חשיפה: כך ניסה לפיד לפתות את החרדים

צהרי יום שני, השבוע. הפראנויה בלשכת ראש הממשלה הגיעה לנקודת רתיחה. תחושת הנרדפות של נתניהו שברה שיאים מוקדמים שהוא עצמו קבע. בוגר בית הספר לדמוקרטיה של פוטין, זאב אלקין, עדכן את ראש-הממשלה כי לבני ולפיד מתכוונים להצטרף לאופוזיציה ולהצביע אי אמון בממשלה, בו ביום.

זאב-זאב אלקין נשלח לברר אצל החרדים שהסניפו את הבושם בניחוח זיעה של ביבי ונהנו לדווח לאלקין - בדיסקרטיות אלא מה? - על מגעים מחודשים שמנוהלים עמם להקמת ממשלה חלופית.

לוחש לסוסים שיודע איך להצהיל את החבר'ה מלשכת רה"מ, לאט לאוזנו של אלקין כי מאחורי הקלעים נרקם דיל להפלת הממשלה באי-אמון והקמת ממשלה חלופית במתכונת הבאה: לבני ולפיד יצביעו בעד הצעת האי-אמון. הממשלה תיפול ברוב של 61 והנשיא ריבלין יטיל את הרכבת הממשלה על מועמד חלופי, יהיה מי שיהיה, רק לא ביבי. רק מלחשוב על הסיטואציה, התחשק לנתניהו 'לקפוץ ראש' לבריכה הריקה בקיסריה.

החרדה התעצמה כאשר ממידע טרי שאלקין קיבל היישר מתנורי האופוזיציה עלה כי בפגישת ראשי סיעות האופוזיציה הבהיר דרעי שגם הצ'ק-מזומן שניתן לנתניהו יכול לחזור מחוסר כיסוי: "הבטחנו לביבי לא לתת יד להקמת ממשלה חלופית בקדנציה הנוכחית אבל זו הבטחה מוגבלת בזמן", אמר דרעי בישיבה הסגורה והסביר, "אם ביבי לא ילך לבחירות בטווח המיידי גם ההתחייבות שלנו לא לתמוך בקואליציה חלופית בטלה ומבוטלת".

נתניהו לא רק שומע אלא גם "רואה את הקולות". כל מידע כזה מריץ ומזין בדמיונו תרחישי-קיצון. סרט מלחמה. אפוקליפסה עכשיו. לראש-ממשלתנו אומנם אין חזון, אבל חזיונות יש לו לרוב. ביבי הפנים ונכנס לכוננות ספיגה. הוא ביטל את לוח הפגישות והסתגר בבונקר האטומי והאטום בלשכת ראש-הממשלה.

חלפו עוד כמה דקות מורטות עצבים ולנתניהו נודע כי גם החרדים האשכנזים הגישו הצעת אי-אמון. מפלס החרדה בלשכת ראש-הממשלה השתווה באותם רגעים למפלס הבית היהודי בסקרים. ליצמן וגפני לא העבירו דקה שקטה בלי שיחה ממתינה מלשכת ביבי.

דרעי שישב עם חברים מיהדות התורה כדי לדון בדחיית הבחירות בוועדה למינוי דיינים (על רקע התעקשותה של לבני להביא להצבעה את הדיין לביא), העביר את המכשיר הסלולרי למצב שקט למשך חצי שעה ומצא עצמו, בלי שהתכוון, בעין הסערה.

אלקין היה סמוך ובטוח שדרעי מסנן אותו ובתגובה, פלט קרינה מייננת בלשכת ראש הממשלה. אחרי חצי שעה של נתק אקראי, חודש הקשר עם דרעי. "הבטחתם שלא תלכו לקואליציה חלופית", התחנן אלקין בפני החברים החרדים שנותרו אדישים.

אחד מהחברים לא התאפק והמשיך להתעלל: "ואתם הבטחתם", הוא אמר לאלקין, "שלא תחדשו את היחסים עם לפיד. אז למה מאחורי הקלעים ביבי קבע פגישה עם לפיד בתיווכו של איווט?".

אנטי-שמי
אלקין הוא איש ברוך כישרונות ורדוף פראנויות. בלשכת ראש הממשלה מתארים אותו כפוליטיקאי היחיד עם חרדת נטישה גדולה משל נתניהו עצמו, משהו שקשור כנראה לשורשיו בגולה הסובייטית הקפואה. "אי אפשר להמשיך כך. אם לא נכריע, נוכרע", סיכם אלקין את רשמיו באוזני נתניהו.

בלשכת ראש הממשלה מתארים את הרגע הזה, כרגע בו החליט נתניהו לחתוך לפני שייחתך. הפגישה עם לפיד, בתיווכו הכושל של איווט, הוזזה לשעה 9:00 בערב אחרי הצבעות האי-אמון. בינתיים נשלח אלקין כדי להעביר מסר ברור לחרדים: "אל תלכו לשום מקום. נתניהו הולך לחתוך את לפיד עוד הערב".

כדי לא לקחת סיכון עם הצבעת האי-אמון, החליטו בלשכת ראש-הממשלה לבקש כי ההצבעה תהיה שמית, בהקראת ח"כ אחר ח"כ. לפיד התגלה במקרה הזה כאנטי-שמי מובהק (לא מה שאתם חושבים. פוליטית, רק פוליטית), אבל ביבי התעקש ושמות חברי הכנסת הוקראו, אחד אחד.

הצבעה שמית מנוהלת בשני סבבים, כאשר אחרי הקראת השמות הראשונה, מקריא יו"ר הכנסת בשנית את שמות הח"כים שנעדרו מהמליאה. החברים החרדים התבקשו בתחנונים להיעדר בקריאה הראשונה: "תישארו בחוץ, ואז, אם לפיד ולבני יצביעו בעד הפלת הממשלה אל תיכנסו למליאה וכך תטרפדו להם את הדיל", נאום ה'תצאו בחוץ' של אלקין.

הסיכום נסגר, ולמעט גפני שנכח במליאה כדי לבלבל את האויב התקשורתי, כך בדיוק היה. בשלב זה, כבר ידעו החברים החרדים שלפיד אומנם סבור בנאיביות שהוא מגיע לטיפול זוגי, אך בידי ביבי כבר מוכן ומזומן להגשה גט הכריתות. וכפי שאמרו חז"ל: מצווה בו, יותר מבשלוחו.

החברים החרדים היו מהראשונים ומהבודדים לדעת כי גט הכריתות הרשמי יינתן למחרת הפגישה בעוד מהלך משפיל שינחית ביבי על ראשו של היהיר לפיד. אם האירוע הזה היה הטסט הראשון לרמת האמון בין ביבי לשותפים החדשים, הרי שהם עברו אותו בהצלחה.

אמרו לו
אפשר לקטר ולמחות עד בלי די לנוכח התנהלות הח"כים החרדים בקדנציה הרעה שמגיעה לסופה. מערכת הבחירות רק מתחילה וח"כינו האמיצים עוד יספקו לנו אינספור עילות לכותרות שליליות. אבל אי אפשר שלא לעמוד ולמחוא כפיים, לעמוד על הרגליים ולחזור ולמחוא - סטנדינג אוביישן - כשמתבוננים על המהלכים שננקטו על-ידם בתקופה האחרונה.

הממשלה הזאת הייתה מאוסה בעיני נתניהו, מיום לידתה בניתוח קיסרי מאולץ ועד למותה בטרם עת ממחלות ילדות. מי שמאשים את החרדים בפירוק החבילה של ביבי ולפיד, כמוהו כאנטישמי המאשים את הדיין החרדי שכתב ותייג את הגט, ביצירת הסכסוך שהוביל לגירושין.

יאיר לפיד ינסה להפיק טיפות אחרונות של עסיס מהלימון הסחוט של שנאת חרדים. תראו מי שמדבר. והרי סיעת יש עתיד הוציאה בקדנציה הזאת שם רע לפוליטיקה הישנה. אם פוליטיקאי חרדי היה נוקט בשיח האלים והמאיים של יאיר לפיד, הוא היה מוכתר כסחטן ששבר שיא ג'ינס.

באותה נשימה, אי אפשר להתעלם מהתרומה של חברי הכנסת החרדים להעצמת המשבר. אפרופו עולם הדימויים האמור לעיל, אם רוצים לייחס לחרדים את החלק היחסי והפרופורציונאלי בסיפור, ניתן לדמותם לדיין שנותן לזוג גט מהיר וחוסך מהם הליך מיותר, כואב וחסר סיכוי של 'שלום בית'.

התרומה הזאת ובעין יפה, לפירוק החבילה, מתחילה אי-שם בשלהי מושב הקיץ האחרון. ליצמן, גפני ואיציק כהן טרפדו בעבודה משותפת בוועדת הכספים את חוק המע"מ והוציאו את לפיד אפס. מה שהחרדים רצו מלפיד בשלב ההוא, היה בסך-הכל הקטנת הפגיעה במסגרת התוכנית בחרדים ובערבים. יעקב אשר הציע להנהיג מע"מ דיפרנציאלי (אין מה להסביר בפעם המי-יודע-כמה במה מדובר, למי שלא למד עד היום את משמעות המונח). לפיד דחה את ההצעה בבוז מהול ביהירות. צוחק מי שצוחק אחרון.

גם ביש עתיד עצמה היו חברים שהזהירו את לפיד מהליכה עם הראש בקיר, אבל הוא לא שעה לאזהרות והחליט להתעקש על קוצו של אפס, במעין "יהירות של בן טיפש-עשרה", כפי ששר הביטחון (עדיין) יעלון הגדיר השבוע במדויק.

מה לא אמרו ללפיד? אמרו לו שהוא נכנס פה לצרה ואין יציאה, אמרו לו שיהיה כבר מעשי רמזו לו שיתבגר, אז הוא לא למד שום לקח ואין לו שכל גם להצטער.

נקפוץ קדימה בגלגל הזמן, משלהי הקיץ לתחילת החורף. תגידו מה שתגידו על יענק'ל ליצמן אבל הספין בנוגע לגישושים שיזם יאיר לפיד בניסיון להקים ממשלה אלטרנטיבית עם החרדים, היה אחד מהתרגילים המבריקים שראינו בקדנציה האחרונה.

ביבי שמע איך 'בחיי-חיותו' - כמו שנהוג לומר אצלנו - מחזר לפיד אחרי החרדים, ואיבד את שאריות האימון שמעולם לא היה לו בשר האוצר. התקשורת שאוהבת חומרים צהובים מהסוג הזה, קנתה את גרסת החרדים כתורה מסיני.

שי פרידה
האם באמת היו גישושים מצידו של לפיד? עכשיו, בשלב הנוכחי כשהכל מתפרק, זה כבר לא רלוונטי. אבל גם בשביל הצדק ההיסטורי וההיסטרי וגם כדי לסכור את הפה נוטף ההשמצות של לפיד, כדאי להיצמד לעובדות. זה מה שנקרא, "למען הדורות הבאים".

בעניין הזה, אי אפשר להתעלם מהפנים החדשות שהציג יאיר לפיד בפני החרדים, וזהו נתון שאינו שנוי במחלוקת גרסאות, אלא מבוסס על תשתית עובדתית.

במשך חודשים ארוכים לפיד נמנע מהתכתשות מילולית עם החרדים, גם כשהם תקפו אותו חזיתית בסוגיית התקציב, אך לא מדובר רק בדיבורים אלא גם במעשים.

הנה לכם כמה דוגמאות שטרם פורסמו עד היום. הראשונה, ושוב – מדובר בעובדה ולא בגרסה: תקציב הישיבות שהוגש על ידי האוצר לשנת 2015, לא רק שלא הופחת אלא הוגדל! התקשורת החרדית, גילתה אחריות והציגה זאת כגידול טבעי המשמר את המצב הקיים.

כשמדובר במהלך שיוצא מלשכת שר האוצר לפיד, לתוספת התקציבית הזאת לא יכולה להיות שום משמעות אחרת לבד מניסיון, של לפיד, לצמצם פערים פוליטיים.

אם לא די בכך, הרי שגם התניית תקצוב תלמודי התורה ביישום תוכנית הליב"ה נדחתה בעוד שנה. תודה לך פירון על שי הפרידה.

החיינדלך של לפיד
זהו אינו התחום היחיד בו קרץ לפיד, בשתי עיניו, לכיוון החרדים. קבלו דוגמאות נוספות: בתקופה האחרונה חתם לפיד על 'נוהל שר האוצר' שמתקן את הנוהל הקודם, עליו חתם שר האוצר לשעבר שטייניץ. הנוהל החדש של לפיד מטיב משמעותית עם הישיבות. כאן כבר מדובר בשדרוג לתנאים שהחרדים קיבלו בתקופת הממשלה הקודמת בה היו חברים!

כך גם בסוגיית 'סעיף 46' המעניק פטור ממס לתרומות למוסדות ציבור. היה זה לפיד, ולא אחר זולתו, שפנה לגפני וביקש לצרף נציג מטעם החרדים לוועדה שהקים.

גפני ביקש לצרף לא רק נציג אלא גם משקיף, וקיבל את שביקש גם בהרכב, גם בהליך, וגם במסקנות. ביהדות התורה גפני יכול רק לחלום על היענות מלאה מעין זו לכל דרישותיו. גם כאן, מדובר בסוגיה כבדת משקל ששווה להקדיש לה פרק בפני עצמו בימים רגועים יותר.

השיא היה לפני שבועיים-שלושה כאשר השר יעקב פרי המקורב ללפיד התראיין, בסמכות וברשות, לתוכנית 'פילפוליטיקה' בקול ברמה (בהגשת יעקב ריבלין והחתום מעלה), והביע תמיכה, בקולו, בצירוף החרדים לממשלה על חשבון הבית היהודי.

אז גם אם יש ממש בגרסת לפיד שהוא לא פנה רשמית, הרי ש'חיינדלך' לחרדים, הוא עשה גם עשה.
נחזור לבחינת התנהלותם של חברי-הכנסת החרדים. ההימנעות שלהם מלחתום עם ביבי על חבילת 'הכל כלול' ולהתחייב לשותפות גם אחרי הבחירות, ראויה לכל מחמאה. יכול לפיד לצווח בגרון ניחר דיל-דיל-דיל, אך החברים החרדים מתעקשים שאין נעילה הרמטית בינם לבין ביבי סטייל מה שראינו ב-2009.

מה שיש, וגם בזה לא ניתן לזלזל, אלו הבנות עקרוניות כי אם ביבי יביא את הנדוניה של עשרים מנדטים פלוס ויתייצב בראש הסיעה הגדולה בכנסת, החרדים לא יהפכו לראשי תנועת מחאה בנוסח 'רק לא ביבי'.

הבנה מעין זו, אם כי בעצימות נמוכה, יש גם עם ראשי הבית היהודי. הם דרשו כריתת 'ברית אחים' בסגנון ברית הדמים (הדם שהוקז מעורקינו), שהיתה להם בראשית הקדנציה עם לפיד.

החרדים השיבו בשלילה מנומסת לשלום שלמה ולכל השלוחים האחרים שהוסיפו להתדפק על פתחי לשכות חברי הכנסת החרדים. הדלת לא נטרקה, אבל מכאן ועד להסתגרות עם הבית היהודי בחדר ייחוד הדרך רחוקה.

הנימוס שמתווסף אוטומטית לכל שיג ושיח עם הבית היהודי הוא תולדה של הפקת לקחים מהתנהלות הח"כים החרדים במהלך המו"מ הקואליציוני בראשית הקדנציה.

"עם כל הביקורת הנוקבת שלנו על הבית היהודי", אומר בכנות ח"כ ביהדות התורה, "צריך לזכור שבתחילת הקדנציה זלזלנו בפנייה של בנט ללכת איתו לדיל משותף. הזלזול ההוא הוליד את הברית עם האח לפיד ואת הקדנציה האומללה שעברה עלינו. אז הפעם, המציאות אומנם התהפכה כאשר בנט, במקומנו, הפך למוקצה ולא מחמת גיוס אלא מחמת מיאוס, אך ליתר ביטחון נהיה זהירים ולא יהירים".

החרדים החדשים
אצל ביבי, כאמריקנולוג מושבע, זה לא נגמר עד שהגברת השמנה שרה. בשלהי הקדנציה הקודמת הוא רץ לסגור ממשלת אחדות עם שאול – לא אני השתניתי, המציאות השתנתה – מופז.

הדיל ההוא החזיק מעמד כמה חודשים שבמהלכם דימם ביבי ואיבד כשני מנדטים בשבוע. רק שהפעם, הליך פיטורי לפיד ולבני מעיד כי לא מדובר במוות קליני אלא בראש ערוף שאי אפשר לחברו לגוף בחזרה.

למערכת הבחירות הזאת נגררה הכנסת נגד האינטרס המובנה של כל חבריה. כולם למעט החרדים, שבסיטואציה הנוכחית הפכו לסוג של 'העם הנבחר'.

תשמעו סיפור: כמדי שבוע, התכנס ביום שני פורום ראשי סיעות האופוזיציה, רק שהשבוע לצד יושבי-ראש הסיעות, כבל (העבודה), מוזס (יהדות התורה), מיכאלי (שס) ואילן גילאון (מרצ), שמתכנסים בימי שגרה, הגיעו גם המבוגרים האחראים, יושבי-ראש המפלגות: בוז'י הרצוג, אריה דרעי, זהבה גלאון ובהמשך גם משה גפני.

המתח שעמד באוויר והעצבים הרופפים של החברים באו לידי ביטוי בישיבה במלוא העוצמה כשנדונה העלאת החוק לפיזור הכנסת להצבעה ביום רביעי.

דרעי הבהיר לחברים כי אין התחייבות חרדית לראש הממשלה על הקמת ממשלה משותפת לאחר הבחירות. "אם תצליח להמריא", הוא אמר לבוז'י, "אין לנו שום מניעה ללכת איתך לשותפות אחרי הבחירות. זה תלוי רק בך".

בוז'י שמע ושמר על שתיקה כמו בימי חקירת העמותות של ברק, אבל איתן כבל לא התאפק: "כמובן שאנחנו מאמינים לכם שתעמדו בהבטחה הזאת כמו שהחרדים עמדו בדיבורם עד היום", הוא אמר בציניות אופיינית.

דרעי לא נותר חייב: "אם אתה מדבר על כנות", הוא אמר לכבל, "אז הרושם שלנו הוא שלא ביבי מפחד מבחירות אלא הרצוג. אתם אלו שלא מאמינים בעצמכם ומעדיפים לשמר את המצב הקיים".

האמירה הזאת נכונה לא רק לראשי סיעות האופוזיציה הציוניות, אלא גם לחברי הקואליציה. איווט פיזז מסופ"ש שעבר בניסיון לבנות גשר-מכבייה בין לפיד לביבי. בדרך הוא לקח לסיבוב גם את אריה דרעי כשבסופ"ש האחרון דיבר עמו על מועד להקדמת הבחירות אך ברגע האחרון חזר בו וביקש לחכות עד ליום שני.

השבוע התחיל, מאוחר כרגיל גילה דרעי כי בשעה שאיווט שוחח איתו על קביעת מועד לטקס ההדלקה של מערכת הבחירות הבאה, הוא שלח מטעמו גדוד של כבאים כדי להתיז קצף כיבוי על הלהבות בלשכות ראש-הממשלה ושר האוצר.

בלשכת ראש הממשלה ראו את הניסיון של איווט לאחות את הקרעים בין לפיד לביבי וחייכו בציניות: "הוא מנסה לאחות את הקרעים כדי שאחר כך יוכל לקרוע אותנו לגזרים", אמר גורם בכיר בלשכת ראש הממשלה.

אז איווט לא מעוניין בבחירות, ועל האינטרס של השאר הכל כבר נאמר: לפיד, לבני ואפילו בנט מרובה-המנדטים וחבריו בבית היהודי החוששים להפוך ל"חרדים החדשים" שיוגלו לאופוזיציה בקדנציה הבאה.

הקופסה השחורה
היחידים עם אינטרס מובנה בילד-אין ללכת לבחירות כאן ועכשיו אלו החרדים. על יהדות התורה עם שמונת המנדטים בסקרים מיותר להכביר במילים. מרבית חברי-הכנסת של דגל התורה חשים בטוחים במקומם גם לקראת הקדנציה הבאה, ואלמלי כאב הראש של בני תורה, היו יכולים לצאת לחופשת סוף מסלול ארוכה.

גם ליצמן ופרוש לא מתנדנדים על הכיסאות. נותרנו עם מוזס ששומע את הלחישות על החלפתו בעסקן הוויז'ניצאי יעקב טסלר מאשדוד ועם אייכלר שמכיר את חוויית הלחשושים עוד ממערכות קודמות. נאחל לשניהם הצלחה בכל אשר יפנו. אם בחלונות הגבוהים יוחלט על החלפתם, הכנסת תאבד את שתי הדמויות השחורות, הכי צבעוניות בבניין. לא חבל?

נשארנו עם הש"סניקים שמתמודדים עם סקרים פחות מחמיאים. דרעי מנסה לשנות את השיח מחרדי לחברתי. השבוע, הוא הציב את תנאי הברזל לכניסה לממשלה, שבמרכזם הורדת המע"מ על מוצרי יסוד. בלשכת ראש הממשלה מספרים שדרעי עשה להם תרגיל, כשידע מראש כי מדובר בדרישה שביבי הולך להציב ללפיד, ובעורמה, גנב את הבכורה על הרעיון והציג אותו ראשון.

אבל עם כל הרגישות של ביבי לסוגיית "הראשון שזיהה", לא זה מה שיפריע לו לצעוד מעדנות עם החרדים לעבר השקיעה: "גם אלף תרגילים של דרעי וליצמן עדיפים בעיני נתניהו על עוד יום של שותפות עם יאיר לפיד", אומרים בסביבתו של ראש הממשלה.

בינתיים נדרש דרעי לשיח חברתי – בנוגע ליחסי החברה בתוך המפלגה. ביום שני השבוע, פתח דרעי את ישיבת הסיעה עם 'הבעת אמון שמית' בחברים. הוא ציין שם-שם והבהיר כי ישתדל לשמור על מקום החברים ברשימה החדשה. לכמה מהנוכחים זה הזכיר הודעה של הנהלת קבוצה המביעה תמיכה במאמן, ערב הודעת הפיטורים.

דרעי נאלץ לנקוט באקט החריג, אחרי שביום ראשון השבוע צורפו חברי-כנסת בש"ס ל'גרופ' פלאפוני בו הועלתה רשימה פיקטיבית, כביכול בשם היו"ר, עם שמות חברי-הכנסת המחליפים בקדנציה הבאה.

כל זה קורה בתקופה שאלי ישי שובר שתיקה ופותח במתקפה. השיא, או שמא השפל, הגיע עם הפרחת האיום בשבוע שעבר על פתיחת "הקופסה השחורה". השיח הזה, שכולל רמזים עבים כשק על שליפת הקלטות של מרן זצ"ל נגד היו"ר המכהן, פוגע לא רק בש"ס, אלא ביהדות החרדית כולה.

אם ש"ס תאבד מנדטים ומצביעיה יפרצו ימה וקדמה, צפונה ונגבה – ולא במובן החיובי, היהדות החרדית כולה תצא נפסדת. רגע האמת הגיע ונותר רק לקוות שהנפשות הפועלות בש"ס - כן. גם אלי ישי, למרות המשאלות, המשאלים והמישאלים - ישלבו ידיים, אם לא למענם, למעננו. למען הציבור החרדי שהיה למרמס וזקוק לכל קול כדי לנסות ולהעביר את רוע הגזירה בקדנציה הבאה.

אלי ישי צריך לזכור שקופסאות שחורות נשלפות אחרי שהמטוס מתרסק. כשאסון בסדר גודל כזה מתרחש נפגעים גם הנוסעים ואנשי הצוות, ולא רק הטייס.

קריצה מצד ישי לכיוון אורי אריאל, מעניקה כוח לשר הסרוג שהלם באגרופו בחרדים במשך קדנציה שלמה (ולמזלנו קצרה), כשעל פניו מסכת צביעות מעושה ומאוסה.

בסביבתו של אלי ישי מדברים על הכפלת כוח באמצעות מגנוט קולות חב"דיים וחרדים-לאומיים שדרעי לא יכול להביא. עבור היהדות החרדית ועולם התורה, אחדות היא צו השעה, ומי כמו יו"ר ש"ס לשעבר יודע מהי משמעות איבוד קולות למפלגות שמגרדות את אחוז החסימה.

תאמרו מה שתאמרו על אלי ישי, אך מתאבד קולקטיבי הוא לא. במשך בר-מצווה כמנהיג תנועת ש"ס, הוכיח אלי ישי כי יראתו קודמת לכדאיותו. עבור ישי, עבור ש"ס ועבור היהדות החרדית כולה צריך לקוות שזקנותו הפוליטית (שערות לבנות כבר יש פה ושם) לא תבייש את צעירותו.

טורו של אבי בלום מתפרסם ברשת 'קו עיתונות'.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!