תכלה תשפ"ג ותחל תשפ"ד – סיכום השנה העברית בשוק ההון

השנה העברית שמסתיימת בימים אלה תיזכר כשנה סוערת מאוד בשוק ההון. תשפ"ג נפתחה כשהבנקים המרכזים בעולם היו בעיצומה של מדיניות מרסנת של הידוק מוניטרי והעלאות ריבית מאסיביות שנועדו לטפל באינפלציה דוהרת שהכתה ללא רחם בשווקים הגלובליים. ניתן לציין שכשלושה חודשים טרם כניסת תשפ"ג נקבע שיא אינפלציה של 40 שנה בארה"ב עם נתון צורם של 9.1% . החשש הגדול בשווקים היה מכניסה של הכלכלות הגדולות להאטה משמעותית בצמיחה יחד עם אינפלציה דוהרת.

שווקי ההון לא נותרו אדישים לחששות הגואים ובשלושת החודשים הראשונים של השנה העברית המדדים המרכזים המשיכו לצלול באופן ניכר, כשהפסימיות השתלטה על כל חלקה טובה ותרחישי האימה של התכווצות הכלכלה העולמית נתנו את הטון.

אולם, עם חלוף הזמן, המדיניות המוניטרית המצמצמת של הבנקים המרכזיים בעולם הביאו לירידה בצד הביקושים. כמו כן, התמתנות במחירי הסחורות ושיפור ניכר בשרשראות ההספקה הגדילו את צד ההיצע במשוואה והביאו להתמתנות בממדי האינפלציה.

החשש הכבד של התכווצות בכלכלה העולמית יחד עם אינפלציה גבוהה התבדה, כאמור, אל מול מציאות של נתונים מעודדים המעידים על נחיתה רכה בשוק האמריקאי: כשהאינפלציה יורדת בצורה ניכרת , שוק העבודה נותר הדוק ואף חלה ירידה באבטלה, המיתון שנצפה כאירוע כמעט ודאי בשווקים נדחק לקרן זווית.

באירופה הנתונים, אף הם החלו להצביע על סביבה כלכלית חזקה כשהציפיות להתכווצות הכלכלה התבדו מול נתונים של האטה בלבד: שיעור האבטלה נותר נמוך, חורף יחסית חם באירופה שהפיג חשש כבד לקטסטרופה במחירי האנרגיה והביא לירידה חדה במחירי הגז וגידול בהכנסה הפנויה ובצריכה הפרטית.

השינוי במדדים המובילים בעולם היה מידי והצבע הירוק הבוהק חזר לצבוע את המסכים כשבאופן חריג השוק הישראלי לא השתתף בחגיגה הירוקה.

שישה ימים לאחר השבעת ממשלת ישראל ה - 37 הוגשה יוזמת חקיקה לשינויים מהותיים במערכת המשפט בישראל. יוזמה זו ידועה בשם הרפורמה המשפטית. יוזמת החקיקה עוררה דיון ציבורי ומחאה נרחבת כשמאות אלפי ישראלים יוצאים לרחובות מחשש לפגיעה באופייה של ישראל כדמוקרטיה ליברלית. מנגד, ישנה קבוצה גדולה באוכלוסייה שהינה בעד החלת הרפורמה וקידומה ללא שהות.

החששות הכבדים של פגיעה בכלכלה המקומית עקב קידום החוק באופן בו הוצע לראשונה, הסיכונים של פגיעה בדירוג האשראי של ישראל, וכן בחינה מחודשת של משקיעים זרים בכדאיות ההשקעה בישראל ובדגש על סקטור ההייטק שהינו הקטר של המשק הישראלי - השפיעו על המשקיעים בבורסה הישראלית  שבחרו לצמצם את אחזקותיהם בשוק המקומי והסטת חלק מהשקעותיהם לחו"ל.

בסקירה של בנק ישראל מחודש אפריל הוצגו תחזיות של פגיעה של כ-14 מיליארד ₪ מידי שנה בשלוש השנים הקרובות בתרחיש המקל ופגיעה של כ-48 מיליארד ₪ מידי שנה בתרחיש המחמיר. באוגוסט העלה בנק ישראל בדו"ח היציבות הפיננסית לחודשים ינואר עד יוני את רמת הסיכון מ"בינונית-נמוכה" ל"בינונית עד גבוהה" וציין בנוסף, כי אי הוודאות סביב שינוי החקיקה העלתה את פרמיית הסיכון של המשק הישראלי.

בהמשך, נראה היה שיש רצון לריכוך החוק מצד הממשלה ואף חלה הידברות בנושא בתקווה להגעה למתווה מוסכם בצורה נרחבת. אולם ניסיון זה עלה על שירטון והחוק מקודם בממשלה בצורה מרוככת מהמקור ונתון בימים אלה בבחינה של בית המשפט העליון.

הטלטלה שאחזה במדינה חלחלה די מהר לשוק המקומי שפוזל כל העת בקנאה אחר המדדים המרכזיים בעולם, שעלו בחדות עקב הצלחה מרשימה של התכנסות האינפלציה בעולם והסיכון למיתון שירד בצורה ניכרת, כשהשווקים חוזים הורדות ריבית בתחילת השנה האזרחית.

גלי ההדף של המחלוקת סביב הרפורמה המשפטית בשוק המקומי הביאו להיחלשות המטבע המקומי באופן ניכר כשהדולר עולה לרמה של 3.86 ₪ - הרמות הגבוהות אליהן הגיע בשיא מגפת הקורונה במרץ 2020. בסה"כ הדולר התחזק בשנה העברית המסתיימת בימים אלה בכ – 10%, דבר המדיר שינה מעיני בנק ישראל במלחמתו הבלתי מתפשרת באינפלציה.

השנה העברית מסתיימת בצורה עגומה בכל הקשור לשוק המקומי כשהמדד המוביל בשוק הישראלי ת"א 35 נצבע באדום ומשיל כ-5% מערכו, ת"א נדל"ן צלל ב-20%. הנאסד"ק לעומת זאת זינק בכ - 26% , ה - S&P 500 טיפס בכ - 20% והדאקס הגרמני הציג נתון מרשים של עליה של כ - 28%.

אין ספק ששנת התשפ"ג תיזכר כשנה שחונה בכל הקשור לשוק ההון המקומי ביחס לרוב המוחלט של מדינות הייחוס שמעבר לים. תכלה תשפ"ג וקללותיה ותחל תשפ"ד וברכותיה.

מאת דניאל ג'ורג'י, מנהל דסק ניירות ערך ישראלים בבנק מרכנתיל

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!