שמיטה: מה זה באמת אומר לחיים שלנו?

וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה' [ויקרא כה:ב]

נאמר בתורה בציווי השמיטה, וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה בְּהַר סִינַי...

מכאן שפרטיה של מצות שמיטה קשורים עם מתן תורה. ויש להדגיש: קבלת מצוה זו בהר סיני היא באופן שאי אפשר לקיים מצוה זו מיד. שהרי עוד לא היה לעם ישראל את מקום קיום מצוה זו ארץ ישראל. וגם לאלפי שנות גלותינו הרי יהיה ארץ ישראל חסר ונעדר מרוב עם ישראל. לכן כפי שמסביר הרש"ר הירש, הקשר כאן לסיני בא לחזק את המקור האלוקי לפרטי המצווה.

לכך שיש כאן רעיון רוחני אף אם אין כאן קיום מצוה זו בפועל.

נאמר בהמשך: שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר: אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר שנת שבתון יהיה לארץ.

מעט הם היהודים העובדים בחקלאות בישראל היום. החלק הזה בכלכלת המדינה מצומצם. תמיד היינו מייבאים את רוב התבואה ולכן אין שינוי מבחינה זאת. יצוא חקלאית תיפגע, וכמו בזמן המשנה, מפני הקושי להיכנס שוב, אחר השמיטה, לשוק הגלובלי.

למרות שמספר היהודים עם גינות ועציצים בבית גדול יותר, עם כל זה ההשפעה על כלכלת המדינה היא מזערית. ולכן לימוד ההלכות והפסקת עבודת הקרקע אינו משמעותי לרוב. ואפילו ההשפעה עלינו בצורכינו דברי חקלאות גם מוגבלת לעובדה שנלך, כמו כל שנה, אחרי גופי הכשרות המוכרים לנו.

אבל, מה שכן נוגע לנו היא היחס הנלמד ממצוה זו לצבירת הון, חובותינו לחברה, והנהגת כלכלת המדינה באופן שנושאים אלו ישפיעו עלינו לשנות ולקדש תפיסותינו גם לשאר השנים.

רש"י אומר כאן: שבת לה' - לשם ה' כשם שנאמר בשבת בראשית, קשה להבין ההשוואה. הרי מלאכות שונות נאסרו בשבת בראשית?

אלא כפי שמסביר האור החיים מעשה בראשית נברא לשבוע אחד ושבת אחת. ורק ברחמי ה' הוא שוב מחדש את הבריאה. מה שנכון בעולם תופס גם כלפי ארץ ישראל ועם ישראל. הארץ ניתנה לנו לעבודת שבוע אחד. ואז בא השמיטה שבת לה' ורק אחרי כן ברחמי ה' הוא שוב מחדש לנו נתינת הארץ.

בתורה לא כתוב, כמו שמצינו בשאר מצוות, 'כשיבואו לכנען' או 'כשיבאו לארץ' כאן הודגש 'להארץ אשר אני ה' נותן לכם'. לכן אכילת פירות אלו היא זכייה משולחן גבוה.
שמיטה היא שבת לה' כמו שבת בראשית היא שבת לה'. ולכן בשתי השבתות הללו יש הפסקת עבודה, יותר לימוד תורה, הוספה בתפילותינו לה' והקדשת מוחינו לחשוב מחשבות רוחניות. זה אינו בהכרח מצוצמם לעובד החקלאי דווקא.

כל אלו אינם קשורים לאכילה שלנו אם היא על פי היתר מכירה או של פירות חוץ לארץ או אוצר בית דין. ודווקא אלו עניינים מחייבים את כולנו.

'ושבתה הארץ' בנוסף לאיסור עבודת הקרקע שמיטה מבטל את הבעלות הפרטית על השדה. כל הפירות הפקר הן. התורה שואלת, 'מה נאכל בשנת השמיטה?' תיתכן תשובה שעליו לדאוג מראש. או שצדקה תממן. או על המדינה כולה לשלם.

מה עונה התורה? ה'כלי יקר' עונה: עלינו ללמוד שאין האדם בעלים מוחלטים על הארץ. ועלינו לבטוח בה' שהוא יפרנסנו.

הדבר אם כך בא ללמד אותנו לסלק בעלותינו מחמת ציווי ה' וזה גורם לנדיבות הלב. מי ששומע לצו ה' ומסלק בעלותו על פירות שנה זו יגדל שלא יהיה נעדר ממנו ביטחון בה' לפרנס אותו ואת משפחתו.

שתי הרעיונות האלו של שמיטה: הגבלת בעלותו הפרטית של בעל השדה על אדמתו ופירותיה. וגם פיתוח הבטחון בה' הן תרומת היהדות להשקפה אודות צבירת הון.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!