רק אותנו שכחו: למה לא מקימים עיר חרדית נוספת?

השבוע פורסמה בהבלטה תוכנית "קדמת נגב" של משרד הבינוי ליישוב והסדרת הנגב והדרום, ולמציאת פתרון עבור התושבים הבדואים. עיקרי התוכנית הם, כפי שאמרו במשרד, הגדלת פוטנציאל האכלוס של תוכניות המתאר מכ-1.2 מיליון תושבים לכ-1.85 מיליון (95% מהם בערים וביישובים הקיימים).

אכן, זה נשמע שיש תוכנית מקיפה, אולי אפילו ישימה, לאכלוס רחב בדרום. אין על כך שום תלונות.

אנחנו רק רוצים להזכיר, כמעט בלחישה, כי לאחרונה כשכתבתי על כך קיבלתי תגובות נזעמות מאוד על ש"העזתי" להעלות את הנושא: רבותיי השרים, תשתדלו לא לשכוח את החרדים.

גם אנחנו, החרדים, גרים בישראל. גם לנו מגיע שיחפשו עבורנו פתרון. ואם עכשיו מדברים על עשרות יישובים בדואים, אנחנו רוצים שידברו על יישובים חרדים.

אגב, הפניה שלי היא לא רק לשרים, הלא חרדים במקרה הזה, אלא גם אלינו, מבית. לאחרונה נשמעה לא מעט ביקורת על תכנון לבניה של עיר חרדית בדרום, כסיף. אחד מהחששות שעלו זה שעיר כזו לא תצליח כלכלית כי היא תהיה רחוקה ממקומות עבודה. אחרים דיברו על בעיית ההנחות בארנונה של החרדים.

על המיתוס הזה, של כשלון מובטח לעיר חרדית, תרשו לי לחלוק. ממש כשם שאיש לא מנבא כשלון מראש לעיר הבדואית...

כיום יש ארבע ערים חרדיות, כולן במצב כלכלי יחסית טוב. נכון, הרבה יותר קשה לנהל עיר חרדית, כשהערים הללו נמצאות אמנם בתחתית הדירוג הסוציו אקונומי, כאשר רוב בניה לומדי תורה, מה שמביא אחוזים גבוהים של הנחה בארנונה, אבל מאידך, הפתרונות היצירתיים נמצאים באמצעות עבודה קשה. זאת לצד צמצום בהוצאות מיותרות והסטתם לדברים חיוניים והכרחיים.

כך בני ברק למשל, שפיתחה את מרכז העסקים שלה, אשר מקבע עבורה עוגן כלכלי איתן שמסייע להתנהלותה. אי אפשר גם להתעלם מכך שהעיר נקייה ומתנהלת בצורה הטובה ביותר.

שכנתה, אלעד, עיר חרדית יחסית חדשה. היא אמנם עדיין נלחמת על אזורי תעשייה, רק לאחרונה היא התבשרה על ועדה לחלוקת גבולות שאמורה לפתור בדיוק את הבעיה הזו. ויחד עם זאת, העיר מתנהלת למופת, מאוזנת תקציבית, ואפילו זכתה לאחרונה בחמישה כוכבי יופי. בעיר פועלים מספר חברות היי טק וטלפניה, שמעסיקות מאות עובדות ועובדים.

כמוה בדיוק העיר החרדית ביתר. גם היא הביאה אליה לא מעט חברות תעסוקה וזכתה אף היא בחמישה כוכבי יופי. לא למותר לציין ששתי הערים האלה עלו, יחד, לשלב הבא, לתחרות על דגל היופי, אחרי שזכו במירב הנקודות בתחרות.

ועוד לא דיברנו על מודיעין עילית, שמהווה סמל למציאת מקומות תעסוקה הולמים לציבור תושביה. היא אפילו מסתדרת תקציבית מעולה, למרות אחוזי ההנחות הגבוהים הניתנים לאברכים עמלי התורה בעיר.

המסקנה מכל הדברים האלה היא, שהערים החרדיות, בניגוד לסטריאוטיפ הדבוק עליהן, יודעות להסתדר מעולה, ולהתנהל לתפארת. כל מה שצריך הוא רק לתת אמון, ובעיקר, לחשוב עלינו. לזכור שאנחנו קיימים ונמצאים גם בתוך משבר הדיור.

ומילה אחרונה למעסיקים החרדים, אל תשכחו את דברי דוד המלך ע"ה "צאו והתפרנסו זה מזה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!