האם השופט הסביר ימנע משבר חוקתי/עו"ד אייל בסרגליק

כאשר קבע שופט בית המשפט העליון, אהרון ברק, את עילת הסבירות בשנת 1980, הוא הגדיר אותה כנמדדת בהתאם לאמת המידה של האדם הסביר. זו היא הבעייתיות של עילת הסבירות – הצורך להגדיר בכל פסיקה מחדש מי הוא האדם הסביר ומדוע ההחלטה שקיבל, למשל ראש הממשלה או שר, אינה סבירה בעיניו של שופט. כלומר, מדוע דווקא החלטתו של שופט בית המשפט העליון סבירה יותר מאשר קביעה שנעשית על פי חוק, של פוליטיקאי שנבחר על ידי רוב במדינה דמוקרטית ומכהן כראש ממשלה, כשר או כחבר כנסת?

13 שנים לאחר שהשופט ברק הגדיר בישראל את עילת הסבירות, התערב בג"צ בהחלטתו של ראש ממשלה למנות שר בישראל - בית המשפט פסל את מינויו של אריה דרעי לשר הפנים, לאחר שהוגש כנגדו כתב אישום. ראש הממשלה דאז, יצחק רבין, מילא אחר החלטת בית המשפט שניתנה למרות שאין הוראה בחוק שמחייבת לפטר שר שהוגש כנגדו כתב אישום. חלפו 20 שנים ושוב פעם בג"צ נגד דרעי - בינואר 2023 פסלו השופטים, ברוב של 10 נגד 1, את מינויו לשר כיוון שהורשע בפלילים. יש להניח שהתנהלות זו של בג"צ ורצונו לחזור לכהן כשר, עמדה במרכז סירובו של דרעי לתחנוניו של שר הביטחון שרכן לעברו של חבר הכנסת במליאת הכנסת וניסה לדבר אל ליבו במטרה לשכנעו למתן את החוק לצמצום עילת הסבירות.

אך הדיון כאן רחב יותר מהתייחסות לדמות פוליטית כזו או אחרת. השאלה שיש לבחון אותה היא האם בג"צ הלך רחוק מדי? נקודת המבט של המשיב תלויה, כנראה, בעמדתו הפוליטית. השיח בישראל קיצוני ביותר, המחנות מסתגרים בעצמם וקשה לראות כיצד צד אחד של המתרס מוצא את הדרך להסכים עם הצד השני. לכן המשימה שעומדת בפני בג"צ כל כך מורכבת ואולי אף בלתי אפשרית. בית המשפט יתכנס בספטמבר לדיון בהרכב של 15 שופטים. תוצאת הדיון עשויה לצערי להוביל להצתת אש ברחובות. צעד שגוי של בית המשפט, כמו גם של ראש הממשלה, שרים וחברי הכנסת, עלול לייצר משבר חוקתי שלא ידענו. קשה לצפות את ההשלכות של משבר שכזה.

דוגמה לטעות שכבר נעשתה, היא סירובו של בג"צ לצרף כידידי בית משפט תומכי רפורמה. הסירוב לא הוסבר בצורה ברורה והחלטית, במיוחד אל מול ההחלטה לצרף כידידי בית משפט ארגונים שמתנגדים לרפורמה.

עו"ד אייל בסרגליק/צילום: אילן בשור

החוק לצמצום עילת הסבירות שהכנסת חוקקה סביר, גם אם לחברי הכנסת שהצביעו בעדו יש מניעים נוספים בנוסף לתיקון הנחוץ שכל כך למערכת המשפט שלנו. נוסח החוק שאושר, נמצא במסגרת סמכות הכנסת ומשפיע באופן ישיר על בג"צ. לכן צריך לשאול האם דווקא השופטים לא נמצאים בניגוד עניינים. הרי הם אמורים להחליט אם לאשרר חוק שעל פניו ורק לכאורה עלול להחליש את עוצמתם. אם כך יידרש הסבר מדוע הסייגים כנגד הצמצום מוצדקים בכלל, כיוון שהחוק בישראל מספיק מקיף כדי לאפשר לבית המשפט להתערב בסוגיות שונות ממגוון עילות.

האפשרויות שעומדת בפני בג"צ בדיון 15 השופטים, הן לבטל את החוק לחלוטין, לצמצמו או להשאיר אותו על כנו. לדעתי, וכמובן שכולם יודעים למי ניתנה הנבואה - רוב הסיכויים שבית המשפט יתערב חלקית בניסיון לשפץ את החוק. 15 השופטים שיישבו בצפיפות על כס המשפט, יידרשו לנמק ולהסביר את החלטתם לציבור רחב ומפולג, עייף ממחלוקות, בעל פתיל קצר וחסר יכולת אמונה בממסד כאשר רק אם תהיה החלטה סבירה ציבורית, יקבלו.

בית המשפט היום מייצג באופן מדויק יותר את העם, בוודאי בהשוואה לשנים עברו. אפשר והחלטת כבוד נשיאת בית המשפט העליון להציב את כל שופטי בית המשפט העליון בדיון הקריטי הזה מיועדת בדיוק למטרה זו - לחבר את העם לשופטים ולנסות למנוע תרעומת, שלא לומר מהומות, לאחר הדיון, כיוון שכל החלטה תהיה נפיצה ותשפיע על עתידנו כאן, אולי אפילו לשנים רבות.

עו"ד אייל בסרגליק הינו מומחה במשפט פלילי, צווארון לבן וחוקתי

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!