סיבוב שני? בג"ץ בודק השוויון בחוק הגיוס

האם חוק הגיוס לא סגור?

אמנם חוק השוויון בנטל נחקק בכנסת, אולם לפי החלטת בג"ץ אותה מפרסם בעיתון 'יום ליום' מחר (ה) הפרשן אבי רוזן, עולה כי בג"ץ אינו שבע רצון מחוק השוויון בנטל כפי שגיבשו הממשלה והכנסת.

ביום שלישי בשבוע שעבר, ניתנה החלטה על ידי תשעה שופטי בג"ץ ובהם נשיא בית המשפט אשר גרוניס והשופטים נאור, רובנשטיין, חיות, מלצר, דנצינגר, הנדל, פוגלמן ועמית. מעיון בעשרת סעיפי ההחלטה ומתוכן הדיון שנערך שבוע לפני מתן ההחלטה עולה, כי בית המשפט לא משוכנע שאכן הכנסת חוקקה חוק המביא לשוויון בנטל. בדיון שנערך השופט מלצר הרבה להקשות על נציגי המדינה. לשופטים לא היה ברור נושא היעדים. בית המשפט מבין כי מדובר בנושא נזיל שניתן לשינוי ולא מסגרת הקבועה בחוק.

מספר שאלות שהעלו השוטפים לפרקליטות המדינה, עם דרישה להשיב בכתב עד ט' שבט, ולהמציא חומר נוסף ונתונים על פי הדרישות הבאות:

• האם אין חשש שמספרים הולכים וגדלים של מיועדים לשירות ביטחון יבחרו בשירות לאומי-אזרחי, שכמובן יש הבדלים מהותיים בינו לבין שירות בצה"ל?
• בסעיף 26ז(ג) לחוק שירות ביטחון נקבע כי פוקד רשאי להפנות את המיועד לשירות ביטחון לשירות לאומי-אזרחי: מהו גדר שיקול הדעת של הפוקד בעניין זה?
• העתק ההודעות שיימסרו לממשלה עד לד' שבט בהתאם לסעיף 26טז(ג) לחוק, לגבי מספר המתגייסים לשירות סדיר לפי אותו פרק שבחוק בששת החודשים הראשונים של שנת הגיוס ולגבי מספרם של המשרתים בשירות לאומי-אזרחי באותם ששה חודשים.
• מספרם של בני הישיבות המיועדים לשירות ביטחון שחל לגביהם פרק ג'1 לחוק בכל אחת מן השנים 2017-2012.
• מספרם של אלה הנזכרים בסעיף 26ג לחוק, על פי ארבע הקטגוריות שבסעיף 26ג(ב) בכל אחת מן השנים 2017-2012.
• מספרם של בני הישיבות שהתגייסו לשירות ביטחון בכל אחת מן השנים 2014-2012, בצירוף ציון האחוז של המתגייסים מתוך כלל בני הישיבות המיועדים לשירות ביטחון בכל אחת משנים אלה.
• מספרם של אלה שלמדו שנתיים ופחות מארבע שנים, כאמור בהגדרת "בוגר מוסד חינוך חרדי" בסעיף 26טו(א) לחוק, בארבע השנים האחרונות.
• החלטות הממשלה לגבי יעדי גיוס, כאמור בסעיף 26טו לחוק.
• מה ההצדקה להוראה שבסעיף 26טו(ו) לחוק, סכומי התמיכות הניתנים על ידי המדינה לכל "מוסד חינוך חרדי", כמוגדר בסעיף 26טו(א) לחוק.
• המבחנים המעודכנים לתמיכה במוסדות תורניים בהתאם לאמור בחוק ובהחלטת הממשלה 638 מיום 28.7.2014.
• נוסח סופי של התקנות שעל שר הביטחון להתקין, בין היתר, מכוח סעיפים 22א(ד); 22ד(א); 26כד(א); 26כד(ד) ו-26כז לחוק.
• עדכון לגבי הקמת מערך הפיקוח כמפורט בפרק ו'1 לחוק.
• מספרם של אלה המשרתים "שירות משולב", היינו כולל לימודים ב"ישיבות הסדר" כאמור בסעיף 22א לחוק בכל אחת מארבע השנים האחרונות.
• מה הסכום החודשי המשולם על ידי צה"ל לחייל בשירות חובה שהינו נשוי ואב לילד אחד.

השופטים שאלו למה הולכים על פרקי הזמן של היעדים רק בעוד שלוש שנים ולמה לא עכשיו. גורם משפטי בכיר הסביר ל'יום ליום': "מה שהטריד את בית המשפט זה נושא היעדים שלא כתובים בחוק אלא תלויים בהחלטת ממשלה. בעקרון בחוק כתוב יעד ראשוני. בהתחלת החוק כתוב שיש החלטת ממשלה מהם היעדים ל-2018. בוועדה הוציאו את המספרים מהחוק בכדי שהממשלה תוכל לשנות את היעדים במקרה שתקום ממשלה חדשה".

חשוב לציין שלפי החוק הממשלה היא זאת שתחליט מהם היעדים והאם עמדו בהם. השופטים ביקשו לדעת כיצד מתוקצבים הישיבות הגבוהות וישיבות ההסדר עוד ביקשו השופטים לברר בכמה משתכר חייל נשוי ואב לילד אחד.

גורמים משפטיים מעריכים כי בג"ץ יבקש לערוך שינויים בחוק ולתקן את השוויון. האם מערכה חדשה בתחום הגיוס לפנינו? ימים יגידו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!