הרב עזב את הרכב בפקק ורץ רגלית לחופה
הרב שמואל ביסטריצקי נתקע בפקק בדרך לחופה. בצר לו הציע לנוסע שישב לצד נהג הרכב הסמוך שיעבור לנהוג ברכבו עד שהפקק ישתחרר, השניים החליפו טלפונים ובינתיים הרב יצא לדרכו רגלית והגיע לחופה בזמן. כשסיים את המעמד המתין לו הנהג החלופי עם מפתחות הרכב בידו
- קובי עוזיאלי
- כ"ב אלול התשפ"ג
- 3 תגובות
אשת התקשורת סיון רהב מאיר משתפת סיפור שמעיד על האחדות והערבות בעם ישראל.
"שלום סיון, הסיפור הבא קרה לרב שמואל ביסטריצקי מסביון. לדעתי זה לא סתם עוד סיפור על הישראלי היפה, זה סיפור על הישראלי שנותן אמון באחיו:
השבוע נסעתי לערוך את החופה של עדי וספיר, מספר הרב ביסטריצקי. יצאתי כהרגלי מוקדם כדי להגיע בזמן, גם אם יהיו פקקים. אבל אז, כמה קילומטרים לפני האולם, התנועה עמדה והתעכבתי 40 דקות (!) על כביש ראשי.
בזמן ההמתנה הספקנו להכיר את הנוסעים שלידנו, כי כולם פשוט עמדו ושוחחו, בזמן שהתנועה לא זזה. מנהל האירוע ניסה לשלוח לכיווני אופנוע כדי לאסוף אותי אך כל הניסיונות לא צלחו.
כשראיתי שהפקק לא משתחרר פניתי לרכב שעמד לידי, ושיתפתי את הנוסעים בכך שאני בדרך לחתונה, ושאני הרב שעורך את החופה ואין לי ברירה אלא ללכת ברגל. ביקשתי מהבחור שישב ליד הנהג לעבור לנהוג ברכב שלי ולהמתין שהפקק ישתחרר.
החלפנו מספרי טלפון, לקחתי את הכתובה ויצאתי מהרכב בריצה לכיוון החופה, בתפילה שאגיע בזמן וגם בתפילה שאקבל את הרכב שלי בחזרה...
זכיתי גם לרוץ למצווה וגם לעשות את הספורט היומי, וברוך השם הגעתי לחופה בדיוק בזמן.
ובסיום החופה? מחוץ לאולם המתין לי יניב, עם המפתח של הרכב שלי. הוא נפרד מהחברים שלו, שינה את המסלול ובזבז את זמנו רק בשביל החסד הזה. מבחוץ אנחנו נראים שונים, ולא הכרנו עד לפני חצי שעה, אבל חייכנו והתחבקנו כמו שני אנשים שהשלימו ביחד משימה משותפת מיוחדת".
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות