מאסק הורה בחשאי לכבות את רשת התקשורת הלווינית באוקראינה

אילון מאסק הורה בחשאי למהנדסיו לכבות את רשת התקשורת הלווינית 'סטארלינק' (Starlink) של החברה שלו ליד האי קרים בשנה שעברה כדי לשבש מתקפה חשאית אוקראינית על הצי הרוסי, כך על פי קטע מהביוגרפיה החדשה של וולטר איזקסון על המיליארדר.

כשמל"טים של צוללות אוקראיניות מלאות בחומרי נפץ התקרבו אל הצי הרוסי, הם "איבדו את הדרך ונפלו לחוף ללא גרימת נזק", כתב איזקסון.

החלטתו של מאסק, שגרמה לבכירים אוקראינים להתחנן בפניו להפעיל שוב את הלוויינים, נבעה מחשש שרוסיה תגיב למתקפה אוקראינית על קרים באמצעות נשק גרעיני, חשש שנבע בעקבות שיחותיו של מאסק עם בכירים ברוסיה. הספר אמור לצאת לאור על ידי חברת סיימון ושוסטר ב-12 בספטמבר.

חששותיו של מאסק לגבי "מיני פרל הארבור" כלשונו, לא התממשו בקרים. (בפרל הארבור נהרגו אלפי חיילים אמריקאים על  ידי היפנים במלחמת העולם השניה) אבל הספר חושף את המצב הייחודי שבה מצא את עצמו מאסק עם התגלגלות המלחמה באוקראינה. בין אם התכוון ובין אם לאו, הוא הפך לכוח שארה"ב לא יכלה להתעלם ממנו.

הספר החדש של אייזקסון, מחבר הביוגרפיות המהוללות של סטיב ג'ובס ואלברט איינשטיין, מספק תובנות חדשות לגבי מאסק וכיצד הפחד הקיומי שלו לעורר מלחמה רחבה יותר דחף אותו לדחות בקשות אוקראיניות למערכות שבהן יוכלו להשתמש כדי לתקוף את הרוסים.

לאחר שרוסיה שיבשה את מערכות התקשורת של אוקראינה רגע לפני פלישתה בפברואר 2022, מאסק הסכים לספק חינם לאוקראינה מסופי לוויין בעלות מיליוני דולרים מתוצרת 'ספייסאקס', שהפכו חיוניים לפעילות הצבאית של אוקראינה. אפילו כשהטלפונים הסלולריים ורשתות האינטרנט נהרסו, מסופי 'סטארלינק' אפשרו לאוקראינה להילחם ולהישאר מחוברים.

אבל ברגע שאוקראינה החלה להשתמש במסופים הללו עבור התקפות התקפיות נגד רוסיה, מאסק החל לחשוש מההחלטה הזו.

"איך אני במלחמה הזאת?" שואל מאסק את אייזקסון. "סטארלינק לא נועד להיות מעורב במלחמות. זה היה כדי שאנשים יוכלו לצפות בנטפליקס ולהירגע ולהתחבר לאינטרנט לבית הספר ולעשות דברים טובים ושלווים, לא תקיפות מל"טים".

מאסק שוחח בטלפון עם היועץ לביטחון לאומי של הנשיא ג'ו ביידן, ג'ייק סאליבן, הרמטכ"ל מארק מיילי, והשגריר הרוסי בארה"ב על המצב.

בינתיים, מיכאילו פדורוב, סגן ראש ממשלת אוקראינה, התחנן בפני מאסק להחזיר את הקישוריות למל"טים של הצוללות על ידי כך שסיפר למאסק על יכולותיהם בהודעת טקסט, לפי אייזקסון. "אני רק רוצה שאתה - האדם שמשנה את העולם באמצעות טכנולוגיה - תדע את זה", אמר פדורוב למאסק.

מאסק וחברת 'ספייסאקס' לא הגיבו לבקשות של רשת CNN להגיב על החשיפה.

מאסק, הבעלים של יצרנית המכוניות החשמליות טסלה וחברת חקר החלל הפרטית SpaceX, השיב כי הוא התרשם מעיצוב המל"טים של הצוללות, אך הוא לא יפעיל מחדש את הלוויין עבור קרים מכיוון שאוקראינה "הולכת כעת רחוק מדי ומזמינה תבוסה אסטרטגית", לפי איזקסון.

המצב גם הוביל לעימות לגבי מי ישלם את עלות ההפעלה של הלווינים. חברת 'ספייסאקס' הוציאה עשרות מיליונים מכספה בשליחת ציוד הלוויין לאוקראינה, כך לפי מאסק. והחברה אמרה לפנטגון שהם לא ימשיכו לשלם עבור ציוד הלוויין.

גווין שוטוול, נשיא חברת SpaceX, היה עצבני על ההחלטה של מאסק, לא לדרוש כסף מממשל ארה"ב, כך לדברי אייזקסון.

"לפנטגון היה צ'ק של 145 מיליון דולר מוכן למסור לי, פשוטו כמשמעו", מצטט אייזקסון את שוטוול. "ואז אילון נכנע לשטויות בטוויטר ולשונאים בפנטגון שהדליפו את הסיפור".

אבל חברת 'ספייסאקס' הצליחה בסופו של דבר להגיע להסכם עם ממשלות ארה"ב ואירופה, והם קיבלו תשלום עבור 100,000 צלחות לוויין חדשות לאוקראינה בתחילת 2023, כך לפי אייזקסון.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!