כבה 'מאור התלמוד': 20 שנה לפטירת הגר"ח זליבנסקי זצ"ל

עשרים שנה בדיוק יחלפו בשבת הקרובה מאז הסתלק בגיל צעיר הגאון רבי חיים נפתלי הערץ זליבנסקי זצ"ל, מקים וראש ישיבת 'מאור התלמוד' ברחובות.

עשרים שנה עברו-חלפו, אבל תלמידיו הרבים מסרבים להאמין. במלאות שני עשורים ישבנו עם כמה מהם כדי להנחיל לנו - הדור הצעיר שלא הכיר את השנים היפות של ר' חיים - ממשנתו ומתורתו.

"אין איך לתאר את גדולתו", אומר אחד מהם ומשתפך: "האי גברא רבה, שופרא דשופרא, פארה והדרה של העיר רחובות, הגאון הנפלא, המתמיד הגדול, ירא ד' מרבים, הענוותן והצנוע, שפיל עייל ושפיל נפיק, אשר בעומק למדנותו, החכים את תלמידיו, והנעים בקולו הנעים וריגש את לבבות שומעי לקחו. כל זה ובקושי נגענו בשולי גלימתו של ר' חיים זצ"ל".

עם פטירתו, שקעה שמשה של הישיבה בצהרי היום. קברניט בית המדרש נלקח בצהרי חייו. העץ העמוס בפירות נפלאים, נקטע תוך כדי פריחתו וצמיחתו. האילן רב הפארות והענפין, נגדע תוך כדי לבלובו.

"צריך להבין", מסביר הרב אלימלך ה. "רבים וטובים, חסו בצל חכמתו ויראתו, ושתו בצמא ממעין תבונתו. צעירים בני תשחורת מקרוב ומרחוק התקבצו ובאו לישיבה, ובקשתם לישב בצילו המרענן של ר' חיים, לשמוע את שיעורי תורתו העמוקים, ולהתבשם מרוחב דעתו, הבנויים לבנה על גבי אריח. מחשבותיו ודבריו היו סדורים וברורים, שפתו היתה מלובנת וברורה, והסוגיות העמוקות נתבארו על ידו הפלא ופלא".

בוגר הישיבה הרב בן ציון ו. מספר: "התלמידים היו קשורים אליו בעבותות אהבה. גם תלמידים בוגרים המשיכו את הקשר עמו, ובאו ממרחקים להטות אוזנם כאפרכסת, להאזין לעצתו ולקבל את ברכתו, ולקבל את דברי המוסר והתוכחה אשר השמיע".

ה'ממלא מקום' של ר' משה שמואל
דבריו נבעו ויצאו מלב נאמן ואוהב, בקול דממה דקה וביושר. חידושיו הנפלאים, שיעורים, שיחות המוסר המרטיטות, ותוכחתו האישית–האבהית, שיחות החולין הלבביות, טוב לבו השופע, הליכותיו הצנועות ופשטותו, אהבתו ודאגתו לכל נברא-היו למשב רוח מרענן. הם הקנו לחוסים בצלו של האילן הגדול, מגן מאש היצר ותהפוכותיו, וחומה ומבצר נגד רוחות הזמן הסוערות. פירות חכמתו ועסיס תוכחתו, הרוו את הצמאים לדבר ד', וחיסנו את נפשם. לשונו הנוחה, וסגנונו הרך, וביטויו העדינים, שבו את הלבבות, לדבוק בתורה, וביראת ד' טהורה.

כבר בשחר נעוריו, בעודנו צעיר לימים, קנה את תורתו בישיבת "באר יעקב" - שם התגלו זוך לבו ויושר דרכו. הוא התברך בכשרונות מיוחדים ובהנהגה מצוינת. שקידתו הרבה, אהבת התורה והבריות שפעמו בו ברגש של קדושה, מאור פניו האצילות, ושמחת המצוה שהיתה שורה עליו, הפליאו את רבותיו ואת חבריו, שניבאו לו עתיד מזהיר בשמי עולם התורה הפורח.

פעם חלה הגרמ"ש שפירא זצ"ל ולא היה ביכולתו למסור את השיעור. ר' משה שמואל זצ"ל ביקש מר' חיים לומר "חבורה" לפני התלמידים במקומו. ב"רגע האחרון" אזר ר' משה שמואל את כוחותיו, ונכנס בהחבא אל בית המדרש, לשמוע את דברי תורתו של תלמידו, לאחר סיום "החבורה", אמר הגרמ"ש בהתפעלות: "זה בדיוק מה שהייתי אומר בסוגיא". חבריו הכירו בו, כי הוא ה"ארי שבחבורה". הוא עתיד להיות מרביץ תורה בישראל.

פעם בא להתייעצות אצל הגראמ"מ שך זצ"ל, והתגלגלו הדברים אודות המצב הקשה בענין חילולי השבת בעיר רחובות, באותה התייעצות נאמר, כי יש צורך לטכס עצה בנידון. ר' חיים סבר לתומו, אולי יש בדברים האמורים גם רמז לתביעה נגדו בענין שמירת השבת, והוא ביקש עצה מה לעשות למען השבת. הוא מצא, כי התרופה הטובה להרחבת שמירת השבת, היא להרבות בלימוד הלכות שבת ולהתעמק בענייני השבת, ואמר בשם רבי ישראל מסלנט זצ"ל, כי אם יש התרופפות בלימוד התורה בקובנה, מתרבים חילולי השבת אצל היהודים בגרמניה.

בשנת תשנ"ג נפל למשכב והמשיך במסירות נפש בהרבצת תורה ומוסר. גם בשכבו על ערש דווי קיים "אל ימנע אדם עצמו מבית המדרש אפילו בשעת מיתה" כפשוטו ממש, ובז' כסלו תשנ"ה עלה לישיבה של מעלה כאשר כולם ביכו את האבידה הגדולה של מי שציפו ממנו להיות כאחד מגדולי ראשי הישיבות.

בישיבת 'מאור התלמוד' זכה ובנו בכורו הגאון רבי אריה זליבנסקי ממשיך דרכו בהנהגת הישיבה ובשיעורים ורעייתו הרבנית - אם הישיבה, וכן שאר בניו וחתניו המפארים את כותל המזרח של עולם התורה והישיבות כמרביצי תורה ויראה.

ואלה תולדות
הגאון רבי חיים נפתלי הערץ זליבנסקי זצ"ל, נולד בשמחת תורה תרצ"ט לאביו הרב מרדכי אלתר זצ"ל ולאמו מרת יוכבד ע"ה - בת הגאון רבי אריה שפירא זצ"ל נו"נ לבית הרב דוולאז'ין, ונכד העונג יו"ט זצ"ל.

בילדותו נתגלו בו כשרונות נדירים, מידות תרומיות ואצילות נפש, וניכר היה שלגדולות נועד. רבות הושפע וקיבל מדמותו של סבו רבי אריה זצ"ל שהתגורר קבע בבית הוריו בת"א. בבחרותו למד בישיבת 'באר יעקב' ודבק ברבו – דודו ראש הישיבה הגאון רבי משה שמואל שפירא זצ"ל וברבו המשגיח הגה"צ רבי שלמה וולבה זצ"ל.

עשר שנים רצופות של עמל ויגיעה בתורה ועבודה קנה תורת אמת וחיים פנימיים, העלה מערכות חידו"ת בהיקף ועומק הסוגיות כאחד הגדולים, וגדל להיות גברא רבה שתורה, עבודה, מוסר ומידות טובות מאוגדים בגובה שיעור קומתו. משם קבע לימודו בישיבת בריסק אצל רה"י הגאון רבי יוסף דב סולובייצ'יק זצ"ל, עד מהרה התחבב על רבו וקיבל גם ממנו דרכי לימוד, חכמה והנהגה. כמו כן, בזמן מגוריו לאחר נישואיו בגייטסהד על יד חמיו, קבע לימודיו בכולל הרבנים המפורסם שם, והתקשר לגדולי התורה וראשי הישיבה בגייטסהד.

בהיותו כבן ל"ב שנים בלבד החל בהרבצת תורה והעמדת תלמידים כראש ישיבה בירושלים, (בישיבת "זוהר התורה" ואח"כ בבית וגן), ומסר עצמו לגדלם, לחנכם ולהחכימם והם נקשרו אליו בעבותות אהבה לכל הימים. בשנת תשל"ח הקים ויסד את הישיבה הגדולה והמפורסמת 'מאור התלמוד' בעיר רחובות עם נשיא הישיבה הגאון רבי שמחה קוק רב העיר, וראש הישיבה הגאון רבי אברהם יצחק קוק, בה העמיד וחינך תלמידים לתורה ויראה, והמשיך אצילות ודרך בית אבותיו גאוני בית וולאז'ין אל תוך ישיבתו.

עודו בשיא כוחו וגבורתו, ושמשו החל להאיר בקצווי ארץ - נחלה במחלה קשה, ועם כל זה לא פסק מלהרביץ תורה ויראה במסירות נפש, ואף בימיו האחרונים ממש, כשהיה רתוק למיטת חוליו בביה"ח בארה"ב וכולו מכאובים וחולשה נוראה, עסוק היה בכל נפשו וכח ריכוזו בעומק סוגית צר"צ, והכתבת "שיעור כללי" לבני ישיבתו, למחרת בערב שבת קודש לסדר "פנה זיוה הודה והדרה" הובא למנוחות במסע לוויה ענק בבית החיים פוניבז' בבני ברק במעמד גדולי ישראל.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!