אבא, מעולם לא ראיתי אותך מתקרב לארון הספרים בבית

אבא, אני כבר יותר מאמין לך.

אני יודע שזאת מילה קשה, אבל מאז ומעולם קצת חשבתי שאתה לא באמת אומר את האמת. דיברת איתנו תמיד על החשיבות של לימוד התורה, ואמרת לנו שזאת הנחת הכי גדולה שלך לראות אותנו לומדים תורה. אפילו אמרת שהשנים הכי יפות שלך בחיים היו השנים שבהן ישבת באוהלה של תורה ולמדת תורה.

אבל אבא – מעולם לא ראיתי אותך פותח ספר. בזמן הפנוי אתה תמיד מוציא החוצה את המכשיר הסלולרי שלך ומדפדף בין החדשות. מגיב לזה ועונה לזה, ואף פעם לא ראיתי אותך ניגש למדף הספרים, מוציא גמרא ולומד.

אני זוכר שפעם ראיתי אותך ניגש לכיוון הש"ס המפואר שקיבלת בתור חתן ואני כבר התרגשתי, אבל אז הבנתי שהחבאת צ'ק יקר מאד בתוך אחד הספרים, ובסך הכל רצית להוציא אותו מהמחבוא. אני זוכר איך הלב שלי צנח ואיך הרגשתי רע.

לכניסה מהירה לחץ כאן>>>

אני זוכר את התיאורים שלך על חיי הישיבה ועל העונג שבלימוד תורה במשך שעות ארוכות – אבל אבא: איך זה יכול להיות שאחרי כל התיאורים האלו אתה לא מתקרב לארון הספרים ואני אף פעם לא רואה אותך לומד אפילו דף גמרא אחד?!

אני רואה את החברים שלך שנשארו אברכים יושבים בבית הכנסת ומתפלפלים בעיניים בורקות – כאלו שפעם כנראה היו לך, והלב שלי נקרע מקנאה. הייתי רוצה לדעת שגם אתה יודע לעשות את זה, ושגם אתה מפעם לפעם עושה את הדבר שלימדת אותי שהוא הכי חשוב בחיים.

לא הצלחתי כל כך להאמין לך!

. . .

אבל בתקופה האחרונה כל זה השתנה. פתאום אני רואה אותך לומד ב"וידעת היום" עם חברותות, פתאום אני רואה שאתה מתקשר לאח שלך האברך ושואל אותו מה הפשט בסוגיה של "יאוש שלא מדעת" – כי אתה חייב לענות תשובה ליהודי שחזר בתשובה ושאל אותך שאלה דרך המערכת של "וידעת היום".

ויותר מזה אבא, פתאום ברק חזר לעיניים שלך. פתאום אני רואה את האגודל שלך מתנפנף ואת הגב שלך מתנדנד ואני מבין שכל הסיפורים שלך על 'ליל שבת' בחורף כשלמדת 7 שעות ברציפות – ואני מאמין שכל זה אכן קרה.

פתאום העיניים שלך מחייכות ומאשרות לי שכל זה אכן קרה, ושאתה באמת רוצה ללמוד תורה בזמנך הפנוי, פתאום אני מגלה שאתה מחובר ושאתה לא סתם אחד שמדבר ומדבר ולא באמת עושה...

לכניסה מהירה לחץ כאן>>>

. . .

באמת שלא נעים לי לכתוב לך את זה, כי איזה ילד שפוי מתערב להורים שלו ב'שלום בית' שלהם, אבל בטח גם אתה רואה את זה – שמת לב שאתה ואמא כבר הרבה יותר חברים? משהו ביניכם מלבלב, ומשהו בלימוד התורה שהאיר אותך גורם לכם לחיות במין הרמוניה מופלאה.

. . .

תודה לך אבא. תודה שנרשמת ל"וידעת היום", ותודה שהבהרת לי מהו לימוד תורה. פתאום אני לא צריך להאמין לך שלימוד התורה מאיר את העיניים – אני רואה את זה על העיניים שלך. אני רואה שפתאום אתה נעשה כזה רגיש כזה, ואתה הרבה יותר קשוב לסיפורים שלי ולמצוקות שלי.

אני עוד לא החלטתי אם אהיה אברך או לא, וכנראה שעד שלא אגדל לא אדע מה יהיה העתיד שלי, אבל לפחות אני יודע להעריך את לימוד התורה – ואני יודע עד כמה הוא מאיר עיניים ועד כמה הוא הופך אותנו להיות אנשים טובים ומוארים יותר.

. . .

תיזכר לרגע בבן שלך

תיזכר לרגע בבת שלך.

אתה אוהב אותם? אכפת לך מהם?

גם אתה מרגיש שהם ממש משתוקקים לראות אותך לומד בוידעת היום?

תלחץ על הקישור הזה ותגלו חלום לימודי מופלא,

לכניסה מהירה לחץ כאן>>>

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!