לא רציתי ששולחן שבת יראה כמו תור המתנה לרופא שיניים
התחלתי לספר בשולחן שבת סיפורים שקראתי במערכת של "וידעת היום", ודנתי במסר שיוצא מכל סיפור • הילדים שלי זרחו מאושר כשהם רואים שפתאום אבא שלהם לא רק מספר להם על אור התורה – אלא גם מרגיש את זה בעצמו • הצטרפו למערכת שמחוללת מהפכה יהודית חיה
- בשיתוף וידעת היום
- י"ח אלול התשפ"ג
"איך יראה שולחן השבת שלך"? שאלה אותי אשתי לפני האירוסין.
"תלוי רק בנו", אמרתי לה. "אם נרכל על כל השכונה – הוא יראה שולחן של רכילות, אם נדבר דברי תורה הוא יראה כמו השולחן של בית המקדש, ואם כל אחד ישב בפינה שלו ויקרא עיתון – הוא יראה כמו חדר המתנה לרופא שיניים", עניתי לה בשנינות.
היא אהבה את התשובה, אבל היה חשוב לה להדגיש: "אצל ההורים שלי שולחן השבת מרומם מאד", היא אמרה. "הם היו מביאים אנשים שנמצאים בתהליכים של חזרה בתשובה, והקב"ה היה מאד נוכח בשולחן השבת. החלום שלי הוא להביא את הקדושה גם אל שולחן השבת שלנו.
אחרי כמה פגישות כבר היה ברור לנו שאנחנו הולכים על חתונה. גרמתי לכך שנושאי השיחה יזרמו שוב לעבר שולחן השבת, והיא שוב סיפרה לי על שולחן השבת של אבא שלה. "אני כבר יודע איך שולחן השבת שלי ייראה"... הפרחתי טיזר לחלל.
"איך הוא יראה"? היא שאלה.
"איתך. ואם תגידי כן גם את תדעי איך יראה שולחן השבת שלך", אמרתי לה עם מבט ארוך בעיניים. דמעה ירדה מהעין שלה כשהיא אמרה "חד משמעית כן".
לכניסה מהירה לחץ כאן>>>
. . .
בשנים הראשונות לחיינו שולחן השבת שלנו אכן היה מיוחד מאד. האמת שעשינו המון שבתות אצל ההורים שלה ולא הבנתי ממה היא מתפעלת. השיחות היו בנליות, בחלק מהמקרים זכרו לומר דבר תורה ולשיר ובחלק מהמקרים היו אפילו ויכוחים – דבר שאני שונא באופן מיוחד.
אבל אצלנו בבית – שבת נראתה שבת. שרנו זמירות בלב מלא כוונה, אמרתי דברי תורה והעיניים הזורחות שלה אמרו לי את שלושת המילים הבאות: "הגשמת לי חלום"!
. . .
השנים חלפו, במרוצת הזמן עזבתי את הכולל והלכתי ללמוד "מדעי המחשב". בשבתות הייתי מרוסק מעייפות, והייתי מנמנם בין הדגים לבשר. ראיתי שזה עושה לה רע, ושהיא ממש עצובה על ששולחן השבת שלנו לא נראה כמו שהיא חלמה אבל הייתי כל כך עייף שלא היה עם מי לדבר.
גם כשסיימתי את הלימודים והתחלתי לעבוד המצב לא השתפר. כבר לא הייתי עייף ומעדני מלכים עלו על שולחן השבת אבל אני כבר לא הייתי מסוגל לדבר דברי תורה.
לא הרגשתי שייך, ולא היה נעים לי לפתוח איזשהו ספר פשוט של וורטים על הפרשה ולדקלם אחד מהם על פרשת השבוע. לא הייתי מחובר לתורה, לא הרגשתי קשר לרוחניות ותחושת יובש רוחני הקיפה אותי.
. . .
אבל יום אחד כל זה השתנה – יום אחד התחלתי לספר סיפורים מהתלמוד בבלי בסעודות השבת – סיפורים שקראתי במערכת של "וידעת היום", התחלתי לנתח אותם ולדון בפרטים ובמסר שיוצא מכל סיפור. הילדים שלי זרחו מאושר כשהם רואים שפתאום אבא שלהם לא רק מספר להם על אור התורה – אלא גם מרגיש את זה בעצמו.
אבל אשתי – ראיתי בעיניה את פסגת האושר. המריבות הקטנוניות שלנו נעלמו והיא התחילה לראות בי את התגלמות הטוב. חיכינו שנינו לסעודות השבת, כי האושר ממש פרץ לתוך חיינו.
והמדהים הוא – שזה קרה ממש במקרה. חבר סיפר לי על המערכת של "וידעת היום" ועל זה שהוא עומד לסיים את מסכת בתקופה קצרה במיוחד, ואחרי ששמעתי על המערכת של וידעת היום מעוד שלושה חברים החלטתי שאני חייב לבדוק מה זה.
פתחתי את המערכת והפלטפורמה פשוט העיפה אותי. הייתי בהלם מההשקעה האדירה שלהם - והבנתי שבטח הם עבדו על זה במשך שנים רבות כדי לייצר מערכת גאונית כזאת.
עם כל המסכת, מההתחלה ועד הסוף – בשפה ברורה וכייפית, וכשהרמתי את העיניים מהמערכת של וידעת היום קלטתי שאני כבר 3 שעות שקוע במערכת...
התחלתי לדבר על זה עם לומדים אחרים מתוך המערכת, וממש בהברקה גאונית של רגע קלטתי שאני יכול להביא את כל זה אל שולחן השבת שלי.
מאז, אני כמו משוגע לדבר. בכל מקום שאני הולך אני מוסיף "אגב, אתה מכיר את המערכת של וידעת היום?", ומי שלא מכיר אני מספר לו בהתרגשות על השינוי שזה עשה לי בחיים.
"דרך אגב, אתם מכירים את המערכת של וידעת היום?
לחצו והתרשמו בעצמכם!
היכנס ותגרום לאשתך לבכות מרוב אושר,
היא תודה לך ותעריך אותך בלי סוף!
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות