הווילה על שפת האגם של בכיר נאצי הפכה למלון

הווילה בבוואריה על שפת האגם שהיתה שייכת להיינריך הימלר הפכה למלון ומסעדה, בעליו רוצה להפוך אותו למרכז של שלום והכלה, אולי עם מספר יהודים בדירקטוריון.

הימלר, ראש ה-SS והאדריכל הראשי של השואה, השתמש בווילה המפוארת, שנרכשה ב-1934, ליד אגם טגרנזי הציורי, כבית נופש ומקום מפגש לנאצים בכירים. הוא ביצע עבודות בנייה נרחבות, כולל בניית מקלט נגד תקיפות אוויריות.

הנכס, 50 קילומטרים דרומית למינכן, הוסב לאחרונה למלון ומסעדה. הבעלים פלוריאן זייברט רוצה שזה יהיה מרכז של שלום, סובלנות והכלה.

אבל מנהיג קהילה יהודית מתח ביקורת על ההתפתחות. סשה סטבסקי, יו"ר הקונגרס הגרמני-ישראלי, אמר שהבניין היה צריך להפוך לאנדרטה או למוזיאון המחנך את הציבור על זוועותיו של הימלר.

זיברט אמר לעיתון היהודי הבריטי Jewish chronicle שהוא רוצה לערב "מגוון רחב של אנשים" בהחלטה על עתיד הבניין.

"בסופו של דבר נרצה להקים מעין ועדה מייעצת המורכבת מאנשים מהקהילה היהודית, אנשים מרקעים שונים מאוד, אנשים שחיים כאן ובמקומות אחרים", אמר. "יכול להיות שאף אחד מהקהילה היהודית לא היה רוצה להיות מעורב, לאור מידת הרגישות של כל זה, ואני מכבד את זה. אני גם לגמרי יכול להבין שעבור אנשים מסוימים זה מרגיש לא הולם וחסר רגישות שאנחנו מנהלים עכשיו מלון ומסעדה במקום שבו חי פעם היינריך הימלר".

הבניין מתוארך לשנת 1892, והוא שוכן בשטח של 20,000 מ"ר. לאחר 1933, כאשר היטלר תפס את השלטון, האזור שמסביב לעמק טגרנזי הפך לאתר נופש פופולרי לנאצים רמי דרג, כולל שר התעמולה יוזף גבלס, מזכירו הפרטי של היטלר מרטין בורמן ואישים משפיעים נוספים.

"אפילו לא חיפשנו בניין שנוכל להשתמש בו כמלון, ובוודאי לא חיפשנו בניין שהימלר קנה לו ולאשתו ובתו. בכלל לא. חוזה השכירות הזה הוצע לנו למעשה על ידי מדינת בוואריה, ולא נכנסנו אליו בקלות ראש", אמר זייברט.

"בהתחלה היינו מוטרדים במחשבות כמו: מה לעזאזל עושים עם הנכס הזה? מה אפשר, והאם עלינו לעשות עם זה? וגם: האם זה בכלל מתאים לנו בעצם אפילו לקחת על עצמנו? אבל מכיוון שאנחנו מהאזור, אז כולנו הרגשנו שכחלק מהקהילה המקומית הזו, מוטלת עלינו גם החובה לתרום לתחושת התמודדות ולקיחת אחריות על המקום הזה".

הימלר עצמו נלכד במאי 1945 בעת שניסה להימלט ומת במעצר בריטי על ידי בליעת גלולת ציאניד סמויה. באותו חודש האמריקאים כבשו את הווילה. לאחר המלחמה הוא חזר לבעלות ציבורית.

"אנחנו מנסים ליצור מקום שכולו קידום פתיחות וסובלנות", אמר זייברט.

סשה סטבסק תקף את ההלטה: "רצית פעם לדעת איך זה מרגיש לאכול חומוס בחדר האוכל של הימלר? ובכן, עכשיו אתה יכול. ברוב המדינות, טיפול אחראי באתר היסטורי כזה היה אומר בניית אנדרטה או מוזיאון, שמלמדים על הזוועות שביצע אדם שפל כמו הימלר. עם זאת, כאן בגרמניה בשנת 2023 אתה יכול לעמוד מאחורי ההיסטוריה של הרכוש שלך, לעשות הכל כדי להחזיר את היופי האותנטי של התפאורה המקורית של פעם זו. מקלט מרשים של אחת הדמויות הנאציות הגרועות ביותר".

הוא המשיך לתקוף: "בואו לא נדבר על הפשעים הנוראיים שהימלר תכנן בזמן שישב בגן שלו. במקום זאת, בואו נזמין את האורחים לשבת על ספסל הפארק המקורי של הימלר וליהנות מהשקיעה עם נוף לאגם. מה הלאה? האם לבנות רכבת הרים בדכאו?".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!