עלה לבן בחלונינו: מי אשם בטבח הנורא?

המראות נוראים. תמונת שנות הארבעים של המאה הקודמת. גופות יהודים בטליתותיהם ותפיליהם חמוצים מדם יהודי. לאחר שבעים וחמש שנה, כאן בירושלים הבירה. בבית היהודי שהוקם מחדש בארץ מכורת אבות ארץ ישראל.

קללת התוכחה ״בחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה״ הלכה למעשה. יהודים נטבחים בבית מדרשם בעת תפילתם ואמות הסיפים לא יחרדו.

יש בלבנו על כולם! על אירופה הצבועה, על ארה״ב שבגדה, על נשיא אמריקאי שפיו ולשונו לא שווים. על ספרד שביום ג׳ הנורא ״בחרה״ להכיר במדינה פלשתינאית ולא יבשו אצבעותיהם בעת החתימה.

על אפליה נוראה בהתייחסות לדם יהודי בתקשורת העולמית בעולם ה״נאור״.

על הכתב הבכיר של רשת הcnn בישראל שפותח את הסיקור על הטבח בבית כנסת בירושלים: משטרת ישראל הרגה שני אזרחי מזרח ירושלים. אמר: ולא נזרק מהארץ בתוך 24 דקות במטוס הראשון. למען ישמעו וייראו!

על ראש ממשלה שמפטפט עצמו לדעת ולא עושה כלום הלכה למעשה. על שריו שמתקוטטים על חוק מע״מ אפס, חוק הלאום, חוק ״ישראל היום״ החוק הכי לא דמוקרטי, שרק ברפובליקת בננות דמוקרטית כמו ישראל ניתן לחוקק ושאר תיקוני חקיקה מגזריים. כשבחוץ שריפה מאכלת את הבית על תושביו.

זה היה מצחיק לולא אנו התושבים והבית ביתנו, פה בארצנו. לולא היינו למשיסה לחרפה ולביזות בארץ אבות.

אנו כועסים! רותחים!! מרגישים מושפלים!!!

״גלה כבוד מישראל״. מעבר לסכנה המוחשית היומיומית, אנו מרגישים ״מושפלים״. אין לנו ״כבוד״ אבד כבודנו הלאומי. אנחנו שק החבטות העולמי. התקשורת העולמית עוסקת בעיקר בנו ותמיד עוינת, מסלפת, משנה עובדות. הערבים מוצגים כשיות תמימות, נרדפים, מסכנים ואנו כקלגסים אטומים.

יש לנו טענות כלפי כל העולם וגם כלפי הבית פנימה. האמת - בד״כ הטענות אמת. רק שפתרונות אין... והשאלות זועקות ונוקבות.

רק לעצמנו אין לנו מענות וטענות. אנו לא מסתכלים בראי המציאות לתוך המחנה פנימה ושואלים את שאלת מליון הדולר: למה עלתה לנו ככה?

האם אלו אינם פירות הביאושים של המחלוקת שבתוך המחנה?

האם הקורבנות הי״ד אינם תוצאה ישירה לזלזול בגדולי ישראל שהפך להיות מעשה יומיומי שכיח במחוזותינו. לנגעי לשון הרע ורכילות שכל זב חוטם ודרדק מפיץ ״בהגינו״ על תת הפלג אליו הוא משייך את עצמו?

כבודם של גדולי ישראל נרמס לעין השמש. גדול תורה נדחף פיזית ואין מחריד ומתריע. תורה מושפלת ומתעפרת בעפר חוצות ולא רק שאין מוחה! ישנם שמתכבדים בקלונם של גדולי תורה ואנשי מוסר כי לטעמם אינם ב״מחנה הנכון״. נורא!

גביע ה״לבן״ שנזרק על ״תמים ישראל״ הרב חיים ברמן שליט״א בהיכל ישיבת פונביז׳, רק מכיוון שאינו שייך ״לנו״ אלא ל״צרינו״ היה צריך להיות נקודת האל חזור!!!! עד כאן....

קול הזעקה היה חייב להשמע מראש הגבעה ועד קצוות כל הציבוריות החרדית בעולם. דווקא מראשי המחנה שממול ״קיוויתי״ שתצא המחאה שלא נשמעה. זעקת הלא עוד!!! הייתה חייבת להדהד כ״בת קול״ מקצה העולם ועד סופו.

כשגם אז ואזי לא! ״עלה המוות בחלוננו״ פיגוע רודף פיגוע. שלושה בני ישיבה בחוזרם מבית מדרשם מתים במיתה משונה. תינוקת, ״שייה״ תמימה לעולה. גרת צדק שקשרה עולמה עם יהדות ויהודים. בת ישראל העומדת ומחכה לאוטובוס בשובה מפעילות חסד. אבות וסבים העומדים בתפילתם לפני בורא עולמים.

האם נוכל לומר: ידינו לא שפכו את הדם הזה???

האחדות והאיחוד חייבים לחזור למחנה החרדי, אין אופציה אחרת. חילוקי הדעות צריכים להיות מוכרעים בין גדולי ישראל בחדרי חדרים ללא עירוב עסקנים ובטלנים השופכים שמן ומזינים את ״אש המחלוקת״ למען פרנסתם, תפקידם, עצמם. זו לא ״מלחמת דת״ כפי שחושבים צעירי הצאן. זו מלחמה לשם מלחמה. ״כבוד״, אינטרסים ושיקולים כלכלים ואישים חוברים ל״כאילו״ חילוקי דעות אידיאולוגיים.

זה כבר לא ״הסתרה שבתוך הסתרה״

זו הה ס ת ר ה עצמה!!!!! בדמנו שילמנו. הגיע הזמן לומר למשחית: הרף! עד כאן.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!