מתי נלמד איך מתנהגים עם אוייבים?

כלל נקוט בידינו: התורה היא נצחית: אנו אומרים מידי בוקר בתפילה: "ודבריו חיים וקיימים ונאמנים ונחמדים לעד ולעולמי עולמים". אנו מברכים בברכות ההפטרה: "נאמן אתה הוא ה' אלוקינו ונאמנים דבריך. ודבר אחד מדבריך אחור לא ישוב ריקם".

לא עיתונאי ולא פוליטיקאי נגוע בשוחד מחשבתי כתב את התורה, אלא דברי התורה הם דברי אלוקים חיים.

לא תמיד זה קל לנו אבל עלינו להקשיב להדרכת התורה בכל התחומים, אך כפי שעלינו להאזין לצו האלוקי של תורתינו הקדושה בענייני כשרות וטהרה, בענייני שבת ויום טוב ובכל תחומי ההלכה, כך עלינו לציית לצווי התורה גם בתחום המלחמה באויב.

במדרש תנחומא על פרשת שופטים נאמר: "כי תצא למלחמה על אויביך"... מהו על אויביך? אמר הקב"ה: צאו עליהם כאויבים, כשם שאינם מרחמים עליכם, כך אתם אל תרחמו עליהם".

מראות הזוועה של גופות יהודים עטורים בטלית ובתפילין מתבוססים בשלוליות דם בבית הכנסת בהר נוף מחזירות אותנו לתקופות אפילות בהיסטוריה, למראות הפוגרומים של אויבינו שבכל דור עומדים עלינו לכלותינו.

חלחלה נוראה עוברת בנו לנוכח המחזות המזעזעים.

כדי שלא יחזרו המראות הנוראים, עלינו לדעת ולזכור ולשנן: הגוי היוצא למלחמה על ישראל הוא אויב, ולא אוהב! גם אם כלפי חוץ הוא נראה עובד ניקיון תמים, עובד בחנות בהר נוף, או עובדת סוציאלית בהר נוף, יש להזהר: הוא עלול להיות אוייב.

לא אנחנו המצאנו את ציווי התורה: "והורשתם את כל יושבי הארץ מפניכם". התורה אומרת לנו שעלינו להזהר מול אוייב מסוכן. עליו נאמרה האזהרה האלוקית: "ואם לא תורישו... והיה אשר תותירו מהם לשיכים בעינכם ולצנינים בצדיכם וצררו אתכם על הארץ".

עם שמוכן לחיות עמנו בשלום, אדרבא. אך מול האוייב הפלסטיני שאינו מוכן לחיות עמנו בשלום עלינו לזכור את הציווי: "צאו עליהם כאויבים, כשם שאינם מרחמים עליכם, כך אתם אל תרחמו עליהם".

רק אם נאמץ את המלצת התורה - נצליח. היה ולא יהיה דו קיום עם האויב הזה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!