מדען גרעין: "ביקרתי בצפון קוריאה שבע פעמים לא תאמינו מה ראיתי"

זיגפריד הקר מעולם לא רצה לנסוע לצפון קוריאה בשנות התשעים, אך תפקידו היה לטייל בעולם כדי לבקר מעצמות גרעיניות ולבדוק את הנשק שלהן, להשתתף בכנסים ולדבר על כל מה שקשור לגרעין. הוא אמר ל'דיילי אקספרס': "לא היה אכפת לי מסין או רוסיה, אבל צפון קוריאה עבורי הייתה אסורה".

עם זאת, לאחר שכנועים רבים על ידי עמית, בשנת 2004, יצא הקר לביקור שאחריו יגיעו שישה ביקורים נוספים על פני תקופה של שבע שנים.

מה שהראו לו הרשויות בצפון קוריאה בטיולים הללו הדהים אותו, כל טיול לווה בגילוי נוסף על היכולות הגרעיניות של המדינה ועד כמה רחוק היא הגיעה למרות היותה אחת האומות הקטנות ביותר על פני כדור הארץ.

בדיוק כשהקר ביקר לראשונה בצפון קוריאה, המסגרת המוסכמת בינה לבין ארה"ב - הסכם להקפאת תפוצת הגרעין של הצפון - התערערה. זמן קצר לאחר מכן, צפון קוריאה השיקה מחדש את תוכנית הנשק הגרעיני שלה.

בשלב זה, ארה"ב איבדה עניין במדינה, אך הקר הוזמן לבקר בכמה ממרכזי הגרעין שלה. "החבר'ה האלה בצפון קוריאה רצו להראות לנו, מומחי הגרעין, שיש להם את הפצצה", אמר.

הם לא הראו לו את "הפצצה עצמה" אלא את כל התהליך שהוביל ליצירת פצצה גרעינית. בהתחלה, הקר היה סקפטי ולא האמין שהצפון השיגה את כל התהליכים ליצירת פצצה גרעינית. "אבל אז משהו השתנה, ולא האמנתי", אמר.

"כשהלכתי לשם, בהחלט לא ציפיתי שאחזיק את הפלוטוניום שלהם בידיים".

"אתה לא יכול ליצור פצצה גרעינית ללא חומר בקיע, ועבור פצצה גרעינית, פלוטוניום או אורניום הם המרכיב החיוני לחומר בקיע. בזמן שהראו לו את המפעל הגרעיני שלהם שאל אותו אחד העובדים כלאחר יד אם הוא רוצה לראות את ה"מוצר" שלהם.

"ידעתי שהם מדברים על פלוטוניום", אמר. "אחד המנהלים של המפעל אמר לעובד ללכת לקחת את החומר, והוא הביא אותו בצנצנת מרמלדה, ביקשתי כפפות וברגע שהחזקתי אותה ידעתי שזה האמיתי. הפלוטוניום היה החוליה המרכזית לפצצה. אחרי שהראו לי ידעתי שהם יוכלו לעשות את כל השאר".

הקר ידע שהצפון קוריאנים רוצים להראות לו את הפלוטוניום שלהם כדי שיספר על כך לארה"ב ובתקווה שיביא את וושינגטון לשולחן המשא ומתן, או לפחות יפתח מחדש את השיחות הדו-צדדיות.

בביקור אחר, הרשויות שאלו את הקר אם הוא רוצה לראות את מפעל העשרת האורניום שלהם - עוד צעד חיוני ביצירת פצצה גרעינית.

"וזה היה שם, הכל היה שם", אמר. "לעולם לא אדע אם הם הראו לי רק חלק ממנו, אבל תוך 18 החודשים מאז שהייתי לאחרונה בצפון קוריאה, הם יצרו מפעל שלם להעשרת אורניום".

למרות שדיווח על כל מה שראה, כולל לנשיאים ביל קלינטון וברק אובמה, אף אחד לא הקשיב לו, וכולם המשיכו באיסור כמעט גורף על שיחות עם הצפון.

לפני שנסע לצפון קוריאה, הקר ידע מעט על המדינה. למרות היותו זר הוא הורשה לעתים קרובות להסתובב במקומות שבהם שהה.

לדבריו, "אמרו לי שאף אחד לא יסתכלו עליי או ידברו איתי. אבל כשהגעתי לראשונה, טיילתי בפארק סמוך. היו אולי 12 ילדים שהתרוצצו וכשהם ראו אותי הם עצרו ובהו והם פשוט צחקו".

"הם הסתכלו עליי וחייכו, ומאוחר יותר ביקרתי אותם בכיתותיהם. מה שהדהים אותי היה עד כמה הם עניים, עדיין איך הם עדיין מסתפקים וחיים בתנאים האלה".

"באותה נקודת זמן הדהים אותי שלמרות הכל, הילדים האלה היו כנראה הכי מאושרים בעולם".

הרבה השתנה בצפון קוריאה מאז שהקר ביקר בפעם האחרונה ב-2010. שנה לאחר מכן מת קים ג'ונג-איל, המנהיג העליון השני, ובנו ג'ונג-און השתלט על המדינה.

בנאום בימים האחרונים, הוא קרא לצבא להיות מוכן למלחמה, והתפרץ על ארה"ב ודרום קוריאה על ביצוע תרגילים ימיים ליד חופי צפון קוריאה.

גם היכולות הגרעיניות של הצפון גדלו במידה ניכרת ב-13 השנים האחרונות, וכעת מאמינים במערב כי המדינה מחזיקה בטילים שיכולים להרחיק ולהגיע עד ארה"ב.

עם זאת, הקר מאמין שהצפון לעולם לא יירה טילים לעבר המערב. "הוא אוהב את החיים יותר מדי", אמר. "ויש לו גם תוכניות לעצמו ולמדינה שלו. ירי הטילים האלה תהיה משימת התאבדות ואני לא חושב שהוא רוצה את זה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!