חה"כ בן צור בטור אישי: "המילה זעזוע לא מכילה"

כאזרח וכתושב שכונת הר נוף בירושלים, אשר בני וחתני יבדלו לחיים טובים, הינם מחובשי ספסלי בית המדרש בכולל האברכים אשר בקהילת בני תורה. כאשר אף אני כמעט מדי יום מצטרף בשעות בין הערביים ללימוד בחברותא בבית מדרש חשוב זה.

המילה "זעזוע" איננה יכול להכיל בתוכה את הרגשות שעברו בקרבנו עם השמע הבשורה האיומה, על הסתלקותם של שכנים יקרים, תלמידי חכמים, רודפי צדקה וגמילות חסדים, אשר מסרו את נשמתם תוך כדי תפילה, עם טלית ותפילין מתבוססים בדמם.

יש המבקשים לעשות הבחנה בין מרצח הפוגע ברכבו ביהודים לבין מרצח אכזרי הנכנס לבית אלוקים ביריות וגרזנים.

חכמינו ז"ל כאשר תיארו את רבי עקיבא כאשר מסר את נפשו על קידוש ה', והרומאים ברשעותם ואכזריותם סרקו את בשרו במסרקות של ברזל (סכין קצבים?!) שאלו אותו תלמידיו רבינו עד כאן? אמר להם כל ימי הייתי מצטער מתי יבוא לידי מקרא זה ואקיימנו, ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו? וכך יצאה נשמתו של רבי עקיבא בקדושה ובטהרה בייחוד השם.

כשבאו מלאכי רום לפני כסא הכבוד ושאלו להקדוש ברוך הוא זו תורה וזו שכרה, השיב להם: ככה עלה במחשבה לפני וכו'.

בכנס זיכרון לקדושי השואה אשר התקיים בעיר חיפה בשנות הששים, נעמד רבה הראשי דאז הגאון רבי יוסף משאש זצ"ל, ואחר שהביא דברי המדרש, הוסיף וביאר את הפסוק: "אשרי העם, שככה לו".
אשרי עם המאמין באמונה שלמה כי אל אמונה ואין עוול צדיק וישר ה', וכאשר תשובת ה' למלאכים הייתה "ככה עלה במחשבה", "ככה" של השם יתברך זו כן תשובה. ואשרי אותו עם האוחז אומנות אבותיו בידו, אשרי העם ש"ככה" לו.

לצערנו, הרצון להכיל מקרים קשים כדריסת נער קדוש בדרכו לתפילה בכותל המערבי, נכד למורי ורבי חבר מועצת חכמי התורה הגאון הגדול רבי שמעון בעדני שיבלח"א, והמשך התבערה וההתגרות באומות בעליה האסורה למקום המקדש בהר הבית, אשר מרן מאור ישראל זצוק"ל הכריע להלכה ולדורות שאסור הדבר באיסור כרת - משפיע ומחלחל לאספסוף המוסת ומביא לפתחנו צרות כל כך קשות, אשר מי יוכל לנחם במילים עשרות יתומים וארבע אלמנות תושבי אותו רחוב.

אשא תפילה חרישית, היוצאת מלב כואב ודואב, כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו, וכפר אדמתו עמו, אמן.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!