לא גיוס ולא רפורמה, הם עסוקים בשנאת חרדים // דעה

זה יותר משמונה חודשים שהציבור הליברלי, מרכז-שמאל או איך שתרצו להגדיר אותו עורך מפגן מחאה אדיר ממדים שכותרתו "מאבק על הדמוקרטיה של ישראל". במסגרת המחאה הזו נחצו כל הקווים האדומים: טייסי חיל האוויר הודיעו על סירובם לשרת בגלל מדיניות ממשלה שאינה לרוחם, תוך סיכון ביטחון המדינה והגברת המורל בקרב אויבינו; נתיבי איילון נחסמו עשרות, אם לא מאות פעמים והפגנות נערכו סביב נבחרי הציבור בכל מקום שביקרו; רופאים הודיעו שיעשו רילוקיישן ויעזבו את הארץ ולכל זה נלווה שיח מדמם בתקשורת וברשתות החברתיות.

במסגרת אותה מחאה, החלו לאחרונה קברניטיה לתקוף בעוצמה את הציבור החרדי בגלל דרישתו לחוק גיוס שיסדיר את מעמדם של בחורי הישיבות. הסיבה לכך שהחרדים הפכו למטרה עבורם היא ברורה: הממשלה בלמה למעשה את החקיקה המשפטית נגדה הם נאבקו וכעת, כדי לא לאבד את המומנטום של אותם אלפים זועמים, נותרו החרדים המטרה הנוחה כדי להשאיר את להבת המחאה דולקת.

לאחרונה החלו עסקנים חרדים לתהות בקול האם הפוליטיקאים החרדים לא טעו כשהלכו כעיוורים אחרי יריב לוין וגחמותיו בחקיקה המשפטית ובכך הפכו את עצמם לטרף קל עבור מובילי המחאה. אך אמש, בעקבות מפגש ייחודי ויוצא דופן שנערך בבני ברק בין ראש הישיבה הגרמ"צ ברגמן לבין אחד מבכירי האופוזיציה, חבר הכנסת בני גנץ, אשר סוקר בהרחבה בכלי התקשורת, נחשפה האמת המרה: הציבור הליברלי בישראל (ברובו) מתעב החרדים ולא משנה מה הם יעשו. הוא פשוט רוצה אותם כמוהו - חילונים - בלי כל הסממנים הגלותיים כהגדרתו.

למסקנה הזאת הגעתי לאחר שהגרמ"צ ברגמן אמר בתבונתו הרבה לבני גנץ כי לחרדים אין כל עניין ברפורמה המשפטית והם אינם מעוניינים בה. למשמע אמירה שכזו הייתה צריכה תקשורת השמאל לצהול: הנה החרדים, שמהווים את הבסיס המרכזי של הקואליציה אינם תומכים ברפורמה המשפטית שכ"כ הרעידה את ליבותיהם בחודשים האחרונים. אך לא הופתעתי שלא זו הייתה תגובתם.

הפובליציסט רוגל אלפר כתב הבוקר ב"הארץ" מאמר ארסי במיוחד על המפגש בבני ברק: "פולחן פוליטי משפיל ומבזה, מנסח את הנראטיב שבבסיס יחסי הכוח המעוותים, המתקיימים עוד מאז בן־גוריון, בין המיעוט החרדי לרוב הציבור: רגש נחיתות חילוני מול החרדים, שנעוץ עמוק עמוק בנפשם החוטאת. "יש לך הזדמנות להשיג עולם הבא", הבטיח הרב מאיר צבי ברגמן לגנץ, כאילו שהוא מחזיק בסמכות ביחס לגורל נפשו הנצחית של גנץ. גנץ קרא לו "הרב". פנייה של כבוד. הרב פנה אליו בגוף שני סתמי. שוויון בנטל? זה לא היה מפגש בין שווים".

הפרשן הכלכלי נחמיה שטרסלר כתב באותו עיתון: "בני גנץ, למשל, זחל השבוע לקנוסה, לאיזו ישיבה בבני ברק, שם פטפט על חשיבות לימוד התורה. ראש הישיבה הקשיב בחיוך, ולא אמר מילה אחת על חשיבות לימודי המתמטיקה, האנגלית, הרפואה והמחשבים. גנץ וחבריו לא מבינים שהחרדים נהפכו זה כבר לאנשי ימין קיצוניים שיכולים ללכת רק עם הליכוד".

המאמרים הללו מבהירים לנו דבר אחד פשוט: הציבור הליברלי בישראל מתעב את החרדים, את הדתיים, את המתנחלים, את כל מה שלא חושב כמוהו. פעם זאת הרפורמה וכשהיא זזה מן השולחן אז נושא הגיוס הוותיק חוזר ביתר שאת ומשמש כדי להכות בחרדים.

כתבתי בעבר שבקרב המאסף נגד הימין, השמרנים, החרדים הכול כשר. הרי גם אם יגיע נתון שיספר על 80% תעסוקה בקרב הגברים החרדים, בשמאל הישראלי ישלפו טענות חדשות נגדם: על ענייני הפרדה ומגדר, דרישות לכשרות במקומות עבודה, או הפסקות למניין מנחה שפוגעות בחברות העסקיות.

איך אנחנו יודעים את זה? פשוט. תתבוננו בחברה הדתית לאומית שהשתלבה כמעט באופן מלא בחברה הישראלית; אנשיה עובדים, לומדים ומשרתים בצבא, אך היא עדיין סובלת משנאה רבה מצד השמאל הישראלי. אנשי הציונות הדתית פחות מקודמים בצה"ל רק משום העניין האידיאולוגי וטענות נשמעות על אמונתם בארץ ישראל השלמה שגוזרת מלחמה תמידית על המדינה.

אם כן הדבר ברור. בשמאל הישראלי לא יוותרו לעולם. מבחינתם השתלבות אמיתית היא ויתור מלא של כל הסממנים הדתיים וקבלה מלאה של דתם הנאורה. אחרת? ההסתה תמשך במלוא עוזה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!