סיפור לשבת: הקצין היהודי הואשם בריגול על לא עוול בכפו

בשנת 1894 גילה אחד מקציני המטכ"ל הצרפתי דף חשוד. כאשר הדביקו אותו וקראו את תוכנו, התברר שישנו מרגל בתוך הצבא הצרפתי. נפתחה חקירה, ודי מהר התמקדו החשדות בקצין ששמו אלפרד דרייפוס. הוא היה קצין מצטיין, ועברו נקי ללא רבב. הבעיה היחידה שלו הייתה היותו הקצין היהודי היחיד.

בהשוואה בין שני כתבי היד היה דמיון, אך לא ברור. חיפוש שנערך בדירתו של דרייפוס לא העלה כלום. המסקנה הייתה שדרייפוס למד לשנות את כתב ידו, והוציא מביתו כל ראייה מפלילה. כשחיפשו בהיסטוריה שלו מצאו כשלמד בבית הספר היסודי הוא אהב מאד שפות – בבקשה. הנה ראיה חזקה, שכן מי אם לא מרגל, צריך לדעת שפות!

דרייפוס הועמד למשפט – ונמצא אשם. הוציאו אותו לכיכר המרכזית, ובטקס משפיל שברו את חרבו, תלשו את דרגותיו, ונגזר עליו מאסר עולם ב"אי השדים". 

בפרשת השבוע מובא: "וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם". שוחד הינו כל דבר שיש בו אינטרס. אינטרס שגורם לי לראות את התמונה בצורה לא אמתית אלא מוטית, שקרית.

רק בשנת 1896 החל להתברר בהדרגה שדרייפוס חף מפשע, בעיקר הודות לחקירה נמרצת שערך ראש המודיעין הצרפתי, ז'ורז' פיקאר. פיקאר ניסה להפנות את תשומת לבם של מפקדיו לתגליתו, אולם הללו חששו והורו לו לשתוק, ובהמשך אף שלחו אותו לתפקיד נידח בתוניסיה. רק אחרי מסע תלאות ומלחמות פנימיות בשנת 1906 טוהר שמו של דרייפוס סופית.

כולנו, במידה מסוימת, עורכי דין של עצמנו. עו"ד הינו משוחד, הוא מקבל טובת הנאה מהקליינט שלו, ולכן הוא ינסה להוציא אותו כמה שיותר זכאי. מספרים על עו"ד שהצליח לזכות נאשם ברצח. כשהוא בא לגבות את התשלום האחרון, הוא שאל את הנאשם: "תגיד ת'אמת. רצחת או לא?". ענה לו הנאשם, "אחרי ששמעתי את הטענות שלך, נראה לי שלא!".

יהי רצון שנשים את האגו ואת הנגיעות שלנו בצד, ונהיה נקיים מספיק להודות באמת, גם אם היא לא הכי נעימה לנו.

שבת שלום

שלכם, יצחק פנגר

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!