הדיג במפרץ אילת ייאסר? אלו הממצאים המכריעים

המשרד להגנת הסביבה מפרסם את דוח הניטור הלאומי של מפרץ אילת לשנת 2022. את הדוח הכין המכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת, במימון הקרן למניעת זיהום ים ובהנחיית ועד מנהל מדעי שבראשו עומדת המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה פרופ' נגה קרונפלד שור. 

ממצאי הניטור הלאומי לשנת 2022 ממשיכים להצביע על הידרדרות המערכת האקולוגית הרגישה של מפרץ אילת – השונית הצפונית בעולם – ומחזקים את הצורך בהמשך אימוץ המדיניות למפרץ אילת שאותה מתווה המשרד להגנת הסביבה. 

הדוח מראה כי יש לפעול לצמצום הפיתוח הקיים והמתוכנן על הסביבה הימית, בדגש על צמצום השפעת תאורה מלאכותית על החיים בים. חלק ניכר מהנזק שנגרם לשונית כתוצאה מסערת החורף של 2020 נבע ממתקני תשתית בחופים שהתפרקו. על פיתוח חופי אילת להיות מינימלי ופריק כך שאפשר יהיה למנוע נזקים דומים בעונת החורף, זאת שלא כעבודות הבטון שנעשו לאורך החוף במהלך 2023. 

נוסף על כך, קיים חשש כי הרחבת פעילות מתקן ההתפלה תביא לעלייה בכמות החנקן והתמלחות המוזרמים לים. עיקר ההרחבה נובעת מהביקוש למים מותפלים לצורך השקיה של חקלאות בערבה. יש לגבש תוכנית לניהול משק המים באילת ובערבה הדרומית באופן מקיים אשר יאפשר קיום של חקלאות מבלי לפגוע בשונית האלמוגים. 

ממצאים עיקריים:

מצב שונית האלמוגים

בחודש מארס 2020 התמודדה העיר אילת עם סערה דרומית חריגה בעוצמתה, אשר זרעה הרס רב בחופי אילת. שונית האלמוגים באילת נפגעה גם היא מהסערה, הן בשל שבירת אלמוגים וכיסוים בחול שהורחף על ידי הגלים הן בשל פגיעת פסולת וחלקי תשתית שנסחפו מהחופים אל הים. הנזק לשונית לא היה אחיד, ובסקר נמצא שהתאפיין באובדן כיסוי חי של כ-6% ל-22%, בתלות באתר הנבדק. בשנת 2021 נמדדה ירידה נוספת של אחוז וחצי בכיסוי האלמוגים במפרץ והידרדרות השונית גם בעומק של 20 מטרים שכנראה נבעה משקיעה של חול שהורחף במהלך הסערה. בשנת 2022 נמדדה התחלה של השתקמות של השונית ועלייה איטית בשיעור הכיסוי החי של אלמוגי אבן.

ריכוזי נוטריינטים (חנקן וזרחן) וכלורופיל במפרץ

מפרץ אילת עני בנוטריינטים שהם גורם מגביל לגדילה של אצות ואלמוגים, מצב המאפשר את שיווי המשקל העדין ביניהם ונותן למפרץ אילת את תכונותיו (כגון מים צלולים). כל תוספת או גריעה מריכוז הנוטריינטים הטבעי במי הים עלולים לגרום לשינויים קיצוניים במצב השונית. למשל, עלייה בריכוז החנקן במים מביאה לפריחת מיקרו-אצות, שמעלה את עכירות המים ומוֹנעת מאור השמש הנחוץ לפעילות הפוטוסינתזה של האלמוגים מלהגיע לשונית.

במפרץ קיים מחזור שנתי של ערבוב שכבות מים. בקיץ נוצרת שכבה עליונה של מים חמים ומתחתיה שכבה של מים עמוקים קרים, שבהם מצטברים הנוטריינטים ששוקעים לקרקעית. ההפרדה בין השכבות מונעת פריחת מיקרו-אצות. בחורף, המים העליונים מתקררים ושוקעים, מה שמאפשר ערבוב. ככל שהמים קרים יותר כך הם שוקעים עמוק יותר. אחת לכמה שנים ישנו ערבוב עמוק שמעלה נוטריינטים מהשכבות העמוקות ביותר במפרץ. ערבוב עמוק למעשה 'מנקה' את המפרץ מנוטריינטים עודפים. בשנים הראשונות של הניטור נמדד ערבוב עמוק אחת לשלוש-ארבע שנים. 

מאז 2012 גדלה תדירות זו, ולמעשה במשך תשע שנים לא אירע ערבוב עמוק. בשנת 2022 התרחש ערבוב עמוק לראשונה מאז 2012 שהעלה לפני השטח כמות גדולה של נוטריינטים שהצטברה במשך כמעט עשור, מה שהביא לעכירות מים גבוהה ופריחה של אצות ולהופעה של קצף דביק על פני המים הנוצר כתוצאה מפירוק של אצות. עם זאת, משך פריחת האצות היה קצר, כנראה בשל הערבוב הקצר, ולא נוצרה עקה מתמשכת על שונית האלמוגים.

טמפרטורת המים

מגמת העלייה בטמפרטורת המים העמוקים שתועדה בסקרים הקודמים נמשכת. בד בבד גם טמפרטורת פני הים נמצאת בעלייה מאז 1988, בקצב ממוצע של כ- 0.045מעלות צלזיוס לשנה. קצב זה גבוה פי 2.5 מהממוצע העולמי שחישב ה-IPCC. בשנת 2022 לא נמדדה טמפרטורת שיא כמו בשנים קודמות, והטמפרטורה המרבית שנמדדה בפני הים הייתה אף נמוכה ב-2 מעלות מזו שבשנה הקודמת ועמדה על 27 מעלות צלזיוס. 

פגמים בבעלי חיים

בשנת 2020 נמצאו בפעם הראשונה בחוף הצפוני פרטים של פורמיניפרים (חוריריות, יצורים חד-תאיים ימיים) בעלי עיוותים במבנה השלד הגירני שלהם. ממצא זה נצפה בפעם הראשונה בשנת 2020. עיוות זה מעיד על הפרעה ליצירת השלד הגירני על ידי יצורים אלה. בשנת 2021 עיוות השלד אפיין כ-1% מהפרטים שנדגמו. בשנת 2022 נמצאו בפעם הראשונה עיוותים גם בחוף הדרומי, שלא כשנים קודמות שבהן נמצא עיוות בשלדים רק בחוף הצפוני. ייתכן שהעלייה המתועדת בחומציות מי הים משפיעה על יכולת השקעת השלד הגירני של מינים אלה, אך התופעה אינה מאפיינת את כל המפרץ אלא רק את תחנות הדיגום מול תעלת הקינט בחוף הצפוני, מה שמצביע על התעלה כמקור אפשרי לבעיה זו. מזהם נוסף המוכר בהיותו גורם לעיוות בשלד של בעלי חיים ימיים הוא מתכות כבדות. בעת האחרונה נמצאו ריכוזים חריגים של מתכות מול מוצא הקינט באזור שבו עמדו בעבר כלובי הדגים. ייתכן שסערת 2020 חשפה שכבות בקרקעית שבהן הצטברו בעבר מתכות.

קיפודי ים

בעשור האחרון נמדדת מגמת ירידה מתמשכת בצפיפות קיפודי הים באילת. קיפודי הים ניזונים מאצות ולכן יש להם תפקיד חשוב בשמירה על האיזון בין אלמוגים לאצות בשונית. היה צפי שהערבוב העמוק של שנת 2022 שגרם לפריחה של אצות יגרום לעלייה בצפיפות הקיפודים אשר תימדד בניטור 2023. ואולם בשנת 2023 התפרצה מחלה שפגעה קשה באוכלוסיית קיפודי הים במפרץ, ולא ברור אם תצליח להשתקם. עד כה לא נפגעה השונית מכך, שכן האצות נאכלות בידי דגים צמחוניים. יש לקוות שלא תתפרץ מחלה הפוגעת בדגים הצמחוניים. מצב זה מחזק את הצורך לאסור דיג במפרץ אילת.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!