קינת החבר: מבכים את אהרן ברלינר ז"ל

אהרן אחי היקר

מאז מוצ"ש בלילה שבו החזרת את נשמתך למרומים אין לי מנוחה ואין לי רוגע. הבעיה שכל זמן שהיית פה ידעתי שאתה איתי. וכשיש בעייה או יש צורך יש עם מי לדבר. אבל עכשיו מתחילים להרגיש את היתמות ואת הכאב את השריפה אשר שרף השם.

אהרן אני ואתה נפגשנו אי שם לפני שנים לא מעטות לדעתי זה היה בתקופת עבודתי במפעל חסד אולי גם קצת קודם בעת שהייתי מגיע לישיבת חידושי הרי"ם. אבל אהרן כמו תמיד היית מגנט ואור לאחרים מאז היינו בקשר לפעמים תכוף ורצוף ולפעמים פחות אבל תמיד ידעתי שיש לי את אהרן.

מעולם לא נכנס לי ללב בן אדם כמו שאתה הצלחת להיכנס לליבי מעולם לא לקחתי קשה פטירתו או מחלתו של אדם כזה או אחר כמו שאצלך. והאמת לאחר מסע לוויה כזו לאחר שמיעת כל ההספדים אני פשוט עומד נדהם ואומר לעצמי במה זכיתי שהיה לי כזה חבר? איזה זכות עצומה יש לי שבכלל הסתכלת לכיוון שלי. מי אני ואיפה אתה מי אני שבכלל יגיע לקרוסליים שלך.

אני זוכר לאחר הטיפול הראשון שקיבלת אני מקבל טלפון מזאבי וינרייך אהרון ברלינר חולה במחלה תעלה לבקר אותו. הייתי בטוח שאני בא לבית של אבל ושל יגון של חושך אני בא לנחם ולעודד אותך לחזק אותך. אבל רק נכנסתי פנימה אמרת לי יענקי למה באת באמצע עבודה? אתה עובד עם היהודי הכי יקר שיש בעולם אני יהיה חזק ואתה תיהיה שם. חיבקת אותי ממושכות ואמרתי לי אני חזק ואני ישאר חזק לנצח זה מתנה שקיבלתי לכמה חודשים ואני חוזר לעבודה אל תדאג לי. ואמרת לי אל תדאג עד החתונה שלך אני יהיה בריא ושלם ואני ירקוד וירים את האולם.
לאחמ"כ כשאחיך שרוליק קצת ביקש את עזרתי בנושא הרפואי והייתי מודע לחומר הרפואי נדהמתי כמה מצבך חמור ואתה אפילו לא ידעת.

שבועיים לאחר הביקור הראשון שלי אצלך הבאתי אליך את כבוד הרב גרוסמן בהפתעה מוחלטת. מבלי להודיע לאף אחד קודם על הביקור חוץ מלשרוליק אחיך. כשנכנס הרב היית בהלם ענק ולקחת אותי הצידה והתחלת לצעוק עלי למה אני מטריח את כבוד הרב לבוא עד אליך הביתה. אמרתי לי הרב גרוסמן כל דקה שלו יקרה מפז ולמה אני צריך לבזבז לו את הזמן.

כמובן שהרב היה אצלך מעל שעה פלוס שרתם ורקדתם ומאז כל פעם שנפגשנו אמרת לי כמה זה חיזק אותך וכמה אתה זוכר לי את זה לעולמים. אני יגלה לך סוד אהרן כשיצאנו משם הרב אמר לי אני חשבתי שאני בא לחזק. אבל החבר שלך חיזק אותי. איזה כוחות נפש יש לו. איזה עדינות איזה קדושה על הפנים יש לו. והרב לא שכח אותך מאז אף פעם.

לאחר כמה ימים הוחלט ע"י לייבי וינרייך וחבריו להוציא אותך לטיול לצפון. וביקשו שאני יצטרף. לא הסכמת בשום מחיר שאני יצטרף מבלי אישור מפורש מהרב שהוא לא צריך אותי וזה לא על חשבון של משהו אחר. כזה היית אהרן דאגת לכל פרט ופרט ולא הסכמת מעולם שיעשו בשבילך משהו. ולא נרגעת עד שלא שוחחת אישית עם כבוד הרב בטלפון ואמרת לו כמה פעמים תודה רבה שהסכים שאני יבוא איתכם.

בחלק מהמסלול הפתענו אותך עם טיול בספינה בלב הכינרת כמה נהנת אז הדבר היחיד שמחזק אותי זה לראות את התמונות עם החיוך הענק והכובש שלך מאז. וכמובן בסיום השייט ניגשת לבעל הבית של הספינה ובירכת אותו וממש זה היה נראה כאילו פעם ראשונה הוא משיט ספינה.

משם נסענו לנהריה לרבי דוד. שם ראינו את המסירות שלך לקדושה וטהרה לא הסכמת בשום מחיר שבעולם להגיע לנהריה מבלי לטבול במקום קודם ואם אין מקווה יש את הים הכינרת. כמה ניסינו להסביר לך שאסור לך עכשיו ואתה יכול לקבל זיהום וכ'ו זה היה לריק. עד שלא נכנסת עם כל הרגליים פנימה וראית שהמים מלוכלכים לא הסכמת לרדת מזה. ורק כך הגעת לרבי דוד. וכמובן שנכנסת לרבי דוד רבי דוד אומר לי איך זכית שיש לך חבר כזה? ואז עוד לא בדיוק הבנתי על מה הוא מדבר. כי אצלינו אהרן היה פשוט כמו כולם. והיה חבר.

אהרן אני יכול לכתוב עוד הרבה סיפורים עליך אבל כבר עשו את זה קודמים לפני ויעשו את זה אחריי אני לא אוהב להספיד.

אבל אני כן רוצה שיצא משהו מכל מה שהיית איתנו. משהו שישאר איתנו לנצח. אני זוכר כשהגעתי לשבת בבני ברק וזה אצלי פעם בכמה שנים. אמרתי לחברים שהגעתי בגללם לבני ברק אני אוכל איפה שאני אוכל מתפלל רק בשטיבל אברבנל הגעתי לשם בכניסה מזהירים אותי החברים הכי טובים שלי פה לא מדברים בתפילה ויהי מה. ומי שמדבר נזרק מהשטיבל ע"י אהרן עצמו. וכן כמה שזה נשמע הזוי אהרן האיש הטוב האיש שאף אחד לא יכול להגיד עליך מילה אחת רעה יזרוק אנשים מהשטיבל? אבל כן בדיוק אתה היית לא התפשרת בדברים האלה בכהוא זה והדבר הזה שבשטיבל לא מוצאים הגה מהפה בזמן התפילה תרשם על שמך לעד ולנצח נצחים. אגב אחרי השבת הזאת אני קיבלתי על עצמי לא לדבר בתפילה ואני עד היום מחזיק בזה ב"ה. אז קיבלתי את לרפואת בן דודי שלומי בריל שנפטר גם מהמחלה.

אבל עוד דבר שבגללו רציתי להתפלל דווקא שם אפילו שזה היה רחוק לי מהמקום שהתארחתי כי אמרתי לעצמי אהרן עשה אתמול טיפול והוא מגיע ברגל אז אני לא יגיע? אהרן היקר אחרי הטיפולים הכי קשים הכימוטרפים המחורבנים היה מגיע כל יום לשטיבל לשיעור ובשבתות הולך ברגל 25 דקות כדי להגיע ולהתפלל בשטיבל כי השטיבל זה אתה ואתה זה השטיבל. זה המסירות שלך לשטיבל ובזכות המסירות שלך הוקם שטיבל לתפארת.

אני זוכר אהרן בערב פסח עברת טיפולים מאוד קשים. ואני אז עבדתי אצל הרב גרוסמן והייתי עסוק מאוד עם הפרוייקט של חג שבע. באחד הימים שהיינו בשיא הבלאגן והטירוף במחנה סירקין ששם התרכז כל הפעילות אמרתי לעצמי אני פה עובד ומשתגע ואתה שם כבול במיטה ועובר טיפולים. עזבתי את הכל וברחתי אלייך לתה"ש. התקשרתי אלייך לנייד מהדרך ואחד האחים שלך ענה לי ואמר לי הוא באמצע טיפול קשה. גנבת מהם את הטלפון ואמרת מי זה? יענקי תבוא מיד אם אתה עוזב את הכל ובדרך אלי אני יכול להגיד לך לא? תבוא ומיד אני מחכה לך.

באתי לשם איזה כאבים איזה יסורים לראות אותך מקבל את כל השקיות אינפוזיה מחובר לכל כך הרבה מכשירים לראות איך אתה מודה לכל אחות ואחות. כל האחיות שנכנסות פנימה ושואלים איך אתה מרגיש תמיד היית עונה להם אני מרגיש מצוין ואיך את מרגישה? תמיד עם חיוך ושמחה.
ישבתי איתך איזה שעה וכל שיחת טלפון שמגיע אלי אתה אומר לי תענה. אתה עסוק בטח צריכים אותך שם חבל על הזמן שלך. ישבנו שם והצלחתי לגרום לך לשמוח ולחייך. כמה תודות אחר כך אמרת לי שכבר חשבתי פעמיים אם לבוא שוב.

אני זוכר שהבאתי לך בסיוע אנשים טובים באחד הפעמים את אלי יצפאן שישמח אותך וירומם אותך. צחקת ונהנת עד הגג מה אמרת לי לאחמ"כ? אין לי איך להודות לך נתת לי חיבוק ענק שאני יזכור אותו לעד. אבל בסוףמה אמרת? יענקי בגללך אני קיבלתי כוח ללכת לשיעור בשטיבל. וככה יצא מהבית בתוך דקות עם אינפוזיה מחוברת ליד לשטיבל לשיעור אתם מבינים על מה מדובר פה?

בתקופת מחלתך כל יום שישי היינו משוחחים בטלפון. ולפעמים לא יכולת לדבר בטלפון היית חוזר אלי בראשון או בשני או בשלישי ומתנצל שלא הרגשת טוב ולא יכולת לדבר. איפה יש עוד אנשים כאלה היום?

כשעזבתי את העבודה אצל כבוד הרב גרוסמן. קראת לי יום אחד אליך לבני ברק ונזפת בי. איך עוזבים כזו עבודה? איך עוזבים יהודי כזה? ורק אחרי שהסברתי לך שאני את הרב לא עזבתי ואני בקשר עם הרב כל הזמן רק העבודה מסביב עזבתי נרגעת. ומאז כל הזמן מה עם עבודה? מה אתה עושה כל היום? איך אתה מעביר את היום? כמה תפילות אתה מתפלל במניין? זה היה אהרן כולו למען האחר פשוט מדהים.

ב"ה זכיתי להיות אצלך ביום רביעי האחרון לחייך היית כולך מטושטש אבל כשהגעתי התעוררת וזיהת אותי אמרתי לי יענקי ברוך הבא מה שלומך? אמרתי לו אהרן אני אוהב אותך וברחתי מהחדר לא יכלתי לראות אותך סובל ככה. אבל לפחות אני יודע שנפרדנו עם חיוך אחד מהשני ואני בטוח ששם בשמיים תדאג לי עכשיו.

אהרן כולנו יודעים שלטובתך זה הדבר הכי טוב שקרה לפחות אתה עכשיו כבר לא סובל כבר לא נאנק מכאבים כבר לא מחובר כל היום למכשירים לא כל היום בתי חולים ורופאים. אני בטוח שאתה נמצא במקום הכי גבוה שיש למעלה בשמיים עליתי לאבא שלנו במרומים זך ונקי.

אבל אהרלה מה יהיה איתנו? מי ידאג לנו? מי יהיה המנהיג של כולנו? תראה לי עוד חולה אחד שנמצאים אצלו בבית בכל זמן נתון ספרדים אשכנזים חסידים ולטאים כיפות סרוגות מי לא. כולם ביחד למען אהרן זה היה כל פעם מדהים מחדש.

אהרן לך לאבא שלנו בשמיים ותרים שם צעקות כמה שאתה יודע ותתעקש כמו שעד עכשיו התעקשת בדברים טובים ותגיד כבר מספיק עם כל הצרות שיש היום בעם ישראל. איך אמרת בזמנים הכי קשים שלך אני מקבל על עצמי את כל היסורים באהבה ובתנאי שזה מוריד מהיסורים של עם ישראל. אני לוקח על עצמי באהבה את היסורים של כולם. אהרלה לך תסדר שם לעם ישראל שיפסיקו הטרגדיות האיומות שיפסיקו כל המחלות האלה. שבאמת תיהיה קרבן ציבור עבור כל עם ישראל.

אהרן לך למעלה בשמיים תבקש עבור כל החברים שלך מהשטיבל חברים שמסרו את הנפש את הגוף את הממון עבורך לא היה בקשה שביקשת שצייצת ולא היה. באמת שטיבל אברבנל זה סמל לדוגמא ולמופת בהתנהגות בין חברים האחדות שם היא משהו שאין בשום מקום אחר וכל זה נזקף לזכותך. רק חבל שראינו את זה בעת צרה. אהרן לך תבקש בשבילם עכשיו רק טוב וכוח להתמודד עם האובדן שלך.

אהרן לך למעלה בשמיים תבקש בשביל אחים שלך שרוליק ויוסי איך שהם עזבו את העבודה את המשפחה עזבו את הכל והתעסקו רק בדבר אחד איך להקל עליך את הזמן איך להקל עלייך את הטיפולים ואת כל מה שתצטרך זה פשוט מדהים היה לראות את זה. מסירות של משפחה משהו מטורף.

אהרן השארת לנו הרבה מורשת הרבה דברים שהתנהגת בזמן מחלתך ואנחנו האנשים שב"ה בריאים מתביישים שאנחנו מדלגים עליהם או מזלזלים בהם. אני בטוח שכל אחד ואחד מהחברים שלנו יתחזק במשהו כזה או אחר למענו ולעילו נשמתך ואני בטוח שעוד נעשה הרבה דברים לעילו נשמתך בשיתוף כל החברים שהיו איתך בעת צרה ויהיה איתך גם לאחמ"כ.

אהרן בשבילי תשאר אהרלה ברלינר לנצח נצחים לא אשכח אותך לעולמים.

זה מה שכתב אחד מהמתפללים בשטיבל ....
כְּמוֹ סַכִּין הננעצת בַּלֵּב הַפּוֹעֵם/
כְּמוֹ בָּרָק הַמַּכֶּה בְּלֵיל חורף זוֹעֵם//
הַנּוֹרָא והאיום מִכֹּל,הַכְּאֵב והבכי פּוֹרְצִים/
הַמּוֹחַ מְסָרֵב לְהַאֲמִין הַלֵּב נִשְׁבַּר לרסיסים//
הַדְּמָעוֹת רותחות זולגות מְמַאֲנוֹת לְהַפְסִיק/
הָאֵבֶל והתוגה עוֹלִים בַּגָּרוֹן והעצב מַחְנִיק/
אַהֲרֹן הַשָלֵם בָּאָדָם הַטּוֹב כָּל כָּך לְכוּלָם/
זַך וְטָהוֹר מייסורים ,פֶּתַע נֶחְטַף נֶעְלָם//
עַמּוּד הָאֵשׁ הַמֵּאִיר לָנוּ באורו הַבָּהִיר/
החסיד הַתָּמִים המדריך בּוֹגֵר וְצָעִיר//
הָאוֹהֵב אָדָם בֶּאֱמֶת הַטּוֹב וְהַמֵטִיב/
הַמּוֹסֵר נַפְשׁוֹ לַתּוֹרָה לְהַרְבּוֹת וּלְהַאֲהִיב//
אֵיכָה נָפְלוּ בַּחוּצוֹת בְּנֵי חַיִל הַגִיבּוֹרִים/
אֵיך נָטַשְׁתְּ אֶת הֶגֶה הַסְּפִינָה בַּמַּיִם סוֹעֲרִים/
עַל מֶה השארתנו אַהֲרֹן לָמָּה עַזֲבְתָּנוּ/
מִי יִשָּׂא עַל כְּתֵפָיו אֶת עוֹל אַחְדוּתֵינוּ/
מִי יָעִיר לָנוּ בְּדַרְכֵי נועם ובמתק שְׂפָתַיִם/
מִי יְעוֹדֵד בְּמַבָּט וּבִטְפִיחָה עַל כְּתֵפָיִים/
כֹּה צָעִיר אַתָּה כֹּה רַך בַּשָּׁנִים/
טֶרֶם מָלְאוּ לְךָ שְׁלוֹשִׁים אֲבִיבִים/
והחיוך עַל פָּנֶיךָ תָּמִיד גַּם בְּסֵבֶל וּמַכְאוֹב/
והניגון עַל שְׂפָתֶיךָ מתנגן לוֹ בְּגִּיל וּבְכִי טוֹב/
אֶזְכּוֹר לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח מַבָּטְךָ הַמְיוּחָד/
אֶצְרוֹב אֶת דְּמוּתְךָ חֲקוּקָה בליבי לָעַד/

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!