זוג אוקראינים מנע לבדו את כניסת הטנקים הרוסיים לקייב
זוג שבבעלותם מפעל חומרי הבניין סיפרו על התרומה המכרעת שלהם בהגנה על קייב ועל האתגר של בניית המדינה מחדש. החברה שיגרה 11,000 בטונדות גדולות כדי לעצור את הטנקים הרוסיים וכלי רכב צבאיים אחרים ולספק הגנה לחיילים של קייב
- יענקי פרבר
- כ' אב התשפ"ג
- 2 תגובות
הסיפור המדהים של בעל ואשתו מאוקראינה שעזרו להציל את קייב מהטנקים של פוטין מעורר הדים רבים. סרגיי ואולגה פיליפנקו, שבבעלותם מפעל חומרי בניין וחברת פיתוח נכסים מובילה באוקראינה, סיפרו לדיוויד מדוקס באתר ''אקספרס' על הסיפור המדהים שלהם בהגנה על קייב ועל האתגר של בניית המדינה מחדש.
בשעה 5 בבוקר ב-24 בפברואר 2022, סרגיי ואולגה פיליפנקו התעוררו בדירתם בקייב לקול פיצוצים עזים בחוץ. "ידענו מיד שזה לא נורמלי", הסביר סרגיי. למעשה, הרעש היה מוקד הפתיחה של פלישת רוסיה לאוקראינה. "שמענו הרבה דיבורים על פלישה", אמר סרגיי. "אבל אף פעם לא באמת האמנו בזה עד אותו רגע".
סרגיי ואולגה הם הבעלים של יצרנית חומרי הבנייה הגדולה ביותר באוקראינה ופיתוח נכסים, וכעת הם ממלאים תפקיד מרכזי בשיקום המדינה שלהם.
אבל בשעות הפתיחה של המלחמה כשהצבא במדינה התגייס במהירות וטור טנקים רוסי עצום איים להיסחף לתוך קייב, הזוג מנע את כניסת הרוסים.
סרגיי אמר: "היינו היחידים שהיו לנו בטונדות גדולים זמינים. "היו לנו אותם בגלל פרויקטי הבנייה השונים שעבדנו עליהם, אבל המדינה שלנו הייתה זקוקה להם כדי ליצור מחסומים בכבישים".
הזוג החליט בימי הפתיחה של המלחמה לגייס את החברה שלהם, חברת קובלסקה, שהחלה כמפעל בטון ב-1956, שיגרה 11,000 בטונדות גדולות כדי לעצור את הטנקים הרוסיים וכלי רכב צבאיים אחרים ולספק הגנה לחיילים של קייב. הודות למאמצים שלהם ושל מגיני קייב, הבירה ניצלה.
אבל הסיפור של הבלוקים לא נגמר שם. לאחר שניסיונותיו של פוטין להכריע ולכבוש את קייב הסתיימו בכישלון, קוביות הבטון הועברו לצד הרחובות. הבלוקים עדיין מוכנים לשימוש נוסף אם תהיה פלישה של הצבא הרוסי. אולגה פיליפנקו, מנכ"לית החברה, מפעילה פרויקטים חברתיים, אחד מאלה היה להפוך את הבטונדות מקושטים "כדי להחזיר את מצב הרוח לילדינו".
הפרויקט הפך לסנסציה בינלאומית וזכה בפרסים כאשר כל בלוק מכיל קוד שאנשים יוכלו למצוא ולזכות במתנות.
אולגה אמרה: "זו הייתה תקופה כל כך קשה. רצינו לספק קצת שמחה לאנשים בקייב. הבלוקים נראו כל כך מכוערים בעבר ורצינו ליצור משהו יפה ומהנה".
בני הזוג עבדו שעות נוספות כדי לשמור על העסק שלהם במהלך המלחמה ולעזור ל-5,200 עובדיהם שצומצמו ל-2,000 במלחמה, כאשר 391 נקראו לשרת בלחימה בחזית. סרגיי עצמו הוא מפקד טנק במילואים. הם אפשרו לעובדים להביא את ילדיהם לעבודה וסיפקו גנים ובית ספר.
במשך חודשים רבים נאלצו חלק מעובדיהם לחסות בבונקר גרעיני לשעבר מכיוון שלא הצליחו להימלט מהלחימה. אבל עכשיו סרגיי ואולגה מצטרפים למאמץ הבינלאומי לבנות מחדש את ארצם.
ערים כמו מריופול יזדקקו לשיקום מסיבי. סרגיי, שהוא מנכ"ל החברה, אמר שמתקני אנרגיה - חשמל יצטרכו להיות בראש סדר העדיפויות ואחריו תחבורה, בתי ספר ובתים. נושא אחד שהם מעוניינים לדחוף הוא "שקיפות כלכלית" ו"נגד שחיתות". סרגיי אמר: "אנחנו רוצים שהקהילה הבינלאומית תדע שאפשר לסמוך עלינו". החברה החלה את פעילותה בשנת 1956 והשלימה 26 פרויקטים בתחום הנדל"ן.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות