גאב"ד טשאקווא זצ"ל הסתלק לבית עולמו בט' באב

ברוך דיין האמת: מארה"ב הגיעה הידיעה על הסתלקותו של הגאון הצדיק רבי זלמן הלברשטאם זצ"ל גאב"ד טשאקאווא, ודומ"צ בויליאמסבורג. בנו הגדול של עמוד ההוראה מרן הגר"מ הלברשטאם זצ"ל והוא בן 69 לאחר שחלה במחלה הקשה.

מסע הלוויה היום (חמישי, צום ט' באב) בשעה 13:30 בצהריים מבית המדרש 'בית ישראל דיעריש' בשכונת ויליאמסבורג, ובשעה 17:00 מבית החיים בקרית יואל שם ייטמן.

הרב זצ"ל נולד בשנת תשי"ג כבן בכור לאביו עמוד ההוראה הגאון הצדיק רבי משה הלברשטאם זצ"ל בעל ה'דברי משה', ולאמו הרבנית הצדקנית ליבה ע"ה בתו של הגאון הצדיק רבי הלל מרדכי אליעזר שלזינגר זצ"ל יו"ר העדה החרדית. ונקרא שמו 'יקותיאל זלמן יום טוב ליפא' על שם חמיו זקנו הגה"צ רבי יקותיאל זלמן יו"ט ליפא וובר זצ"ל.

במעלליו יתנכר נער, וכשנעשה בן שלוש קודם התגלחת שלו נכנס אביו זצוק"ל להיכלו של האדמו"ר מהר"א מבעלזא זי"ע לקבל הדרכות איך להתנהג עמו, מתי לערוך את התגלחת ומה ללמוד עמו וכדו'.

בשנות בחרותו למד והתייגע בעומקה של תורה בישיבת "בית יוסף צבי דושינסקיא", שם נתחבב ביותר אצל האדמו"ר מהרי"מ דושינסקיא זצ"ל, ועלה ונתעלה בתורה וחסידות יחד עם יבלחט"א רעו וידיד נפשו האדמו"ר מדושינסקיא שליט"א, עמו שמר על קשרי ידידות אמיצים במשך כל השנים.

בהגיעו לפרקו נשא את זוגתו הרבנית הצדקנית תליט"א בת הגאון הצדיק רבי חיים רוזנברגר זצ"ל אב"ד דיערעש וויליאמסבורג. בשנים הראשונות לאחר נישואיו התגורר בעיר ירושלים, שם למד ועמל בדרכי ההוראה בצלו של אביו הגדול זצ"ל, ורבות ינק מזקינו הגה"צ רבי הלל שלזינגר זצ"ל, ולאחמ"כ עבר להתגורר בשכונת ויליאמסבורג בברוקלין.

במשך קרוב לשלושים שנה נסע מידי יום ביומו לבורו פארק שם עלה ונתעלה בתורה בהיכל הכולל של חסידי באבוב, שם למדו תלמידי חכמים מופלגים ומורי הוראה חשובים, ועד מהרה עלה שמו ונישא כאחד ממופלגי וטובי לומדי הכולל, בהיותו תל תלפיות ופינה מאירה של הבנה נפלאה בעומק הסוגיות והיקף נרחב ביסודות ההלכה וההוראה.

לאחר תקופה זכה לעמוד בכור המבחן על חלקי ההוראה באופן מופלא אצל גדולי הרבנים, ובראשם אצל בעל המנחת יצחק זצ"ל ואביו הגדול זצ"ל, אשר רוממוהו ושיבחו עומק הבנתו וישרות שכלו. אביו זצ"ל הכניס תשובה ארוכה מבנו זצ"ל שנכתבה בעיון ובעומק בעניין "המתנת שש שעות ממאכל שנגע מבשר" בתוך ספרו שו"ת דברי משה.

בהיות הרב זצ"ל בנו בכורו של אביו הגר"מ זצ"ל, זכה אצל אביו לרגשי אהבה עזים והיה בבת עינו ומחמד נפשו, כאשר השתעשעו שעות ע"ג שעות בעומקה של תורה ובליבון מנהגי אבותיו, הן פנים אל פנים בשהותו בארה"ק והן בחילופי מכתבים ודרך הטלפון במשך שעות ארוכות. אלפי גליונות ונהרות של דיו לא יוכלו לתאר הקשר העמוק שהיה בין האב לבנו, ובכל פעם כשהזכירו לפני הגר"מ זצ"ל איזה פריסת שלום מבנו, היו עיניו מאירות כשמש בצהריים ושמחתו היתה ללא גבול.

היה דבוק באדמו"ר בעל ה'ויואל משה' מסאטמר זצ"ל, והרבה ללמוד משנתו הטהורה, ואח"כ הסתופף בצל קודשו של האדמו"ר בעל ה'ברך משה' מסאטמר זצ"ל, וברבות השנים זכה לבוא בקשרי שידוכין עם כמה מנכדי כ"ק האדמו"ר זצ"ל.

במשך שנות לימודו בכולל באבוב זכה לקרבה יתירה אצל האדמו"ר בעל הדברי שלמה מבאבוב זצ"ל, ובנו האדמו"ר מבאבוב זצ"ל, אשר אף הטריחו עצמם והשתתפו בשמחות צאצאיו. כך גם במשך תקופה ארוכה למד בחברותא עם האדמו"ר מבאבוב שליט"א, עמו היו לו רגשי ידידות קרובים במשך כל השנים.

לחיבה מיוחדת זכה אצל מחותנו האדמו"ר מפשעווארסק, אשר תמיד קירבו והאיר פניו אליו, והיו משוחחים בארוכה אודות עובדות והנהגות מצדיקי הדורות, וכן בשמחות המשותפות אצל צאצאיהם כיבדו ביותרת הכבוד

בשכונת מגוריו בויליאמסבורג הרביץ תורה והוראה רבות בשנים, ומידי יום ביומו מסר שיעור קבוע בביהמ"ד סאטמר בויליאמסבורג, שם ישבו ציבור ת"ח ובעה"ב יקרים אשר התענגו מנועם אמריו ומדבריו המחכימים, וזכו לקבל ולשמוע ממנו הרבה הליכות צדיקים ומנהגי קודש, ובפרט מנהגי צאנז, אשר הרב זצ"ל היה בקי וידען נפלא בכל פרט ופרט בהנהגות אלו ויסודתם בהררי קודש.

הרב זצוק"ל היה איש האשכולות וכליל השלימות. דמותו המאירה הקרינה הוד קדומים, בהיותו מנקיי הדעת, מטהורי לב ומשרידי דור דעה, אשר קיבל מצדיקים וחסידים ישישים דרכי העבודה ויראה. כל שיחותיו ואמרותיו היו נעלות ומרוממות, והשפיע על כל מכיריו ואוהדיו תורה יראת שמים וחסידות.

זכה לדבוק בתורה בכל נימי נפשו והיא היתה משאת חייו, בה הגה יומם ולילה, ובמרחבי ים התלמוד מצא נוחם מכל מיני הרפתקאות ה"י שעברו עליו במשך ימי חייו אשר התגבר עליהם באמונת איתן באופן מעורר השתאות, וכך הירבה משנתו והיה בקי מופלג במכמני ש"ס ופוסקים, והיה נושא ונותן במלחמתה של תורה עם כל צורב ות"ח.

כל עצמותיו בערו בשלהבת אש "צאנז", כאשר היה דבוק בכל נימי נפשו בזקינו הקדוש בעל ה'דברי חיים' מצאנז זי"ע כפי שנתחנך בבית אביו הגדול זצ"ל ולמעלה בקודש. רטט של קדושה היה ניכר עליו כשהזכיר בסילודין "דער הייליגער צאנזער זיידע", וכשדמעות בעיניו היה מעורר לצעוד בדרך החיים למען ייטב לנו ולבנינו.

וכך גם דבק בכל ליבו ונפשו בכל אבותיו הקדושים, למד בקביעות בספריהם הק' והקפיד לצעוד בדרכיהם ובהליכותיהם בכל הענינים בלי לסור ימין ושמאל, ותמיד היה אומר כשדמעות בעיניו אשר "כל שאיפתי ומשאת נפשי הוא רק ללכת בדרכי אבות", ואף כשהדברים לא הגיעו בקלות לא ויתר על קוצו של יו"ד, וכך חינך והדריך את כל סביבותיו בכל דרשה ושיעור שהשמיע.

תפילותיו המשתפכות היו לשם דבר, בדביקות ובהתעלות כבן המתחטא לפני אביו כפשוטו, וברגש רב היה מתפלל לפני העמוד בנוסח בית "טשאקאווא צאנז" כפי שקיבל מזקינו האדמו"ר מטשאקאווא זצ"ל - כשרומם עמו את הציבור כולו טפחיים מעל הקרקע. כך גם תפילותיו וברכותיו למען הפרט, כאשר הזכיר מידי יום שמות לתפילה ולישועה במשך שעה ארוכה, והקדיש לכך זמן זמנים טובא.

היה תל תלפיות אשר רבים נהנו מאורו ושיחו ושאבו מעצותיו המחכימות. במשך שעות ארוכות האזין באורך רוח לכל אחד ואחד, הן פנים אל פנים והן בטלפון, ודן בפרטי כל ענין וענין בדקדוק רב, ורק לאחר ישוב הדעת נפלא היה מייעץ ומדריך כדת מה לעשות, והכל בחכמה ובתבונה, בסבר פנים יפות, בחביבות בנועם ובענוות חן.

חיבה יתירה נודעת לו לתושבי ארץ הקודש, ובמשך השנה היה שולח סכומים אדירים לצדקה, ובפרט בימי חג ומועד היה מוסר נפשו לגייס סכומים גדולים בכדי לרומם ולהאיר שמחת חג אצל הרבה מיושבי ארה"ק. כך גם היה מקרב ומכבד את יקירי ירושלים שבאו לחלות פני נדיבי עם באמריקה, וכיבדם בגוף ובממון בכל יכולתו.

בשנת תש"ע ייסד את המוסד הנפלא "בוני צאנז" לשיקום ושימור בית החיים בעיר האבות צאנז, ובמסגרת המוסד הקימו שם בנין הכנסת אורחים, בית המדרש ומקווה טהרה, לרווחת רבבות הבאים לפקוד את הציון הקדוש של הדברי חיים צאנז זי"ע. בד בבד זכו לגאול את הבנין הוותיק של בית המדרש הגדול בעיר צאנז, וכעת זוכים המוני מתפללים לשפוך צקון לחשם במקום בו התפלל בעל ה'דברי חיים' זי"ע.

בתקופה האחרונה חלה ונחלש, והתייסר ביסורים קשים ומרים. רבים העתירו לרפואתו השלימה, אך כבר נגזרה הגזירה וביום המר והנמהר יום תשעה באב עלה ונתעלה לשמים רום. בצער נורא ובכאב עמוק התפשטה הידיעה אצל מכריו, ידידיו ואוהדיו, אשר מיאנו להאמין על השמועה הלא טובה בהסתלקותו של נפש נקי ונעלה, האי גאון וצדיק ששקד על התורה והעבודה כל ימיו, האי חסיד האי עניו אשר הפליא בהארת פניו לכל אחד ואחד, חבל על האי שופרא דבלי בארעא.

השאיר אחריו את אלמנתו הרבנית הצדקנית תליט"א אשר עמדה לימינו יובל שנים בכל עוז, וזכה לראות דור ישרים מבורך, מרביצי תורה ויראה רבנים ומורי הוראה, בניו הגאונים הצדיקים ה"ה: רבי אברהם מאיר הלברשטאם רב ביהמ"ד סאטמאר 18 בבורו פארק, רבי שלום אלימלך הלברשטאם משפיע בקהילת פשעווארסק אנטוורפן וחתן האדמו"ר מפשעווארסק, רבי יואל הלברשטאם רב קרית סאטמר בלומיגראוו, רבי שמעון שמואל הלברשטאם, רבי ברוך יהודה הלברשטאם, וחתנו רבי יואל אשכנזי נכד האדמו"ר מסאטמר. 

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!