"פעם הייתי פרסומאית היום אני אמא" • רחל בולטון במונולוג מרגש

רחל בולטון אומרת: "יש לי בשורה לנשים עובדות, יוצרות ונשות עסקים: השאירי את נעלי הבוסית שלך מחוץ לדלת המשפחה".

זאת הכותרת שלה. המהות שלה כיום, הלוגו והמוטו. היא עברה שבעה מדורי גיהינום עד שהגיעה למסקנה הזאת.

כן כן. אתם קוראים נכון. רחל בולטון. זו שהקימה את משרד הפרסום החרדי הגדול ביותר, זו שהתחקות אחרי הקריירה שלה מולידה שיעורי העצמה נשית. מסתבר, שלא כל הנראה כלפי חוץ, הוא הוא האמת.

"חייתי חיים של כאב נורא. המשפחה שלי התנכרה לי. הם יצרו אופוזיציה נגדי. עברתי הרבה מאד תהליכים פנימיים של עבודה עצמית עד שהבנתי, שכל הצלחה וידע, אין להן כל קשר עם המשפחה".

"עם המשפחה את לא אמורה לעבוד כמו שאת "בעבודה". ויותר מכך! בבואך לבני משפחתך - יש להם ציפיה אחת, שתשמעי אותם! ולשם כך את צריכה לשתוק! מה שמהווה ניגוד מוחלט למהות הבוסית שכמותך. למעשה את צריכה להחליף אישיות: להיות מישהי אחת בחוץ, ומישהי אחרת בבית
בבית מה שמצפים ממך זה הקשבה.שתהיי שם בשבילם. לא שתייעצי. תשכחי מזה שהנה, משרד הפרסום הגיע הביתה. אישית. עד שהבנתי את התובנות הללו עברתי שינויים מאד גדולים.

"כשאנחנו באים לעולם, אנחנו נולדים עם "טבע המידות" שלנו. כל אחד בא לעולם עם נשמה אלוקית
ועם נפש בהמית- שזה האגו. טבע המידות. הגוף שלנו. ולטבע המידות יש שליחות בעולם. טבע המידות כולל שליטה שינאה קנאה רכילות ושאר מרעין בישין. אבל זה לא באמת רע. זאת מתנה שהשם נתן לנו. זה שיש לי שליטה וכל העולם סבל מהשתלטנות שלי –ואני נאלצתי לעשות עבודה כי הכאיבה לאחרים והם הכאיבו לי".

"או אז עשיתי את שינוי חיי", היא ממשיכה: "הכלי הראשון היה- ויתור להיות צודקת. הבנתי שכולם צודקים. כל אחד יש לו הסתכלות ופחדים ותובנות אחרות. כל רואה את החיים שונה וצריך לכבד כל אחד. אני לא כיבדתי, ואכלתי מרורים. לא הקשבתי, ודיממתי למוות.

"הייתי שתלטנית. נאחזתי בקרנות המזבח. אלא ששליטה היא תוצאה של פחד. אדם שתלטן הוא אדם פחדן. אדם אמיץ עושה דברים בנחת. אין לו צורך בשליטה.

"הייתי באטרף מפוחד של רציתי לבלוע ולהספיק. רציתי משפחה יפה ואוהבת. שבה כולם מכבדים ואוהבים את כולם. אבל לא היה לי ולא הצלחתי, ולא הבנתי למה אני לא מצליחה? חייתי את ילדיי בכל רגע נתון. בישלתי והכנתי ארוחות גם כשעבדתי בחוץ עד מאוחר מאד. הבית היה במקום הראשון תמיד.

"ושם השם היכה בי, במקום הכי אהוב וחשוב בחיי היה מקום קשה לי. מה עושה אשה שיצאה והשאירה בית מתוקתק וחזרה לבית מבולגן?.

"היא כועסת והייתי חוקרת ועושה בית משפט של ממש: מי השאיר פתוח? מי לכלך? אט אט הם עברו להיות אופזיציה נגדי.

"שאלתי את עצמי מה הולך פה? איך ייתכן שלא רק שאינני זוכה להערכה אלא גם הייתי ל'אוייבת המשפחה'?

"אבל אלו היו סך הכול רחמיו של הקב"ה, עשה שאני אבין - ש'הצודקת' הזה, השליטה - זה הורס את הילדים. ילדים רוצים אמא בריאה ושמחה. לאחר שהבנתי את זה קמתי ועשיתי שינוי מאד גדול וויתרתי על להיות צודקת. היום אני קשובה. אין לי שום דבר להגיד חוץ מלהקשיב.

"היום", היא אומרת, "הרווחתי את הנישואין, את הילדים, את החתנים והכלות. אין לי טענות ומענות, אף אחד לא חייב לי כלום. ואני רוצה לסכם במשפט שאני אומרת תמיד: 'אף אחד לא נגדך
כולם בעד עצמם. היי גם את בעד עצמך".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!