הכל לשם שמים אצל הוגי ומקדמי 'חוק ישראל היום'

אין שום ספק שהוגי חוק ישראל היום התכוונו לשם שמים.

אין שום אינטרס אישי שמעורב בחקיקה נגד העיתון הנפוץ בישראל, שום סרך של נגיעה, אף לא פניה פרטית אחת. חברי הכנסת שמקדמים את החוק, אלה שתומכים בו והלוביסטים שרצים ממסדרון למסדרון, מבטיחים הבטחות, קושרים כתרים וסוגרים עסקאות ודילים כדי שהחוק הקדוש יעבור, עושים זאת אך ורק מדאגה לעיתונות חופשית ובריאה, עיתונות שמשלמים עליה, עיתונות בועטת בדלי, עיתונות במיטבה.

זה לרגע לא נעשה בגלל שישראל היום הוא עיתון עם תפיסת עולם ישראלית, עיתון אהוב על קוראיו ועל מסוקריו ועם גב אידיאולוגי איתן. הגזמתם. כך לחשוד בחברי כנסת ישראל? מדובר באנשים שעזבו קריירה, משפחה וילדים, נדדו עד לירושלים הרחוקה כדי להשפיע, לשנות את המצב, להפוך את העולם שלנו לטוב יותר, נקי יותר, מקצועי. רק מתוך כך הם הגו את חוק ישראל היום.

חוק ישראל היום תוכנן מתוך האמונה כי מה שחסר בשעה גורלית זאת לחברה הישראלית, לשכבות החלשות הנאנקות, לחיילי צה"ל בתחנות הרכבת ובמוצבי הגבול, לתושבי עוטף עזה טרוטי העיניים, לסטודנטים הנקרעים בין הלימודים לעבודה במלצרות עד השעות הקטנות, לעובדי הקבלן העובדים בפרך, מה שחסר להם - ולכולנו - הוא חוק ישראל היום. חוק שחושב על האזרח הקטן, דואג לו, ולוקח ממנו את העיתון האהוב שמחולק בחינם.

רק עם החוק הזה, יודעים היטב יוזמיו, אנשי עשייה ועמל, עוסקים בצרכי ציבור באמונה שמתחילה בדיוק היכן שנגמר השכל - רק עם החוק החשוב הזה הם יצרו לנו חברה צודקת, יוזמת, מתפקדת, שתומכת בזקנים אך מבטיחה עתיד לצעירים, חזון ועתיד, יושרה אזרחית, מצפון חברתי, צדק לכל, אור לגויים.

זאת הדרך היחידה להסביר את החשיבות שהם רואים לחוק הזה. אין דרך אחרת.

אין הסבר אחר, חד משמעית. כל תאוריות הקונספירציה הללו לפיהן מקדמי החוק הזה סגרו דיל עם אימפריה תקשורתית ענקית החולשת על עיתון, עיתון כלכלי, מגזין נשים, אתר מצליח, פוליטיקאים כושלים, פוליטקאים כושלים בעתיד, מוקדי כוח במגזר הפרטי, ועוד ועוד - הזויות במקרה הטוב ומסוכנות במקרה הרע.

הרי לא ייתכן שיבוא מו"ל של עיתון, או לוביסט שעובד אצלו, ייגש לחבר כנסת שנמצא - נניח, במערכת בחירות לראשות ארגון עובדים, או בפריימריז בתוך המפלגה, ויציע לו סיקור "הוגן" בתמורה לחוק שהאינטרסים שלו עסקיים צרים, ופוליטיים רחבים. דברים כאלה פשוט לא קורים.

כן, כמו כל אחד אחר אני מכיר את האגדות האלה על מדינות עולם שלישי, בהם מחול שדים מושחת כזה יכול להתנהל לאור יום ואף אחד לא פוצה פה - החוקים מאושרים והפוליטיקאים שמאחוריהם מתקדמים, שמעתי על דברים כאלה כמו כולם, פקפקתי בהם כמו כולם, וצחקתי בפה מלא. שחיתות פה ושם בטח שיש, אבל כאלה דברים? אויש נו. אלו אבירי הצדק ואבירי איכות השלטון שחברים יחד לאבירי העיתונות החופשית - על איזה קנוניה אתם מקשקשים?

זאת רעה חולה התופעה הזאת. פוליטיקאים שמחוקקים חוק לטובת האזרח הקטן. וכל מיני מפיצי שמועות זדוניות תוקעים להם מסמרים בגלגלים, חושפים כל מיני תאוריות קשר מחתרתיות, דילים מסתוריים.

זה נורא. חייבים חוק נגד מפיצים שכאלה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!