הפרקליט נגד שלמה קרעי: "הדחה פוליטית באופן מובהק"

שר התקשורת שלמה קרעי והשר הממונה על רשות החברות דוד אמסלם, החליטו כי יושב ראש הדואר מישאל וקנין יודח מתפקידו. זאת, בטענה כי הוא לא ממלא את תפקידו כראוי. ענת דוידוב דנה על כך ברדיו 103fm עם עו"ד גיורא ארדינסט, המייצג את יושב ראש הדואר המודח, אשר הגיב לטענות הקשות כלפיו.

"ההדחה של וקנין על ידי קרעי היא הדחה פוליטית מובהקת. הדברים של קרעי הם דברים שהאמת מהם והלאה. הם נאמרים בחוסר כנות מוחלט, אין להם שום קשר למציאות", טען ארדינסט, והוסיף: "אלה דיבורים ריקים שנועדו לשמש איזושהי כסות להדחה שהיא פוליטית באופן מובהק. הוא לא בא לו טוב בעיניים, והוא רוצה למנות יו"ר שהוא איש אמונו. זה מה שהוא אמר בשיחה הראשונה שהוא קיים עם מישאל וקנין, עוד בחודש מרץ, כשלא הייתה לו שום טענה על התפקוד".

"לא הייתה לו שום טענה על כלום. הוא אמר, 'אני מציע לך להתפטר כדי שאוכל למנות את איש אמוני, ואני מציע לך - בוא נעשה פרידה מכובדת'. מאז שוקנין סירב, התחיל מסע הכפשות שאין בהן שמץ של כנות", הוסיף.

לטענתו, "זה הפרומו, הם רוצים לבטל את עילת הסבירות כי היא מחייבת אותם לפעול בסבירות ובהיגיון. רוצים לבטל אותה כדי לעשות מה שהם רוצים, כדי שיהיה להם כוח בלתי מוגבל, כדי שהם יוכלו למנות את מי שהם רוצים למה שהם רוצים בלי שום מבחן של היגיון ושל סבירות. הם מבקשים הרשאה לעשות ככל העולה על רוחם. זה הפרומו לדבר הזה. זה מראה לך מה הם יעשו כאשר תבוטל עילת הסבירות".

לדברי ארדינסרט, "הוא (קרעי) רוצה לעצור את ההפרטה, כי כאשר הדואר מופרט, אז הולך לאיבוד מאגר נפלא של ג'ובים למקורבים, ואם הוא יישאר חברה ממשלתית, אז אפשר לשלב שם הרבה מ'אנשי שלומנו'. זאת כבר ספקולציה שלי, אבל זה ניחוש שאני לא בטוח שהוא מופרך".

"בא לשם מתוך פטריוטיות על מנת לעשות"

"מישאל וקנין שמכהן בתפקידו מפברואר 2022 עשה באמת תהליך הבראה פנטסטי. כל מי שמעורב בתהליך הזה מלא שבחים, גם הבנקים שהם גופים חיצוניים לחלוטין. הוא חולל נפלאות. להזכיר לך, חברת הדואר הפסידה שני מיליארד שקל ב־3 השנים האחרונות. הוא העביר אותה ברבעון הראשון של שנת 2023 לרווח, דבר שלא הכירו מעולם. הוא שיפר את השירות לאזרח, יצר הליכים של דיגיטציה".

"הוא אדם שמעורב בקהילה העסקית, מוערך מאוד. הוא בא לשם מתוך פטריוטיות על מנת לעשות, והוא עושה את זה. חטאו הגדול בזה שכשהוא הגיע לשם, הוא מצא 15 סמנכ"לים או קרוב לזה, בתפקידים מופרכים לחלוטין, שכל אחד מהם קיבל משכורת של למעלה מ־40 אלף שקל לחודש, והמכנה המשותף לכולם זה קרבתם למי שצריך להיות קרוב כדי לקבל ג'ובים בחברות ממשלתיות", טען.

כולם היו אנשי ליכוד?

"אני לא יודע להגיד אם כולם, אבל אני חושב שהייתה שם אווירה של נפוטיזם, של מינוי מקורבים, של מתן כותרות ותפקידים שאין בהם כל צורך".

לגבי המכתב ששלח ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מאירה שתעצור את הפיטורים הללו, אמר: "כרגע זה תלוי ועומד בפני בג"ץ ואנחנו מקווים שייקבע דיון דחוף. אנחנו מגישים היום בקשה לקביעת דיון דחוף בעתירה, משום שלא ניתן צו ארעי".

"הפרקליטות תצטרך להביא את עמדת המשיבים, שזה שר התקשורת, השר אמסלם ורשות החברות הממשלתיות, כאשר יש ביניהם מחלוקת, ונראה שיש מחלוקת. מיכל רוזנבוים מרשות החברות הממשלתיות חושבת שזה צעד רע מאוד שמזיק לחברה, מזיק לאינטרס הציבורי. מי שמכריע בסופו של דבר זו היועצת המשפטית לממשלה, ואני מניח שכהרגלה, היא תתייצב בצד הנכון ולא בצד שמחפש למצוא חן", הדגיש.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!