כעת זה רשמי: חלב פרה - המזון המועדף לתינוק

מדי שנה מתכנס האיגוד הישראלי לרפואת ילדים ודן בנושאים שונים. נייר העמדה האחרון שפורסם על ידי האיגוד עסק בעניין צריכה מומלצת של חלב פרה ומוצריו ע"י תינוקות, ילדים ומתבגרים.

עובדה ראשונית היא כי חלב אם מהווה את התזונה המיטבית לתינוקות והוא מספק באופן בלעדי את כמות האנרגיה ורכיבי התזונה בכמות ובאיכות הדרושים לתינוק עד גיל שישה חודשים.

לתינוק שאינו יונק או יונק חלקית משמש התמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות) כמזון עד גיל שנה. במקרה זה, תמ"ל על בסיס חלב פרה הוא המזון המועדף לתינוקות בריאים. תמ"ל על בסיס חלב סויה מומלץ רק לתינוקות שאינם יכולים לצרוך תמ"ל על בסיס חלב פרה.

תמיסות על בסיס צמחי, כמו סויה (שאינו תמ"ל), אורז, שקדים ושומשום אינן מספקות בד"כ את הצרכים התזונתיים של תינוקות ולכן אינם מומלצים כתחליף לחלב אם או תמ"ל.

בילדים ומתבגרים, צריכת סידן בכמות מספקת היא חיונית להשגת שיא מסת העצם ולהורדת הסיכון לשברים ולאוסטיאופורוזיס בהמשך החיים. מאחר וצריכה נמוכה מהדרוש של סידן בקבוצות גיל אילו היא שכיחה, מומלץ לבצע הערכה של כמות הסידן בתזונה בגילאים אלו ולהוסיפו בצורת מזון עשיר בסידן במידה והצריכה היא נמוכה מהדרוש לגיל.

חלב פרה ומוצריו מהווים מקור עיקרי לסידן בתזונת תינוקות, ילדים ומתבגרים. ספיגת סידן מחלב פרה ומוצריו טובה.

מומלץ לכולל מוצרי חלב פרה בתזונת ילדים כחלק מתזונה מאוזנת ובריאה, לשמירה על עצמות ושיניים בריאות.

צריכת יתר של חלבון מהחי גורמת לאובדן סידן בשתן שעלול לפגוע בבריאות העצם בטווח הארוך. למרות העדרן של עבודות מבוקרות בילדים שתאששנה הנחה זו, מומלץ לעודד צריכת מזונות עתירי סידן ממקורות אחרים, כמו מהצומח (למשל ירקות כמו ברוקולי או כרוב ניצנים), ו/או סרדינים, שמפחיתים אובדן זה.

לתופעות להלן אין קשר צריכת חלב פרה ומוצריו, ואין הן סיבה להפסקה או להפחתת התזונה בהם:
א) שיעול ונזלת.

ב) ריבוי ליחה בדרכי הנשימה.

ג) החמרת אסטמה (פרט למקרים הנדירים של אלרגיה המתווכת ע"י IGE).

במצבים של שלשול חד בילדים בד"כ אין להגביל או להפסיק את צריכת חלב הפרה ומוצריו. מומלץ להמשיך בתזונה רגילה למעט מקרים של חשד לאי סבילות שניונית ללקטוז.

אלרגיה לחלבון פרה ואי סבילות ללקטוז הן שתי תופעות השונות מהותית זו מזו:

הראשונה והנדירה יותר – רגישות יתר לחלבון פרה (אלרגיה לחלב), היא תגובה של המערכת החיסונית כנגד חלבון החלב שעלולה להתבטא בפריחות, תופעות של מערכת העיכול בינקות, קוצר נשימה ואף כתגובה אנפילקטית מסכנת חיים.

השנייה – אי סבילות ללקטוז, נובעת מהעדר היכולת לפרק את סוכר החלב בשל חסר חלקי או מלא של האנזים לקטז. התוצאה היא שלשולים, כאבי בטן, נפיחות הבטן וריבוי גזים שנובעים מהסוכר שמגיע למעי הגס ומפורק שם על ידי חיידק המעי. האבחנה בין אלרגיה לחלבון חלב הפרה לאי סבילות ללקטוז הינה הכרחית לצורך טיפול מתאים.

א. במקרה של חשד לאלרגיה יש לעבור אבחון מדויק

ב. בקיום אלרגיה לחלב פרה יש להימנע לחלוטין מצריכת חלב או מוצריו.

ג. ההמלצה לסובלים באי סבילות ללקטוז היא לבחור מתוך קבוצת מוצרי חלב הפרה בכאלה שהם בעלי תכולת לקטוז נמוכה, או לחילופין, להשתמש באנזים לקטאז לפני האכילה. חלק מילדים אלו אף יוכלו, בכל זאת, לסבול צריכת כמויות קטנות של חלב ומוצרי חלב.

המלצות האיגוד הישראלי לרפואת ילדים בנושא צריכת חלב ומוצריו
הגדרת חלב פרה או מוצריו:

א. חלב ניגר- כ-240 מ"ל.
ב. גבינה 5% - 125 גרם.
ג. יוגורט – מנה של 240 -200 מ"ל.

צריכה בגילאים 12-24 חודשים:

א. מומלץ לצרוך לפחות 2 מנות חלב ו/או מוצריו ביממה.
ב. בגיל זה, חלב 'מלא' עדיף על פני חלב 'רזה' (נטול/דל שומן) אלא במקרים מיוחדים.
ג. מומלץ להימנע מצריכת יתר של חלב העלולה לבוא על חשבון רכיבים אחרים חשובים בתזונת הפעוט.

צריכה בגילאי 2-8 שנים:

א. מומלץ לצרוך 2-3 מנות חלב ו/או מוצריו.
ב. יש עדיפות לחלב נטול שומן(0%) או דל שומן (2%-1%).

צריכה בגילאים 9-18 שנים:

א. מומלץ לצרוך לפחות 3 מנות חלב ו/או מוצריו.
ב. יש עדיפות לחלב נטול שומן(0%) או דל שומן (2%-1%).

חברי הועדה:
• יו"ר ד"ר אפרת ברוידה- היחידה לגסטרואנטרולוגיה ותזונה ילדים. מרכז רפואי "אסף הרופא" צריפין.

• ד"ר צחי גרוסמן- מזכ"ל האיגוד הישראלי לרפואת ילדים.

• פרופ' אלי סמוך- יו"ר האיגוד הישראלי לרפואת ילדים.

• פרופ' שמעון רייפ – מנהל מחלקת ילדים מרכז רפואי הדסה עין כרם.

• פרופ' רענן שמיר – מנהל היחידה לגסטרואנטרולוגיה ותזונה ילדים, מרכז רפואי "שניידר", פתח תקווה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!