ועדת חוקה בדיון אחרון על הצעת החוק לצמצום עילת הסבירות

לקראת תחילת ההצבעות מחר: ועדת חוקה התכנסה הבוקר (ראשון) לדיון אחרון על הצעת החוק לצמצום עילת הסבירות.

יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן הודיע: "הדיון יתחיל וצפי הסיום שלו הוא לא יאוחר מ-13:30 ואחריו יופץ לחברי הכנסת הנוסח הסופי. הגשת הסתייגויות עד מחר ב-07:00".

ח"כ משה סעדה (הליכוד) אמר כי "הצעת החוק מדויקת, נכונה, מדודה, היא עדיין מאפשרת ביקורת של בית משפט על כל החלטות הדרג המקצועי, ביקורת על הדרג הנבחר ויש מספיק עילות אחרות להשתמש בהן. הפער בין מה שהיה למה שיהיה הוא קטן, אבל הבעיה שלנו כחברה היא לא המחלוקת המשפטית, אלא שיח התבהלה של שיסוי, של סרבנות, שגורמים לחלק מהחברה הישראלית פחד אמיתי, כי אנשים לא מבינים את המחלוקת המשפטית אבל כשמפחידים אותם הם פוחדים".

פרופ' יובל אלבשן, שהוביל את מתווה פרידמן-אלבשן לפשרה, אמר בדיון ועדת החוקה להכנה לקריאות 3-2 של הצ"ח יסוד: השפיטה- עילת הסבירות: "ח"כ סעדה אמר שהפערים בין הנוסחים קטנים כסיכה ובגדול אני מסכים אבל לסיכה יש משמעות. הנוסח הנוכחי חוטא בכל מיני דברים. לא אעשה אאוטינג אבל היו הסכמות, היו מגעים מכל הצדדים ויש פה דברים שחייבים להיות בחוק ושחשוב להסכים להם- הוצאת ממשלת המעבר מכל נושא צמצום העילה זה אלמנט שהיה מוסכם על כולם. גם כך הממשלה בגירעון דמוקרטי ואין לה שום יתרון על בימ"ש. לא יעלה על הדעת שממשלת מעבר מרגע הכרזת הבחירות תקבל צמצום עילת הסבירות כמו ממשלות אחרות.

נקודה שניה שאני יודע שח"כ רוטמן לא מסכים לה- נדרשת הבחנה בין החלטות הממשלה במליאתה להחלטות השרים- הצמצום צריך לחול רק על החלק הראשון. בהנחת המוצא החלטות הממשלה רובן מדיניות לעומת החלטות השרים שברובן אינן".

אלבשן הוסיף: "החלת חובת הסבירות על השרים גם אם אין ביקורת שיפוטית - יש לקבוע בחוק שיש חובה לנהוג בסבירות. יש פער בין החובה לשפיטות שלה ותיתכן חובה גם אם אין שפיטות שלה. המשמעות של הצמצום כמו שנראה כרגע בנוסח הוא פטור מחובת הסבירות ולזה גם אתה לא מסכים. אני מבין את החשש שברגע שתיקבע חובה תהיה שפיטות של העליון אבל בבימ"ש העליון יש לא מעט שופטים נוסף על סולברג, המתנגדים לסבירות ולכן אם תקבעו את החובה שהיא קריטית זה חשוב.

אחת ההצעות הייתה שמי שיבדוק את חובת הסבירות הוא הכנסת עצמה ובעיניי זה לא רע- שוועדה כמו ביקורת המדינה שהיא תמיד בראשות האופוזיציה תקבל את הבדיקות של הסבירות. הרווח הוא כפול- אתה מחזק את הכנסת שהיא במצב גרוע אל מול הממשלה. בנוסף הח"כים מקבלים מעקב צמוד אחר הסבירות ויכולים לתקן. גם אם זה לא יקרה, עדיין חובת הסבירות קריטית.

יש לעשות הבחנה בין מינויים שמאושרים בכנסת ע"י המליאה לבין מינויי השרים שעליהם צריכה לחול חובת הסבירות הרחבה. אני רואה הנהונים מכל הכיוונים וחושב שלפחות הנקודות הללו שהן קריטיות אפשר להשיג הישג.

אם ההיסטוריה תשפוט בסוף שיהיה תשעה באב בגלל הסבירות אתם תצטרכו לשלם את המחיר ולכן הדבר הזה קריטי. אלו דברים שהיו מוסכמים כמעט על כולם", אמר.

היו"ר רוטמן הגיב לדברים ואמר כי "בעיניי ההצעה הזו לא נכונה, קביעה בחוק יסוד השפיטה על חובת סבירות על הממשלה, כשאין חובת סבירות על רשויות אחרות, אני שואל את עצמי מי הוא הדיין שיכול לאכוף את אותו דין או שמאחר שלבית המשפט העליון אין דיין, אז גם אין חובת סבירות".

פרופ' אלבשן טען מנגד כי "אני מסתכל על החוק הזה באופן נקי וככה הוא לא טוב, כמו שזה נוסח היום זה לא טוב".

המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גיל לימון, תייחס לשינויים בנוסח החוק ואמר כי הם לא נותנים מענה לקשיים שעלו בדיונים. "במסגרת הדיונים השמיעו מומחים רבים דעה נחרצת נגד הנוסח של ההצעה, אף על פי כן השינויים שהוכנסו לנוסח ההצעה, לא נותנים מענה לקשיים שהוצגו".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!