אנחנו נמל אשדוד? • על הרבנות המחללת שם שמים

גם שבוע לאחר הבחירות לרבנות ירושלים, עדיין מלאה העיתונות החרדית בדברי נהי על התבוסה של העסקונה החרדית שלא הצליחה להמליך את רצונה בעיר הבירה. אוי לנו שלכס רבנותה נבחרו הרבנים שלא מטעם העסקונה.

אין זאת אלא - מסיקים לבלרי העיתונות הרשמית - שהרבנות הירושלמית המפוארת, הפכה למשרה פקידותית גרידא שהדרך אליה עוברת בהכרח, דרך נתיב מכוער של דילים ותרגילים פוליטיים.

הייתי חותם על כל מילה מהדברים הללו בשני שינויים: שינוי השם ושינוי העיתוי.

שינוי השם כיצד?

לו היה מתקיים רצונה הטהור, הראשוני והמקודש של עסקנינו - שלוחא דרבנן ושלוחי הציבור, היינו זוכים בעזרת שמו יתברך, לשני רבנים: בן משפחת לאו (שם פרטי לא חשוב) לכהונת רבה הראשי האשכנזי של ירושלים ובן משפחת יוסף (שם פרטי לא חשוב) לכהונת רבה הספרדי.

כך היינו זוכים להשלמת הפיכתה של הרבנות לגירסה חרדית של נמל אשדוד: מין משאב ציבורי שהפך לעסק משפחתי פרטי שבו השחיתות והנפוטיזם חוגגים

אבל הפעם כנראה, הקרדום הזה של הרבנות היה כבר כבד מלשאתו, ובכורח הנסיבות, הוצבה מול הברירה הטבעית החרדית, שניים אחרים שלמרבה החוצפה, אין להם דבר וחצי עם המשפחות השולטות בכיפה ובפראק.

וכך היה לנו כאן בחירות שבו מצד אחד עמדו שתי דמויות רבניות מובהקות, שנרצה או לא, איש מעולם לא הטיל ספק בשיעור קומתם הרבנית. רבנים שאיש לא ירים גבה לו יגלה שעסקו בהתרת עגונות. את דרכם אל עולם ההלכה והפסק חצבו מתוך משפחות פשוטות, עניות וקשות יום. הם עמלו, שקדו בתורה והגיעו לאן שהגיע בכח הכשרון, ההתמדה והיזע.

מולם ביקשו העסקנים להציב רבנים שנולדו עם כפית מוזהבת של דיל בפה.

ובקלפי הזה היכן מצוי הדיל? מי הם הפקידים פה, מי הם הרבנים מטעם, מי הם הפוליטיקאים? ומי הם קודם כל רבנים?

אז הנה, המאמרים והטורים התוקפניים נגד תוצאות הבחירות, היו יכולים להיות מדוייקים יותר, לו רק שינו את מושאם.

איפה הכבוד לעצמינו?
שינוי העיתוי כיצד?

ה'דילאות' שנמזגה לורידי הרבנות והחדירה פנימה רבנים לא רבנים והפכה את הרבנות למשרה ייצוגית במקרה הטוב ומשרה עסקית במקרה הגרוע, נולדה כאשר העסקונה החרדית שלחה את ידה אליה.

זה לא התחיל היום: זה התחיל מהיום שאנו התחלנו לשלוח לעולם הרבני דמויות שכוחם בקשריהם ואשר הדיל הראשון שעשו בחייהם היה עם מבחן הידע בהלכות בשר בחלב בנוסח: 'אתה לא תפריע לי ואני לא אפריע לך'.

נכון, אין בקרב החרדים כל כבוד למערכת הרבנות הממלכתית, אך האם לא ראוי היה שיהיה לנו כבוד לעצמינו?

האם לא ראוי היה שנציג מועמדים בעלי שיעור קומה, מאלה שהיינו רוצים על פחות שיכהנו כרבנים בבתי הכנסת שלנו?

אבל מסתבר שלא, הדיל מנצח, והקשרים מנצחים. כך הגענו לחילול שם שמים ברבים שגרמו רבנים הנחשדים ומואשמים במעשים מכוערים.

בהתייחס לבחירות האחרונות לרבנות: הפעם חלילה מלהטיל דופי במועמדים, כולם תלמידי חכמים מובהקים היו, יראי שמיים וראויים, ולמרות זאת הגיע הזמן לחשבון נפש, להתנערות ולהפסקת הנפוטיזם המשתולל בתחום הזה: לא הכל ראוי שישאר במשפחה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!