פריטים נדירים מגדולי הדורות במכירה הפומבית הקרובה של בית המכירות ברנד
אחד מהפריטים שיוצעו למכירה הוא מסמך מקורי אודות הפולמוס בקהילות האשכנזים תלמידי הגר"א בירושלים בסוף שנות הת"ק תחילת שנות הת"ר, בין רבי נטע הגדול בנו של המקובל רבי מנחם מנדל משקלוב לבין רבי ישעיה ברדקי.
- כתבה מקודמת
- כ"ד תמוז התשפ"ג
בית המכירות הפומביות "ברנד" בבני ברק עורך מכירה מיוחדת ביום שני, בתאריך 17.7.23, בשעה 19:00. מדובר על מכירה מגוונת ומעניינת שבה ישנם פריטי חסידות וחב"ד, תכשיטים, חפצי צדיקים וחפצי יודאיקה, חתימות וחותמות, הקדשות והגהות, כתבי יד ומכתבי רבנים ואדמורי"ם ועוד.
כך למשל עומדים למכירה הפריטים הבאים- חוט של חסד מהגארטל של הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב ה'קדושת לוי' סנגורן של ישראל, נוסח חילול מעשר שני על מטבע בעצם כתב יד קדשו של מרן החזון איש, הגאון רבי אברהם ישעיהו קרליץ, ספר 'השדי חמד' של מרן הגאון רבינו עובדיה יוסף בתקופת כהונתו כראב"ד במצרים, עם 8 הגהות בכתב יד קדשו וחתימת יד קדשו, מגירת הבשמים של האדמו"ר רבי יצחק טברסקי מסקווירא ועוד פריטים מיוחדים ונדירים.
אחד מהפריטים הוא מסמך מקורי אודות הפולמוס בקהילות האשכנזים תלמידי הגר"א בירושלים בסוף שנות הת"ק תחילת שנות הת"ר, בין רבי נטע הגדול בנו של המקובל רבי מנחם מנדל משקלוב לבין רבי ישעיה ברדקי. מדובר על המסמך המקורי על קבלת רבי משה ריבלין מגיד משקלוב למשכין השלום וקבלתו כראש העדה, בחתימות רבי נטע הגדול ורבי ישעיה ברדקי(שני חתימות כל אחד מהם), שהביא לפריצת דרך בימי הקמתה של היישוב הישן בירושלים.
הרקע למסמך המרתק שעומד למכירה: בשנים הראשונות לעליית תלמידי הגר"א לארץ הקודש הקהילה הייתה קטנה יחסית והם קבעו את בית מדרשם בשכירות בבית מדרשו של רבינו האור החיים הקדוש, לקראת שנות הת"ר גדלה קהילת תלמידי הגר"א ותלמידיהם בירושלים והוצרכו לתמיכה נוספת על התמיכה שהגיעה מהכולל המרכזי בשקלוב שעבר לווילנה, ומצאו את קהילת אמשטרדם שלקחה חסות על כל יוצאי אירופה ואף הקימה בעבור זה את ועד פקידים ואמרכלים (להלן: 'פקוא"מ'), בראשות הבנקאי ההולנדי רבי צבי הירש להרן. מה שיצר שני כוחות רבי השפעה מצד אחד ועד פקוא"מ שהביא סכומים גדולים לטובת הישוב האשכנזי ומצד שני הוועד הווילנאי שהיה הכוח הרוחני המניע את הישוב, בשלב מסוים שמע רבי צבי הירש להרן כי העדה גודלת וצריכים בית כנסת ובית מדרש, ולכן הרים תרומה גדולה לצורך זה וכן תרומה גדולה לקניית חצר עם בתים אחדים.
בשלב זה פרצה מחלוקת שפילגה את הקהילה לשני מחנות, מצד אחד, המחנה הווילנאי בראשותו של רבי נתן נטע בן המקובל רבי מנחם מנדל משקלוב 'רבי נטע הגדול', שחפץ לפדות את חורבת רבי יהודה החסיד שהייה בזה גם ניצחון מוראלי שהקהילה האשכנזית מצליחה להתבסס ולהרים ראש בירושלים ועמו החזיק גם רבי שלמה זלמן צורף, וחפצו להשיג חזרה מהממשלה את חורבת רבי יהודה החסיד שנלקח מהעדה עקב החובות הגדולים של העדה.
מצד שני עמד המחנה האמשטרדמי בראשותו של רבי ישעיה ברדקי ועמו רבי נתן נטע בן הגאון רבי סעדיה מתלמידי הגאון, שטענו שהיות וב"ה יש אפשרות לקנות חצר ולבנות בה את הנצרך, אז זה עדיף כיון שלזה יש אפשרות יותר בקלות ואף ייתכן שהממשלה לא תחזיר את החורבה.
וב"ה חפצו של רבי ישעיה ברדקי עלה בידו יותר בקלות ומהירות ואכן קנה חצר ובנה בה בית כנסת "סוכת שלום" עם חלונות פתוחים אל מקום המקדש וכן בנו מקווה ובית לראש העדה וכל הנצרך.
גם רבי נתן נטע הגדול לא שקט על שמריו ולאחר מאמצים והוצאות מרובות עלה בידו לגאול את חורבת רבי יהודה החסיד, ובשנת תקצ"ו כבר הצליחו לבנות את אחד מבתי החורבה ונקרא בית המדרש "מנחם ציון".
מאותה תקופה כל צד רצה לחזק ולהגדיל את שבידו, והמחלוקת בערה בכל עוזה עד שאמרו שאין בכל ירושלים של אז מי שיכול להשקיט את המחלוקת ולהביא להשכנת שלום בין הצדדים.
גם גאולת החורבה עלתה בדמים מרובים שצדו של רבי נטע הגדול לא הצליחו לעמוד בזה והוצרכו ללוות מבני עדות המזרח וגם מהגויים שגרו שם והלוואות אלו נשאו ריבית וכשלא הצליחו לפרוע בזמן נשאו ריבית דריבית ולמרות רצונו העז של הועד הווילנאי לעזור לפרוע זאת הצלחותיו היו רק הקלה פורתא ובבחינת דיה לצרה בשעתה וכמובן שדבר זה הסב צער רב גם לראשי ועד פקוא"מ באמשטרדם.
המצב החריף כל כך שחכמי עדות המזרח הסכימו לוותר על חלק מההלוואות שנתנו, העיקר לסיים את הסיפור וגם זה לא ממש עזר...
בשלב זה פנו קבוצת רבי נטע הגדול לוועד בווילנה, ואז נודע כי הגאון הקדוש רבי משה 'מגיד' ריבלין מגיד מישרים משקלוב, מתכוון לעלות לארץ הקודש, בעקבות כך פנו אליו גבאי וועד וילנה וביקשו שיקבל על עצמו לעמוד בראש העדה, להשכין שלום בעדה ולקבל על עצמו את כל העניינים הרוחניים וכן לשבת למשא ומתן מול חכמי הספרדים על מנת לסיים את הסאגה על ההלוואות שניטלו עבור גאולת חורבת רבי יהודה החסיד.
עמו עלה גם הגה"ק רבי שמואל סלאנט לימים רבה של ירושלים על מנת לשמש כמסייע על ידי רבי משה מגיד ריבלין.
לאחר קבלת העול הכבד על שכמו נסע בעצמו לקהילות ווילנה - מינסק וקרלין ולאחר מכן חזר לשקלוב ומשם החל במסעו לארץ ישראל כשהוא מצויד בכתבי מינוי מהגבאים דכולל ווילנה בחתימתם ובחתימתו של הגאון רבי יצחק בהגאון רבי חיים וואלוז'ינער וכן גבאי ורבני מינסק - קארלין ורבני עירו שקלוב שכותבים שהפצירו בו להישאר בעירם אבל ללא הועיל.
בחודש אדר תר"א הגיעו רבי משה מגיד ריבלין ורבי שמואל סלאנט לירושלים לאחר שהתעכבו בקושטא עקב מלחמת השולטן במושל מצרים מוחמד מחמוד פחה שמרד בשולטן.
בהגיעו לירושלים הראה לגאונים רבי נטע הגדול ורבי ישעיה ברדקי את כתבי המינוי והם הושיבו סופר שיעתיק בכתב יד נאה וברור את כתבי המינוי והם אישרו בחתימות ידיהם שהם ראו את הכתבים המקוריים והכירו את החתימות והם מקבלים על עצמם את רבי משה ומסכימים להסכמות הגבאים והרבנים.
מתחת זאת מופיע 2 חתימות של כל אחד מהם בעצם כתב ידם, חתימה אחת היא החתימה הרגילה בכ"י אשכנזי וליד זאת חתימה באותיות רש"י, כנראה שגם חכמי עדות המזרח יוכלו לקרוא את החתימות בקלות.
כעת כאמור מוצע למכירה המסמך המקורי שהועתק בכ"י סופר נאה, עם חתימותיהם המקוריות של ראשי העדה האשכנזית בירושלים.
הגאון רבי נתן נטע 'רבי נטע הגדול' בן הגאון רבי מנחם מנדל משקלוב- מתלמידיו המובהקים של הגר"א. עלה לירושלים בעליית תלמידי הגר"א. היה מראשי העלייה ולאחר מכן מנהיג העדה בירושלים. נסע לחו"ל לטובת כולל פרושים יחד עם רבי נתן נטע ב"ר סעדיה. לאחר פטירת אביו, מינוהו ראשי העדה לעמוד בראשם, ואת הגזברות נתנו על שכמו של רבי אריה נאמן. נפטר בירושלים בשנת תר"ז.
הגאון רבי ישעיה ברדקי [תק"נ - תרכ"ג] תלמיד הגאון רבי חיים מוואלוז'ין- חתנו של הגאון רבי ישראל משקלוב בעל 'פאת השלחן'. עלה לארץ הקודש בסביבות שנת תק"ע ונתיישב בצפת, ולאחר רעידת האדמה בשנת תקצ"ז, עבר לירושלים ועמד בראש הישוב האשכנזי. היה מחותנו של הגאון רבי שמואל סאלנט ואחד מחתניו הוא רבי אליהו בכור חזן, שכיהן כרב ראשי בטריפולי ובאלכסנדריה.
לצפייה בפריט ולהשארת הצעות-
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות