אגדת רדיו: מנחם טוקר פותח את הלב בראיון בלעדי
אחד על אחד עם מנחם טוקר • אגדת הרדיו החרדי, שהאריך השבוע חוזה ב'קול חי', מספר על התכנית הפופולארית בערוץ 2, מעלה זכרונות מחסידישקייט, חושף את התכנית להקמת בית ספר למוזיקה, מגלה מי השדרנים שהוא אוהב, איך הגיע לתחום ואיזה דיסקים הוא מתכוון לחלק בגיל 90 • ראיון ראשון ורווי גילויים לתקשורת החרדית, של מי ש"המציא את הרדיו החרדי"
כבר עשרים שנה שכל מאזין לרדיו החרדי מכיר אותו, או מדויק יותר לומר מכיר את קולו, כי על חייו הפרטיים שומר מנחם טוקר בקנאות, הוא ממעט להתראיין, ממעט לדבר בשידור על עצמו, אבל זהו, כי על כל השאר הוא מדבר – בלי הפסקה. השבוע חתם שוב על הארכת חוזה ברדיו 'קול חי' ל-3 שנים נוספות, והמאזינים הקבועים יכולים להירגע.
טוקר, בן 39, תושב שכונת הר שמואל בירושלים ואב ל-5, ניחן בחוש נדיר להבנת מאזיניו. הוא מחזיק ברזומה מפואר של כ-20 שנות תקשורת, שהחלו באופן רשמי בערוץ 7, אחרי שנתיים נדד ל'קול חי', עבר בתחנות נוספות ושב ל'קול חי', כשעל הדרך הוא הופך למגיש החרדי הראשון שמופיע בערוץ 2, ועד כה הוא הגיש כבר כ-120 תוכניות. בשבועות הקרובים תשוב התוכנית לשעה שלמה של אירוח בנושאי מוזיקה, אוכל יהודי, פרשת שבוע וחסד, צרכנות ועוד. כאשר התוכנית זוכה לשידור חוזר במוצ"ש.
"אני מגיש בערוץ 2 יהדות בנועם. ה-80% מהעם שצמים ביום כיפור יכולים ליהנות מזה. למשל ח"כ שלי יחימוביץ שמספרת מתי הדליקה פעם אחרונה נרות או אהוד בנאי ויעקב שוואקי על המוזיקה שלהם, הרב לאו שמגיע לדבר. זה מיועד כמובן לחילונים, והתכניות יהיו ניתנות לצפייה חוזרת גם באתר רשת ובאתר שלי. המטרה זה להציג את היופי שביהדות. רני רהב בעונה הראשונה של התוכנית סיפר על הביקור שלו בבית כנסת והתחיל לבכות בשידור חי. ככה מצמצמים את השנאה והפירוד".
רבים זוכרים את טוקר דווקא מתוכניות האירוח המפורסמות על דיסקים שנחטפו כלחמניות. תקליטורי חסידישקייט עדיין שוכנים בבתים רבים ומשמשים חומר צפייה מרתק. "הקדמתי את זמני עם חסידישקייט", אומר טוקר, ומציין בסיפוק: "עשינו תשעים תכניות במשך כ-6 שנים. משרדי הפרסום החרימו אותנו כי זה היה מחשב, והקדמנו את הזמן. המכירות בקושי כיסו את העלויות. אבל ברור שהתכנית הייתה כשרה לחלוטין, בפרט ביחס למה שיש היום".
טוקר חושף כי רבה של מגדל העמק, הגרי"ד גרוסמן, התראיין בזמנו לדיסק מספר 2 - שהיה אמור להיות מחולק במירון במאות אלפי עותקים, אך בהמשך ביקש שיורידו את הראיון לאחר שקיבל איומים. "אני מבין את זה. לא פשוט לרב שבא לקרב ולהפיץ תורה להתמודד עם סיטואציה כזו מבית".
"לא מבין למה הרב'ה זרק אותי מהכיתה..."
במדיה התקשורתית של רדיו וטלוויזיה בארץ ובעולם מתחילים בגיל הזה רק קריירה מצליחה. אני מתעסק ב"ה בהרבה דברים [מקים ביצ ספר למוזיקה ועוד, שידורים הנחיות] מגדיר את עצמי תמיד כאיש רדיו בכרטיס ביקור שאין לי. זה העבודה שלי. ולכן אחזיק עד גיל תשעים.
"מבלי לפגוע חלילה באיש, ובניגוד לשדרנים אחרים שמשמשים גם כדובר, יחצן ואפילו רב, אני איש רדיו. המיקרופון לפני הכול. אחרי שידור אני מרגיש כאילו סיימתי מרתון".
אתה רואה עתיד לעיתונות המודפסת?
"אני רואה ירידה עצומה בפרינט וצמיחה באתרים. בערוץ שבע התחלתי כמנחם בלי לכתוב טוקר, בקול חי אנשים היו אומרים לי 'שמעתי אותך באוטובוס', היום כבר איש לא מתבייש לומר שגלש באתרים. מה שיחזיק את הפרינט אלו הסופ"שים, אבל היומונים לא מצליחים להחזיק כבר היום".
"אני מנוי לכל העיתונים וקורא את כולם, אבל לוקח לי בדיוק 10 דקות לקרוא את הכול. או שאני שטחי או שהכל כבר מוכר, כי שמעת ברדיו או קראת באינטרנט. הרדיו זו המדיה הכי אמתית ועדכנית כי זה קורה הרגע. עיתון כבר רק מסכם".
איך בכלל הגעת לזה והפכת להיות 'ממציא הרדיו החרדי והדתי'?
כבר כשהייתי ילד לא פספסתי את המצעד החסידי בקול ישראל בימי שני, אני זוכר כשלמדתי בכיתה ד' בת"ת הכרם בירושלים, ביום שלישי הגעתי באיחור ואמרתי לרבה שאיחרתי בגלל המצעד... הוא זרק אותי מהכיתה, עד היום אני לא יודע למה".
"את הרדיו החרדי וגם את הדתי אני המצאתי. כרדיו שיש מגיש שעומד ומרים תוכנית. לא מישהו שבא להגיש חדשות או הלכות. המצאתי גם את ההנחיה באירועים חסידיים וכדומה, וירדתי מזה כמעט לגמרי, נמאס לי לעמוד על במה, בדברים כאלה החכמה לפרוש בשיא. חוץ מהמיקרופון, עד גיל תשעים אחלק דיסקים של הנכד של ג'רופי"...
למדת פעם תקשורת?
"לא למדתי תקשורת מעולם, אם יש לך את זה יש לך ואם לא אז לא, אתה יכול לשפר את מה שיש, אבל זה צריך להיות אתה. להגיש ברדיו זה לא רק קול, זה לדעת מתי להפסיק, מתי למאזין נמאס, איזה שיר הוא רוצה. אני לא יודע לכתוב, לא חושב שאדע לכתוב. באשר לתוכניות מצולמות, עשינו בערוץ 2 בהתחלה כמה פיילוטים כדי להשתפר. אני חושב שכל החברה הצעירים שלומדים פרסום או תקשורת - אם הם טובים ושייכים הם יצליחו, אבל קודם כל צריך שזה יהיה בדם שלך".
השמועות אומרות שאתה מעדיף שידור חי על שידור חוזר, זה נכון?
"כן, אני כמעט ולא עושה שידורים חוזרים, משתדל שלא להקליט. אני אוהב שידור חי. כשאני שומע את עצמי למשל באתר שלי - אני לא שונא ולא אוהב. אין לי ביקורת, אבל אעדיף לשמוע שיר של מ.ב.ד. לא אהבתי את חסידישקייט כל כך, אבל בערוץ 2 השילוב של המעמד והמקצועיות עושה את זה, אבל אחרי הכול עדיין אני הכי אוהב רדיו.
"כשנזרקתי מקול חי בגלגול הקודם כי הייתי כוכב מדי לדעתם, פחדתי שאצא מהקונצנזוס והלכתי לעוד תחנות קטנות. היה לי חלום לפתוח גלגלצ חסידי, הצלחתי לעשות דבר כזה ברשת באתר שהקמתי, שם יש הרבה מאוד פלייליסטים. זה נטו מוזיקה. אני לא מרוויח מזה שקל אבל יש לזה רייטינג, באל על ביקשו את זה כדי לשדר בטיסות ובקול ישראל רשת מורשת הולכת לצאת ללילה מוזיקאלי עם תוכנית משם - כמו שיש בבחדרי חרדים באופן קבוע".
טוקר חושף גם כי במסגרת שיתוף הפעולה עם 'בחדרי חרדים' יהיה גם ערוץ של קליפים והופעות. "התחלתי עם זה בשביל שלא ישכחו את מנחם טוקר, וזה המשיך טוב"...
בתוכנית: הכוכב הבא ובית ספר למוזיקה
כשטוקר מתחיל לדבר על תכניות שהוא מקדם ומשיק, קשה לעצור אותו. "אנחנו יוצאים בחורף עם משהו גדול - הכוכב הבא - תחרות בין מאזינים, מעין ריאליטי חרדי, שמטרתו לגלות את הזמר הבא".
עוד פרויקט שהוא מקדם: "הולך להיות בית ספר למוזיקה חסידית, ראשון מסוגו בעולם. זה חלום של הרבה אנשים להיות זמרים, זו התרבות היחידה של המגזר שלנו. אנחנו מקימים בית ספר בשיתוף הבצפר של איתן דובקין, שיכיל שנה שלמה של לימודים מקצועיים עם מלגות. צריך כמובן להגיע אחרי מבחנים של שייכות בסיסית, והתקווה שכל תלמיד ייצא זמר שיכול להתפרנס מזה".
איזה דברים אתה אוהב במיוחד?
"למשל כשאני עושה בתכניות הגשמת חלומות, שבוע שעבר עלתה מישהי והתחילה לבכות כמה דקות בלי להפסיק. זה באמת אחד הדברים המרגשים".
"אני משלב בין רייטינג לחסד, מאוד אוהב רדיו והכול ועדיין מאוד אוהב לשלב בזה גם אלמנטים ערכיים של חסד ושירה ומעשים טובים. אפילו אם אני עושה משחק למשל, אני אחפש לשלב ערכים דוגמת לשון הרע. כל משחק שהובלתי ברדיו משלב ערכים".
אפרופו משחק, אתם משיקים כעת משחק של 'בזק' בנושא שמירת הלשון?
"אכן, מדובר במשחק ראשון שהיה אי פעם בשיתוף אתר אינטרנט והוא ישודר יזואלית וגם ברדיו, כחלק משיתוף פעולה מבורך בין קול חי ובחדרי חרדים. בזק בנתה אולפן עם תפאורה והכול, וביום חמישי בתשע בערב תוכלו לצפות בזה כאן ב'בחדרי חרדים'".
מה יהיה הפורמט בעצם?
"כמו אחד נגד מאה. יהיו עשרה אנשים באולפן עם תיבות פרס. המבוגר בוחר לעצמו זוג וכך הלאה, והזוגות שמתמודדים על ידע בהלכות לשון הרע, עד שנשאר אחרון שמתמודד מול גולשים בבית שנשאלים אותן שאלות, והאחרון יתמודד בשידור חי. בכל שבוע המנצח יקבל 4000 שקל, בתוכנית שתימשך כל החורף, ובשת"פ גם עם קו עתונות דתית".
"מוכן לשבת שנה במקום לופוליאנסקי"
טוקר ממעט לדבר על חייו האישיים, משפחתו וחבריו הקרובים. במהלך הראיון מצלצל הסלולר ועל הקו ידיד ותיק בשם אייל חיימובסקי, וכמובן ישנו גם קשר הדוק עם אחיו הדובר המסור ירח, אבל הוא לא ירחיב על החברויות הללו בשידור לעולם. גם מאירועי יח"צ והשקות מקומו נפקד.
"אני לא מדבר על חבריי והחיים האישיים שלי, גם לא חבר בשום קבוצת ווטסאפ. לאירועי יח"צ לעולם לא אגיע, ולא מסנוביות", זה כל מה שהוא מוכן לומר בנושא, וגם להסביר בקצרה: "אם דרעי למשל מזמין אותך לחתונה, ואני מאוד אוהב אותו והבאתי לו את מ.ב.ד. בזמנו ל'שאגת אריה', זה לא אומר עדיין שאני אמור ללכת לאירוע שלו, וכך אצל כל השאר. תמיד היו לי חברי ילדות והמשפחה שלי, וזה אגף נפרד מהחיים הציבוריים".
קשה למצוא ראיונות איתך בתקשורת.
"בחיים לא התראיינתי לכלי תקשורת חרדי, זה הראיון הראשון בתקשורת החרדית, למרות הפניות שקיבלתי בעבר. את מה שיש לי לומר אני אומר כל יום בתכנית שלי. במדיה הכללית התראיינתי מעט בעיקר כדי לקדם תכניות. כך הופעתי בעבר אצל יאיר לפיד. אילנה דיין, שבעה ימים ואפילו בסופ"ש מעריב עשו לי שער".
מי אנשי הרדיו הטובים בעיניך?
"באקטואליה אבי מימרן, הרכש החדש שלנו, מוטי לביא עושה רדיו מצוין, וגם קובי סלע, אם יתעסק ברדיו כמו שהוא יודע לעשות - אין שני לו. אני גם חייב לו כי הוא הכניס אותי לרדיו. גם אריאל ברמן הוא איש רדיו משובח".
והזמרים האהובים?
"מ.ב.ד. מעל הכול. הוא שולט לי על הרגש, אם ירצה אני שמח או עצוב, אפילו בחודש אלול אני שומע אותו ברכב, ותמיד אני שמח שזכיתי להכיר אותו באופן אישי. אם מותר קצת להשתחצן אז השניים שאחריו זה כאלה שאני גיליתי בארץ - יעקב שוואקי וחיים ישראל. גם אברהם פריד הוא חד בדרא, עושה בית ספר לכולם, אני לא נמנה על מעריציו אבל הוא ממלא אולם מתי שרוצה והוא גם מרואיין מקסים".
מי שלוחי הציבור שאתה מעריך?
"אורי לופוליאנסקי, אלי ישי, אורי מקלב ואורי אורבך, אך זה מבלי לבטל כמובן אחרים. אריה דרעי וגפני [ירח יהרוג אותי אם לא אזכיר...], אייכלר ובנט, אבל לופוליאנסקי יותר מכל, היייתי מוכן לשבת שנה במקומו בכלא, הייתי רוצה לשבת לידו בגן עדן. הוא היה ראש עיר צנוע שגר בדירה קטנה והקים אימפריית חסד שלא על מנת לקבל פרס. איש פיוס, ראש עיר של כולם, אני מעריץ אותו, אני מבקש מהשופט רוזן תן לי שנה בכלא במקומו.
"ביום שנגזר עליו לשבת בכלא התקשרתי לפלאפון האישי של השופט רוזן, אחר כך התלוננו על זה ברשות השניה, תנועת אומץ ועוד. אבל אני חושב שאם שופט הוא כמו כל השאר - אין כל מניעה להתקשר אליו. אני חושב שזה שערוריה, כואב לי מאוד שאין מספיק מחאה בנושא הזה שנותנים לו להירקב על זה שעשה מספיק טוב לציבור, ומעולם לא עבדתי איתו או משהו, פשוט מדובר בשליח ציבור מושלם".
טוקר לא זז צעד בחייו מבלי להתייעץ עם האדמו"ר מאמשינוב, אך כמו כל דבר בחייו האישיים הוא מסרב להרחיב על כך את הדיבור. כשאני שואל על רבנים אחרים שהוא בקשר עמם הוא מציין את הרב לאו האבא "הוא חיתן אותי, ויש לי קשר הדוק איתו. אני אוהב לשמוע אותו, להתעורר ממנו, כשהיה פיגוע או האסון של משפחת גרוס למשל - הוא פס הקול שלנו, יודע לעורר ולחזק, וגם מהווה דמות של מודל אידיאלי".
"באופן מדהים הרבנים לא יצאו נגדי אף פעם ומעולם לא היו עלי פשקווילים. אני רוקד בין הטיפות, וגם העסקנים מכירים בצורך באנשים שיהיו במשבצת הזו. לפני כמה שנים פנו אלי מהחצר של הגראי"ל שטיינמן, שהתעניין בנוער שהתקשה, שחלקם הגדול מאזינים שלי. נפגשתי איתו, אבל אני לא יכול לספר כמובן על תוכן הפגישה".
"כשהייתי ילד אבא שלי לקח אותי לרב שך והוא אמר 'זה הקטן גדול יהיה'. אני לא בטוח שזו הייתה כוונתו אבל הוא צפה את העתיד... הערצתי מאוד גם את הגר"ע יוסף. זכיתי להיכנס אליו לבד עם בני שעשה אצלו חלאקה מעט לפני פטירתו ואמר לי 'המטה הזה תיקח בידך ותעשה בו דברים טובים', רק לאחר זמן הבנתי שבירך אותי שאמשיך לעשות דברים טובים עם 'המטה' - המיקרופון".
טוקר, בן 39, תושב שכונת הר שמואל בירושלים ואב ל-5, ניחן בחוש נדיר להבנת מאזיניו. הוא מחזיק ברזומה מפואר של כ-20 שנות תקשורת, שהחלו באופן רשמי בערוץ 7, אחרי שנתיים נדד ל'קול חי', עבר בתחנות נוספות ושב ל'קול חי', כשעל הדרך הוא הופך למגיש החרדי הראשון שמופיע בערוץ 2, ועד כה הוא הגיש כבר כ-120 תוכניות. בשבועות הקרובים תשוב התוכנית לשעה שלמה של אירוח בנושאי מוזיקה, אוכל יהודי, פרשת שבוע וחסד, צרכנות ועוד. כאשר התוכנית זוכה לשידור חוזר במוצ"ש.
"אני מגיש בערוץ 2 יהדות בנועם. ה-80% מהעם שצמים ביום כיפור יכולים ליהנות מזה. למשל ח"כ שלי יחימוביץ שמספרת מתי הדליקה פעם אחרונה נרות או אהוד בנאי ויעקב שוואקי על המוזיקה שלהם, הרב לאו שמגיע לדבר. זה מיועד כמובן לחילונים, והתכניות יהיו ניתנות לצפייה חוזרת גם באתר רשת ובאתר שלי. המטרה זה להציג את היופי שביהדות. רני רהב בעונה הראשונה של התוכנית סיפר על הביקור שלו בבית כנסת והתחיל לבכות בשידור חי. ככה מצמצמים את השנאה והפירוד".
רבים זוכרים את טוקר דווקא מתוכניות האירוח המפורסמות על דיסקים שנחטפו כלחמניות. תקליטורי חסידישקייט עדיין שוכנים בבתים רבים ומשמשים חומר צפייה מרתק. "הקדמתי את זמני עם חסידישקייט", אומר טוקר, ומציין בסיפוק: "עשינו תשעים תכניות במשך כ-6 שנים. משרדי הפרסום החרימו אותנו כי זה היה מחשב, והקדמנו את הזמן. המכירות בקושי כיסו את העלויות. אבל ברור שהתכנית הייתה כשרה לחלוטין, בפרט ביחס למה שיש היום".
טוקר חושף כי רבה של מגדל העמק, הגרי"ד גרוסמן, התראיין בזמנו לדיסק מספר 2 - שהיה אמור להיות מחולק במירון במאות אלפי עותקים, אך בהמשך ביקש שיורידו את הראיון לאחר שקיבל איומים. "אני מבין את זה. לא פשוט לרב שבא לקרב ולהפיץ תורה להתמודד עם סיטואציה כזו מבית".
"לא מבין למה הרב'ה זרק אותי מהכיתה..."
במדיה התקשורתית של רדיו וטלוויזיה בארץ ובעולם מתחילים בגיל הזה רק קריירה מצליחה. אני מתעסק ב"ה בהרבה דברים [מקים ביצ ספר למוזיקה ועוד, שידורים הנחיות] מגדיר את עצמי תמיד כאיש רדיו בכרטיס ביקור שאין לי. זה העבודה שלי. ולכן אחזיק עד גיל תשעים.
"מבלי לפגוע חלילה באיש, ובניגוד לשדרנים אחרים שמשמשים גם כדובר, יחצן ואפילו רב, אני איש רדיו. המיקרופון לפני הכול. אחרי שידור אני מרגיש כאילו סיימתי מרתון".
אתה רואה עתיד לעיתונות המודפסת?
"אני רואה ירידה עצומה בפרינט וצמיחה באתרים. בערוץ שבע התחלתי כמנחם בלי לכתוב טוקר, בקול חי אנשים היו אומרים לי 'שמעתי אותך באוטובוס', היום כבר איש לא מתבייש לומר שגלש באתרים. מה שיחזיק את הפרינט אלו הסופ"שים, אבל היומונים לא מצליחים להחזיק כבר היום".
"אני מנוי לכל העיתונים וקורא את כולם, אבל לוקח לי בדיוק 10 דקות לקרוא את הכול. או שאני שטחי או שהכל כבר מוכר, כי שמעת ברדיו או קראת באינטרנט. הרדיו זו המדיה הכי אמתית ועדכנית כי זה קורה הרגע. עיתון כבר רק מסכם".
איך בכלל הגעת לזה והפכת להיות 'ממציא הרדיו החרדי והדתי'?
כבר כשהייתי ילד לא פספסתי את המצעד החסידי בקול ישראל בימי שני, אני זוכר כשלמדתי בכיתה ד' בת"ת הכרם בירושלים, ביום שלישי הגעתי באיחור ואמרתי לרבה שאיחרתי בגלל המצעד... הוא זרק אותי מהכיתה, עד היום אני לא יודע למה".
"את הרדיו החרדי וגם את הדתי אני המצאתי. כרדיו שיש מגיש שעומד ומרים תוכנית. לא מישהו שבא להגיש חדשות או הלכות. המצאתי גם את ההנחיה באירועים חסידיים וכדומה, וירדתי מזה כמעט לגמרי, נמאס לי לעמוד על במה, בדברים כאלה החכמה לפרוש בשיא. חוץ מהמיקרופון, עד גיל תשעים אחלק דיסקים של הנכד של ג'רופי"...
למדת פעם תקשורת?
"לא למדתי תקשורת מעולם, אם יש לך את זה יש לך ואם לא אז לא, אתה יכול לשפר את מה שיש, אבל זה צריך להיות אתה. להגיש ברדיו זה לא רק קול, זה לדעת מתי להפסיק, מתי למאזין נמאס, איזה שיר הוא רוצה. אני לא יודע לכתוב, לא חושב שאדע לכתוב. באשר לתוכניות מצולמות, עשינו בערוץ 2 בהתחלה כמה פיילוטים כדי להשתפר. אני חושב שכל החברה הצעירים שלומדים פרסום או תקשורת - אם הם טובים ושייכים הם יצליחו, אבל קודם כל צריך שזה יהיה בדם שלך".
השמועות אומרות שאתה מעדיף שידור חי על שידור חוזר, זה נכון?
"כן, אני כמעט ולא עושה שידורים חוזרים, משתדל שלא להקליט. אני אוהב שידור חי. כשאני שומע את עצמי למשל באתר שלי - אני לא שונא ולא אוהב. אין לי ביקורת, אבל אעדיף לשמוע שיר של מ.ב.ד. לא אהבתי את חסידישקייט כל כך, אבל בערוץ 2 השילוב של המעמד והמקצועיות עושה את זה, אבל אחרי הכול עדיין אני הכי אוהב רדיו.
"כשנזרקתי מקול חי בגלגול הקודם כי הייתי כוכב מדי לדעתם, פחדתי שאצא מהקונצנזוס והלכתי לעוד תחנות קטנות. היה לי חלום לפתוח גלגלצ חסידי, הצלחתי לעשות דבר כזה ברשת באתר שהקמתי, שם יש הרבה מאוד פלייליסטים. זה נטו מוזיקה. אני לא מרוויח מזה שקל אבל יש לזה רייטינג, באל על ביקשו את זה כדי לשדר בטיסות ובקול ישראל רשת מורשת הולכת לצאת ללילה מוזיקאלי עם תוכנית משם - כמו שיש בבחדרי חרדים באופן קבוע".
טוקר חושף גם כי במסגרת שיתוף הפעולה עם 'בחדרי חרדים' יהיה גם ערוץ של קליפים והופעות. "התחלתי עם זה בשביל שלא ישכחו את מנחם טוקר, וזה המשיך טוב"...
בתוכנית: הכוכב הבא ובית ספר למוזיקה
כשטוקר מתחיל לדבר על תכניות שהוא מקדם ומשיק, קשה לעצור אותו. "אנחנו יוצאים בחורף עם משהו גדול - הכוכב הבא - תחרות בין מאזינים, מעין ריאליטי חרדי, שמטרתו לגלות את הזמר הבא".
עוד פרויקט שהוא מקדם: "הולך להיות בית ספר למוזיקה חסידית, ראשון מסוגו בעולם. זה חלום של הרבה אנשים להיות זמרים, זו התרבות היחידה של המגזר שלנו. אנחנו מקימים בית ספר בשיתוף הבצפר של איתן דובקין, שיכיל שנה שלמה של לימודים מקצועיים עם מלגות. צריך כמובן להגיע אחרי מבחנים של שייכות בסיסית, והתקווה שכל תלמיד ייצא זמר שיכול להתפרנס מזה".
איזה דברים אתה אוהב במיוחד?
"למשל כשאני עושה בתכניות הגשמת חלומות, שבוע שעבר עלתה מישהי והתחילה לבכות כמה דקות בלי להפסיק. זה באמת אחד הדברים המרגשים".
"אני משלב בין רייטינג לחסד, מאוד אוהב רדיו והכול ועדיין מאוד אוהב לשלב בזה גם אלמנטים ערכיים של חסד ושירה ומעשים טובים. אפילו אם אני עושה משחק למשל, אני אחפש לשלב ערכים דוגמת לשון הרע. כל משחק שהובלתי ברדיו משלב ערכים".
אפרופו משחק, אתם משיקים כעת משחק של 'בזק' בנושא שמירת הלשון?
"אכן, מדובר במשחק ראשון שהיה אי פעם בשיתוף אתר אינטרנט והוא ישודר יזואלית וגם ברדיו, כחלק משיתוף פעולה מבורך בין קול חי ובחדרי חרדים. בזק בנתה אולפן עם תפאורה והכול, וביום חמישי בתשע בערב תוכלו לצפות בזה כאן ב'בחדרי חרדים'".
מה יהיה הפורמט בעצם?
"כמו אחד נגד מאה. יהיו עשרה אנשים באולפן עם תיבות פרס. המבוגר בוחר לעצמו זוג וכך הלאה, והזוגות שמתמודדים על ידע בהלכות לשון הרע, עד שנשאר אחרון שמתמודד מול גולשים בבית שנשאלים אותן שאלות, והאחרון יתמודד בשידור חי. בכל שבוע המנצח יקבל 4000 שקל, בתוכנית שתימשך כל החורף, ובשת"פ גם עם קו עתונות דתית".
"מוכן לשבת שנה במקום לופוליאנסקי"
טוקר ממעט לדבר על חייו האישיים, משפחתו וחבריו הקרובים. במהלך הראיון מצלצל הסלולר ועל הקו ידיד ותיק בשם אייל חיימובסקי, וכמובן ישנו גם קשר הדוק עם אחיו הדובר המסור ירח, אבל הוא לא ירחיב על החברויות הללו בשידור לעולם. גם מאירועי יח"צ והשקות מקומו נפקד.
"אני לא מדבר על חבריי והחיים האישיים שלי, גם לא חבר בשום קבוצת ווטסאפ. לאירועי יח"צ לעולם לא אגיע, ולא מסנוביות", זה כל מה שהוא מוכן לומר בנושא, וגם להסביר בקצרה: "אם דרעי למשל מזמין אותך לחתונה, ואני מאוד אוהב אותו והבאתי לו את מ.ב.ד. בזמנו ל'שאגת אריה', זה לא אומר עדיין שאני אמור ללכת לאירוע שלו, וכך אצל כל השאר. תמיד היו לי חברי ילדות והמשפחה שלי, וזה אגף נפרד מהחיים הציבוריים".
קשה למצוא ראיונות איתך בתקשורת.
"בחיים לא התראיינתי לכלי תקשורת חרדי, זה הראיון הראשון בתקשורת החרדית, למרות הפניות שקיבלתי בעבר. את מה שיש לי לומר אני אומר כל יום בתכנית שלי. במדיה הכללית התראיינתי מעט בעיקר כדי לקדם תכניות. כך הופעתי בעבר אצל יאיר לפיד. אילנה דיין, שבעה ימים ואפילו בסופ"ש מעריב עשו לי שער".
מי אנשי הרדיו הטובים בעיניך?
"באקטואליה אבי מימרן, הרכש החדש שלנו, מוטי לביא עושה רדיו מצוין, וגם קובי סלע, אם יתעסק ברדיו כמו שהוא יודע לעשות - אין שני לו. אני גם חייב לו כי הוא הכניס אותי לרדיו. גם אריאל ברמן הוא איש רדיו משובח".
והזמרים האהובים?
"מ.ב.ד. מעל הכול. הוא שולט לי על הרגש, אם ירצה אני שמח או עצוב, אפילו בחודש אלול אני שומע אותו ברכב, ותמיד אני שמח שזכיתי להכיר אותו באופן אישי. אם מותר קצת להשתחצן אז השניים שאחריו זה כאלה שאני גיליתי בארץ - יעקב שוואקי וחיים ישראל. גם אברהם פריד הוא חד בדרא, עושה בית ספר לכולם, אני לא נמנה על מעריציו אבל הוא ממלא אולם מתי שרוצה והוא גם מרואיין מקסים".
מי שלוחי הציבור שאתה מעריך?
"אורי לופוליאנסקי, אלי ישי, אורי מקלב ואורי אורבך, אך זה מבלי לבטל כמובן אחרים. אריה דרעי וגפני [ירח יהרוג אותי אם לא אזכיר...], אייכלר ובנט, אבל לופוליאנסקי יותר מכל, היייתי מוכן לשבת שנה במקומו בכלא, הייתי רוצה לשבת לידו בגן עדן. הוא היה ראש עיר צנוע שגר בדירה קטנה והקים אימפריית חסד שלא על מנת לקבל פרס. איש פיוס, ראש עיר של כולם, אני מעריץ אותו, אני מבקש מהשופט רוזן תן לי שנה בכלא במקומו.
"ביום שנגזר עליו לשבת בכלא התקשרתי לפלאפון האישי של השופט רוזן, אחר כך התלוננו על זה ברשות השניה, תנועת אומץ ועוד. אבל אני חושב שאם שופט הוא כמו כל השאר - אין כל מניעה להתקשר אליו. אני חושב שזה שערוריה, כואב לי מאוד שאין מספיק מחאה בנושא הזה שנותנים לו להירקב על זה שעשה מספיק טוב לציבור, ומעולם לא עבדתי איתו או משהו, פשוט מדובר בשליח ציבור מושלם".
טוקר לא זז צעד בחייו מבלי להתייעץ עם האדמו"ר מאמשינוב, אך כמו כל דבר בחייו האישיים הוא מסרב להרחיב על כך את הדיבור. כשאני שואל על רבנים אחרים שהוא בקשר עמם הוא מציין את הרב לאו האבא "הוא חיתן אותי, ויש לי קשר הדוק איתו. אני אוהב לשמוע אותו, להתעורר ממנו, כשהיה פיגוע או האסון של משפחת גרוס למשל - הוא פס הקול שלנו, יודע לעורר ולחזק, וגם מהווה דמות של מודל אידיאלי".
"באופן מדהים הרבנים לא יצאו נגדי אף פעם ומעולם לא היו עלי פשקווילים. אני רוקד בין הטיפות, וגם העסקנים מכירים בצורך באנשים שיהיו במשבצת הזו. לפני כמה שנים פנו אלי מהחצר של הגראי"ל שטיינמן, שהתעניין בנוער שהתקשה, שחלקם הגדול מאזינים שלי. נפגשתי איתו, אבל אני לא יכול לספר כמובן על תוכן הפגישה".
"כשהייתי ילד אבא שלי לקח אותי לרב שך והוא אמר 'זה הקטן גדול יהיה'. אני לא בטוח שזו הייתה כוונתו אבל הוא צפה את העתיד... הערצתי מאוד גם את הגר"ע יוסף. זכיתי להיכנס אליו לבד עם בני שעשה אצלו חלאקה מעט לפני פטירתו ואמר לי 'המטה הזה תיקח בידך ותעשה בו דברים טובים', רק לאחר זמן הבנתי שבירך אותי שאמשיך לעשות דברים טובים עם 'המטה' - המיקרופון".
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 6 תגובות