הכנסת נגד בג"ץ: אושרה פסקת ההתגברות
ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את יוזמתה של ח"כ איילת שקד • "אין חוק עוקף בג"צ, יש בג"צ עוקף חוקי כנסת"
צלם:פלאש90
פסקת ההתגברות, כתוספת לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו עברה היום (א) ברוב של 8 מול 3 בוועדת השרים לענייני חקיקה. פסקת ההתגברות מאפשרת למחוקק לחוקק מחדש חוק שפסל בג"צ ברוב של 61 חברי כנסת, כהוראת שעה, ולתקופה של ארבע שנים.
בכנסת הקודמת הוביל השר נאמן, בתמיכת נשיא ביהמ"ש העליון, הנשיא אשר גרוניס, את חוק יסוד החקיקה, לפיו יכולה הכנסת לחוקק חוק שנפסל על ידי בג"צ ברוב של 65 ח"כים, אולם הליך החקיקה לא הושלם. למעשה, מבקשת הפסקה לתת לכנסת, הנבחרת על ידי הריבון, להיות המילה האחרונה במקרים של מחלוקת מהותית בין הרשות המחוקקת לבין הרשות השופטת.
הכנסת חוקקה בעבר את פסקת ההתגברות בחוק יסוד: חופש העיסוק בשיתוף פעולה רחב של ימין ושמאל בימי ממשלת רבין (מדובר היה ברעיון אותו הציע המשנה לנשיא העליון דאז, אהרון ברק), מכיוון שאין כל הבדל עיוני בין חוק יסוד חופש העיסוק לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו מבקשת חקיקה זו לייצר הרמוניה חוקתית ולהאחיד את דין ההתגברות בשני חוקי היסוד.
הצעת החוק רלוונטית כיום בעיקר לאור פסילתו, בפעם השנייה, של חוק ההסתננות על ידי בג"צ.
חברת הכנסת שקד, יוזמת הצעת החוק, אמרה: "בעת מתן פסק הדין בחוק ההסתננות הפציר הנשיא גרוניס בעמיתיו השופטים שלא לקחת את מושכות החקיקה בישראל לידיהם, על מנת שלא ליצור משבר ביחסים עם הממשלה והכנסת. באם מתגלה ויכוח מהותי בין שופטים ממונים לבין נבחרי הציבור באם חוק מסוים הולם את ערכיה של המדינה או אם לאו, בין אם הוא מידתי ובין אם לאו - ראוי שערכיו של הציבור יכריעו ויגברו".
השר אורי אורבך אמר: "נאמן להשקפתי שעדיף חוק גרוע של המחוקק על פני חוק טוב של שופט, ואך ורק משום שהוא נבחר הציבור והוא הריבון".
פסקה ההתגברות קיימת באופן זהה כיום גם במודל הקנדי. אף במודל הבריטי יכול בימ"ש לקבוע שחוק מסוים מנוגד לחוק יסוד ולקרוא לפרלמנט לבטלו, אך ההחלטה האם לבטלו או לא נשארת בידי הפרלמנט.
שרת המשפטים ציפי לבני הגישה ערר.
בכנסת הקודמת הוביל השר נאמן, בתמיכת נשיא ביהמ"ש העליון, הנשיא אשר גרוניס, את חוק יסוד החקיקה, לפיו יכולה הכנסת לחוקק חוק שנפסל על ידי בג"צ ברוב של 65 ח"כים, אולם הליך החקיקה לא הושלם. למעשה, מבקשת הפסקה לתת לכנסת, הנבחרת על ידי הריבון, להיות המילה האחרונה במקרים של מחלוקת מהותית בין הרשות המחוקקת לבין הרשות השופטת.
הכנסת חוקקה בעבר את פסקת ההתגברות בחוק יסוד: חופש העיסוק בשיתוף פעולה רחב של ימין ושמאל בימי ממשלת רבין (מדובר היה ברעיון אותו הציע המשנה לנשיא העליון דאז, אהרון ברק), מכיוון שאין כל הבדל עיוני בין חוק יסוד חופש העיסוק לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו מבקשת חקיקה זו לייצר הרמוניה חוקתית ולהאחיד את דין ההתגברות בשני חוקי היסוד.
הצעת החוק רלוונטית כיום בעיקר לאור פסילתו, בפעם השנייה, של חוק ההסתננות על ידי בג"צ.
חברת הכנסת שקד, יוזמת הצעת החוק, אמרה: "בעת מתן פסק הדין בחוק ההסתננות הפציר הנשיא גרוניס בעמיתיו השופטים שלא לקחת את מושכות החקיקה בישראל לידיהם, על מנת שלא ליצור משבר ביחסים עם הממשלה והכנסת. באם מתגלה ויכוח מהותי בין שופטים ממונים לבין נבחרי הציבור באם חוק מסוים הולם את ערכיה של המדינה או אם לאו, בין אם הוא מידתי ובין אם לאו - ראוי שערכיו של הציבור יכריעו ויגברו".
השר אורי אורבך אמר: "נאמן להשקפתי שעדיף חוק גרוע של המחוקק על פני חוק טוב של שופט, ואך ורק משום שהוא נבחר הציבור והוא הריבון".
פסקה ההתגברות קיימת באופן זהה כיום גם במודל הקנדי. אף במודל הבריטי יכול בימ"ש לקבוע שחוק מסוים מנוגד לחוק יסוד ולקרוא לפרלמנט לבטלו, אך ההחלטה האם לבטלו או לא נשארת בידי הפרלמנט.
שרת המשפטים ציפי לבני הגישה ערר.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות