זינוק במחלות מעי דלקתיות בישראל

קפיצה של כמעט 250% במחלות מעי דלקתיות בקרב האוכלוסייה הישראלית, מאז 2005 - כך עולה מנתונים שהוצגו לאחרונה בפני וועדת הבריאות של הכנסת. לדברי מומחים בתחום, העלייה המדאיגה משקפת תמורות באורחות החיים, כמו גם הרגלי צריכה ותזונה שונים של הציבור הישראלי והשינוי עובר דרך הבטן - תרתי משמע.

"מחקרים מצאו שמחלות מעי דלקתיות קשורות לצריכה גבוהה של מזון מעובד, בעיקר מחלת קרוהן, אולם יש ספרות התומכת גם בקשר לקוליטיס כיבית", אומר ד"ר חגי בר-יוסף, רופא בכיר במכון הגסטרואנטרולוגי, ומי שמוביל את מעבדת המחקר של המכון, "הצריכה ההולכת וגוברת של מזונות אלו בקרב כלל האוכלוסייה, בהחלט יכול להוות גורם לעליה שאנו רואים במספר החולים. במעבדה, אנחנו חוקרים את הקשר הביולוגי בין הצריכה של מזון מעובד לבין ההתפתחות של המחלות האלו. מהות הקשר עדיין נחקר, אולם יתכן ואחת החוליות המקשרות בין התזונה לביטוי של המחלות האלה עוברת דרך המיקרוביום".

מיקרוביום? כן, כך קוראים לאוכלוסיות המיקרואורגניזמים (וירוסים, חיידקים ופטריות) הנמצאים על גוף האדם, וחלקם הארי שוכן במעי. מכלול האורגניזמים האלה משחקים תפקיד חיוני בתהליכים מטבוליים שונים בגופינו, כמו גם בבשלות מערכת החיסון ובהגנה מפני זיהומים.

בשנים האחרונות, הפך השימוש במיקרוביום כאמצעי טיפולי נפוץ יותר ויותר בארץ ובעולם, כאשר מספר בתי החולים בארץ מבצעים השתלות מיקרוביום מתוכן צואתי, באישור משרד הבריאות, בחולים הסובלים מזיהום חוזר בחיידק הקלוסטרידיואליס, חיידק המופיע לאחר טיפולים אנטיביוטיים ועמיד באופן יחסי לטיפול אנטיביוטי. טיפול בהשתלות מיקרוביום, יעיל ב- 90% מהמקרים. נתון מדהים כאשר לוקחים בחשבון את העובדה שאנטיביוטיקה כושלת לעיתים קרובות בחולים האלה.

בחזרה למעבדה, שם לומדים החוקרים על היכולות של המיקרוביום להתמודד עם אתגרים רפואיים שונים שמתרחשים בגופינו. "כאשר נבדקו חולי קוליטיס כיבית וקרוהן, נמצא שבחולים הללו יש מיקרוביום לא תקין", אומר ד"ר בר-יוסף, המשמש גם כאחראי הקליני על המרכז לטיפול וחקר המיקרוביום ברמב"ם ומתמחה בהשתלות חיידקי מעי, "מצאו בחולים הללו הרכב שונה מזה של אנשים רגילים, כלומר ירידה בגיוון החיידקי ועלייה בשכיחות החיידקים הלא ידידותיים. בעבודות נוספות מצאו עדויות שקושרות בין מנגנוני ההפוגה וההחמרה של המחלות המעי דלקתיות הללו והמיקרוביום. בקרוהן, למשל, מצאו הופעה של חיידקים לא ידידותיים שקשורים בחזרה של המחלה לאחר ניתוח. בקוליטיס כיבית, ישנם מחקרים המראים שהתערבות של השתלת מיקרוביום יכולה להוביל לרמסיה של המחלה. בשלב זה, הטיפולים הללו מתבצעים אך ורק כחלק ממחקר ואינם נחשבים לטיפול רפואי מקובל".

לדבריו של ד"ר בר יוסף, כרגע מתקיים מחקר ענף בכל הקשור למיקרוביום בתחומים רפואיים שונים, בהתבסס על הקשר שמתקיים בין שינויים בהרכב המיקרוביום במעיים למצבי חולי שונים. "מעבר למחלות מעי דלקתיות, ישנם מחקרים העוסקים בהשמנת יתר, זיהומים, אוטיזם ועוד. אלו רק חלק מהאפשרויות העתידיות של טיפולים באמצעות השתלת מיקרוביום. מטרת המחקרים הללו, במרבית המקרים, היא להחזיר את האיזון למיקרוביום ולאפשר לו להשפיע על מהלך המחלה או המצב הבריאותי של המטופלים באמצעים "אורגניים".

"בין אם לצרכי מחקר ובין אם לצרכי טיפול, השימוש במיקרוביום אנושי מתאפשר הודות לתורמים", אומרת ד"ר מילנה פיטשני, מומחית למיקרוביולוגיה קלינית, ומנהלת המרכז לטיפול וחקר המיקרוביום ברמב"ם, "אנחנו מרכזים את המיקרואורגניזמים ה"טובים" שבמערכת העיכול של התורם, בתוך מנות להשתלת מיקרוביום, ומאפשרים לרופאים וחוקרים לשפר את הטיפול בחולים עם קלוסטרידיום, לצד שיתופי פעולה מחקריים ומדעיים עם גורמים מובילים שונים בארץ ובעולם".

"התורמים הפוטנציאלים עוברים שאלון רחב ופאנל של בדיקות, לצורך שלילת חשיפה למזהמים ומחלות רקע כלשהן", מסבירה ד"ר פיטשני את ההליך, "בהמשך אנחנו מעבדים את התרומה לתוך קפסולות, אותן ניתן לבלוע. ישנן גם אפשרויות טיפול בהזלפה לתוך מערכת העיכול וזה בעיקר למטופלים שלא מסוגלים לבלוע. זה הטיפול המקובל בחולים עם זיהום חוזר בקלוסטרידיום, אשר אינם מגיבים לטיפול אנטיביוטי. ברמב"ם, בנוסף, התחלנו לייצר קפסולות המכילות חומר אבקתי ששומר על חיות החיידקים למשך זמן. הטיפול הזה מתאפשר גם אמבולטורית וגם בבית המטופל, להבדיל מקפסולות קפואות שניתן לקבל רק בבית החולים".

הפן האחר של המרכז, הוא כמובן הפן המחקרי, כאן בוחנים באמצעות מחקרים קליניים את כיווני הטיפול העתידי, למשל – מחקר המתקיים בימים אלו בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת סטנפורד, שבקליפורניה, ארה"ב, בודק את השפעת צריכת פחמימות במטופלים מבוגרים עם סכרת מסוג 1. מדובר באוכלוסייה ייחודית של מטופלים הנמצאים במעקב רמב"ם מאז אבחון המחלה בילדותם. צוות מרכז המיקרוביום עוקב אחרי פרמטרית קליניים, מטבוליים, סמנים של מערכת החיסון והשינויים במיקרוביום, בהקשר לרמת הפחמימות שהם צורכים. בסטנפורד מתבצעות אנליזות מורכבות המאחדות את כל המידע עליהם, במטרה לאפיין סמנים חדשים היכולים להעיד על מהלך וחומרת המחלה.

מחקר נוסף המתבצע בימים אלה, בהובלת רמב"ם, הוא מחקר בינלאומי רנדומלי פתוח, הבוחן את הטיפול בהשתלת מיקרוביום בחולים עם זיהום בחיידק הקלוסטרידיום, חיידק הגורם לשלשולים, כבר מהופעתו הראשונה (ולא אחרי סבב של כישלונות טיפולים בתכשירי אנטיביוטיקה כפי שמקובל היום). התקווה היא שהשיטה כטיפול שחוסך בטיפולים אנטיביוטיים חוזרים, תפחית בנוסף, את שיעורי הנשאות של חיידקים עמידים שכל כך מטרידה את העולם.

"לצד המחקרים הללו, אנחנו גם עובדים על פיתוח שיטות חדשות לאבחון ומעקב של מצבי חולי שונים בהם ידוע הקשר עם שינויים במיקרוביום", מציינת ד"ר פיטשני, "בעזרת ניתוח אוכלוסיות המיקרואורגניזמים במעיים ובשילוב עם פרמטרים קליניים ודמוגרפיים, אנחנו מנסים להגיע לתובנות שלא קיימות כיום בארגז הכלים של הרופאים. המיקרוביום הוא אוצר בלום שרק ממתין להיחשף".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!