היועמ"שית: "אין מחאה אפקטיבית בלי הפרעה לסדר הציבורי" | נתניהו: "משפט מטלטל"

בסיום הדיון הסוער שהתקיים היום (ראשון) בישיבת הממשלה בהשתתפות היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה בנושא מדיניות האכיפה בהפגנות, אמר נתניהו שהוא "לא זוכר ישיבת ממשלה שהדעות בה כ"כ מאוחדות. מה שברור, שיש כאן אכיפה בררנית שזועקת לשמיים. מה שעוד ברור, שנציגי האכיפה לא מוכנים להודות בכך".

והוסיף, "אי אפשר ללכת חזק על ציבור אחד וחלש על ציבור אחר. זה הבסיס לדמוקרטיה ושלטון החוק- שיהיה שוויון. הדבר הזה שמתקיים כאן לא מקובל עלינו, אנחנו אחראיים על ביטחון המדינה, על החוק והסדר, ומדיניות האכיפה הבררנית הזאת פוגעת בשני הדברים האלה. שום ממשלה לא יכולה לקבל את המצב הזה, יש מספיק תקדימים של החלטות ממשלה."

בסיום הדיון, השרים הביעו על החלטה כי על היועמ"שית להניח תוך 7 ימים מתווה כללי לרבות אופן הטיפול במקרים בהם תינתן חוות דעת של המל"ל על פעולות בהן יש פגיעה אפשרית בביטחון המדינה.

הממשלה מנחה את היועצת המשפטית לממשלה להניח בפניה, בתוך שבעה ימים, נוסח כתוב של הנחיותיה לרבות בנושאים הבאים:

א. חסימת צירים, בדגש על קביעה מפורטת אם ומהי התדירות בה מותר לחסום צירי תנועה ראשיים מבלי שינקטו פעולות אכיפה כנגד מארגני החסימה והחוסמים, מבלי שיבוצעו מעצרים או יוגשו כתבי אישום.

ב. מהי מדיניות האכיפה ביחס להפגנות ליד בתים של אנשי ונבחרי ציבור והטרדת אישי ציבור או בני משפחותיהם.

ג. מהי מדיניות האכיפה ביחס לקריאות לסרבנות, המרדה והסתה לאית ציות, ובפרט תופעות של הסתה לסרבנות ביחידות צבאיות. הממשלה מבקשת מהיועצת המשפטית לממשלה להניח בפניה בתוך שבעה ימים נוסח הנחיות באשר לטיפול במקרים אלה, לרבות אופן הטיפול במקרים בהם תינתן חוות דעת של המל"ל בדבר הסיכון הקיים לפעולות של מערכים חיוניים בצבא ובכוחות הביטחון.

ד. כן מבקשת הממשלה הבהרות כיצד במידה והאכיפה שוויונית נוצר מצב שבמבחן התוצאה, הנתונים מראים על פער עצום בין מס' הפעולות וסוג פעולות האכיפה שננקטו בעבר לבין מה שננקט בחצי השנה האחרונה.

ה. הממשלה מבקשת מהיועצת המשפטית לממשלה להעביר הנחיות עד יום ג' 11.7.2023 ביחס לטיפול בחסימת נתב"ג.

במהלך הדיון השר אמסלם תקף: "צריך לפטר את היועמ"שית ואת פרקליט המדינה". רה"מ נתניהו השיב: "לא מן השפה ולחוץ, אני מבקש להימנע ממסקנות אישיות". אמסלם לא נותר חייב ואמר: "ראש הממשלה אתה נמצא בניגוד עניינים".

בדיון עצמו, תקף לוין: "אני רוצה להתחיל במכתב שהוצאת לנו ב6 ביולי" (מקריא ציטוט ממכתב היועמשית) "אני חייב להגיד שבהתחלה רציתי לרוץ לרה״מ ולהגיד לו שחייבים לבטל את הדיון, אבל אז נזכרתי במה שגברתי עשתה עד היום תוך ניצול מעמדה גברתי מנעה עד היום הפצת תזכיר חוק של הרפורמה ומנעה קידום מדיניות של הממשלה כי זה לא מוצא חן בעיניה. אני נזכר שגברתי נשאה נאום נגד הרפורמה. אני שואל את גברתי האם זה לא מעורר קושי"?

היועצת: "חוות הדעת הן מקצועיות". יריב: "בוודאי, תמיד". היועצת: "והוגשו תוך מסגרת הזמנים שהשר ביקש".

יריב: "לא ביקשתי חוות דעת, ביקשתי תזכיר. האם את לא נמצאת בניגוד עניינים? אנחנו מבקשים לקבל מידע והבהרות על מנת לשקף אותם בפני כלל אזרחי ישראל. האם לא היה נכון לא לקחת צד בעניין הזה? איך הדבר הזה נראה? האם זה לא מעורר קושי רב ואי נוחות רבה?

לוין: אולי אני טועה, אני תופס את תפקידך כלתת ייעוץ לממשלה. קודם כל. כאשר גברתי כתבה גם את המכתב הזה, גם בישיבת ההכנה שהתקיימה, אני תמה, האם לא היה נכון להסב את תשומת ליבנו שזו לא פעם ראשונה שהתקיים בממשלה דיון כזה? היה דיון כזה בתקופת ההתנתקות. שם קיבלו החלטות, בדיון הזה.

אני רוצה להקריא אלו החלטות התקבלו: יוקם במשרד המשפטים צוות שיעסוק בהפרות חוק במסגרת המאבק נגד תוכנית ההתנתקות. בראש היחידה יעמוד משנה ליועמ״ש לתפקידים מיוחדים. שימו לב: הם ייזמו במקרים הראויים חקירות נגד אירועי הסתה לאלימות. על איזה שוויון אתם מדברים? יש מבחן תוצאה. איכשהו יצא שאף אחד לא נעצר. נס כזה קרה. איך אפשר?

ולכן אני רוצה בסיום רק לומר דבר אחד - תעשו מה שאתם מבינים. אנחנו מבקשים אותו בכתב. מה כן ומה לא. לשוטרים מותר לדעת. שכל עם ישראל ידע, כי אני אומר לכם בגילוי לב, שהרעיון הזה להפוך את אילון למגרש פרטי, לא רע. אני מבקש לקבל בכתב הנחיות ברורות בכל המישורים האלה".

השרה רגב אמרה בדיון: "אם היוע"משית תומכת ומאפשרת את הפרת הסדר הציבורי, בניגוד לעמדות העליון והיוע"משים בעבר. אז מה תפקידם של נבחרי הציבור? מה תפקיד הממשלה? אם היוע"משית מחליטה הכל אבל לא מסוגלת לעזור לממשלה לתפקד, אז אולי צריך לפטר אותה". 

בתחילת הדיון הוצגו נתונים לשרים, לפיהם מתחילת גל המחאות נגד הרפורמה המשפטית בוצעו 570 מעצרים על הפרת הסדר הציבורי ואי קיום הוראות המשטרה. 

בן גביר בשאלה: "כמה כתבי אישום הוגשו"?

יואב תלם, סגן ראש אגף המודיעין והחקירות במשטרה ענה: "6 כתבי אישום מתוך 572 עצורים רק על תקיפות שוטרים".

בן גביר ולוין: "כמה נחקרו בחשד לקשירת קשר לפשע על ארגון התפרעויות"?

יואב תלם: "אף לא אחד".

בן גביר: "פשוט בושה. אין אכיפה".

שרת התחבורה מירי רגב בדיון: "נתב"ג הוא לא שטח ציבורי, הוא אזור ביטחוני חשוב עבור מדינת ישראל, לא אקבל בשום פנים באופן פגיעה בשדה ובשגרת התעופה של ישראל או מניעת טיסות או חסימות כאלה ואחרות".

רגב הוסיפה: "אני מבקשת להפסיק את האכיפה הבררנית, את הפוליטיקה והדעות האישיות יש להשאיר מחוץ לשיקולים. טובת הציבור, חופש התנועה וביטחון המדינה חשובים יותר".

בהמשך, השרה אומרת רגב ליועמשית לגבי מיעוט כתבי האישום נגד המתפרעים: "אם היו מכים שוטרים ו/או חוסמים ו/או הורסים עם יד ימין, היו פה מאות כתבי אישום. אבל הם חוסמים, מפריעים ומכים עם יד שמאל, זה כנראה מותר…"

השר דודי אמסלם: "27 שבועות ברצף שאני מתחרפן מהאכיפה הבררנית שלכם". השרה דיסטל אטבריאן צועקת: "אכיפה בררנית היא רשע"!.

בהמשך הדיון התפתח עימות המפכ"ל רנ"צ קובי שבתאי לשרות דיסטל אטבריאן וסילמן. המפכ"ל אמר כי "יש הנחיות ברורות להפגנות מול בתי ועובדי נבחרי ציבור".

דיסטל אטבריאן: "תסביר לי למה בנט יותר טוב ממני, היו מולו מגבלות מאוד ברורות".

שבתאי: "ההנחיות הן להרחיק עד כמה שניתן ולקבוע כללים לגבי הרעש והדציבלים".

סילמן: "אתה יכול וצריך לאכוף רעש 300 מטר ביום וקילומטר בלילה".

‏היועצת המשפטית לממשלה לשרים: "מקווה שהממשלה לא מצפה שמערכת אכיפת החוק תעמוד ב'מכסות' של מעצרים או כתבי אישום נגד המוחים".

בהמשך הדיון הוסיף המפכ"ל: "זו מחאה לא אלימה. הפגיעה בשוטרים אפסית. אין אף שוטר שפונה לקבלת טיפול רפואי".

נתניהו הוסיף: "אני מבקש להבהיר כמה דברים: הזכות להפגין במסגרת החוק, היא זכות מקודשת לכל אדם ולכל ציבור, ואנחנו מגנים בתוקף כל אלימות כלפי מפגינים מצד זה או אחר. הזכות הזאת שמורה הן למתנגדי הרפורמה והן לתומכיה.

הממשלה לא מעלה על דעתה להגביל זכות זאת, אבל הממשלה כן מבקשת לקבל דיווח מהי מדיניות האכיפה ביחס להפרות חוק, שפוגעות בזכויות היסוד של מיליוני אזרחים, ושמתבצעות כמעט על בסיס יומי במהלך ההפגנות.

הפרות אלו מתבטאות בחסימת עורקי תחבורה ראשיים, בשיבוש נמל התעופה, בקריאה לאי-תשלום מיסים, בהטרדת אישי ציבור וסביבתם, בקריאות להמרדה, בארגון סרבנות במטרה להשבית יחידות שלמות בצבא, והפרות חוק בתחומים רבים אחרים. הציבור צריך לקבל מענה לשאלה - מהי מדיניות האכיפה, והאם זוהי מדיניות אחידה?

במדינה דמוקרטית לא ייתכן מצב שבו יש מדיניות אכיפה אחת כלפי ציבור מסוים, ומדיניות אכיפה שנייה כלפי ציבור אחר. כי לכולם ברור - אכיפה בררנית היא פגיעה אנושה בדמוקרטיה ופגיעה אנושה בשלטון החוק, ועל כן ביקשנו מהיועצת המשפטית לתת דיווח לממשלה בנושא זה", כך נתניהו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!