תיאלץ לשלם: הדוקטור תבעה את מתנגדת החיסונים וניצחה

שופטת בית המשפט השלום בבת ים, רונית אופיר, חייבה את מתנגדת החיסונים יוספה ברק-טמיר לפצות את ראש שירותי הבריאות, ד"ר שרון אלרעי פרייס, בגין הכפשתה והוצאת דיבתה במספר פרסומים. השופטת קבעה כי ברק טמיר תפצה את אלרעי פרייס בסכום המקסימלי על פי חוק איסור לשון הרע. כך מפרסם לראשונה כתב המשפט של 'כאן' אבישי גרינצייג.

השופטת כתבה בפסק הדין: "אציין כבר בראשית הדברים ובאופן ברור – טענות הנתבעת בדבר אי חיסונו של ג', בנה הקטין של התובעת, הוכחו כעורבא פרח, טענות שווא שאין להן כל ביסוס". עוד כתבה השופטת: "התובעת הציגה בפני בית המשפט את תעודת הקורונה של ג' – 'התו הירוק'".

חיסון לקורונה. אילוסטרציה. (צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90).

עוד ציינה השופטת בפסק הדין שמפרסם גרינצייג: "אין מדובר בביקורת עניינית, אלא בפרסומים המופנים כמעט כולם כלפי התובעת באופן אישי, תוך הפצת עובדות כזב בנוגע לחיסון ילדיה, הפצת ספקולציות וקונספירציות בנוגע למעורבותה לכאורה של התובעת בניגודי עניינים שאין להם כל עיגון עובדתי והנתבעת לא טרחה לבחון באם עיגון עובדתי זה קיים".

לכל אורך פסק הדין נמתחת ביקורת חריפה מאוד על הנתבעת. כך לדוגמה נכתב כי "אין זאת אלא שהנתבעת עשתה לעצמה מטרה להילחם בתובעת ובפועלה כראש שירותי הבריאות ובמאבקה במגפת הקורונה. האסטרטגיה שננקטה הייתה בדרך של קעקוע אמינותה הציבורית של התובעת. זאת עשתה הנתבעת תוך שימוש בטקטיקה של "הפצצת" המרחב הוירטואלי בפרסומים חוזרים ונשנים אודות התובעת, שנפרסו על פני חודשים. נשקה היה המקלדת, לשונה המושחזת ודמיונה הפורה, אשר לא דקדק בעובדות ולא טרח לבחון אותן לאשורן בטרם הפרסום. כל אלו מעידים על העדרו של תום לב בפרסומי הנתבעת".

בית משפט. (צילום: הרשות השופטת)

לאור זאת נכתב בפסק הדין כי "ביחס לפסיקת הפיצוי, מצאתי כי מכלול הנסיבות בענייננו מחייב פסיקת פיצוי ברף המקסימלי הקבוע בחוק" ונקבע כי יש לקבוע כפל פיצוי לאור הכוונה לפגוע בתובעת.

מלבד זאת כותבת השופטת רונית אופיר כי "בנסיבות ענייננו, עובדת היותה של התובעת דמות ציבורית יש בה לטעמי כדי להחמיר עם הנתבעת. פרסומי הכזב אודות התובעת המכהנת בתפקיד ציבורי נעשו מתוך כוונה ברורה לפגוע בתפקידה ובתפקודה למען הציבור. גם אם קיימת מחלוקת מדעית ביחס לאפקטיביות החיסונים או ביחס למדיניות משרד הבריאות; הרי שניתן לנהל מחלוקת זו באופן ענייני, על בסיס נתוני אמת, מחקרים מדעיים ומסקנות הנובעות מנתונים אלה. אך לא ניתן לנהל מחלוקת עניינית כלשהי על יסוד נתונים כוזבים ועל יסוד עובדות שקריות. בכל חברה אנושית חפצת חיים קיים אינטרס ציבורי, כי אנשים הבוחרים לכהן במשרה ציבורית ולשאת בעול הציבורי, לא יהיו חשופים לפרסומי כזב המופצים לכל עבר וללא שליטה, בבחינת נשק לא קונבנציונאלי".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!