המהגרים שטבעו למוות יחד עם החלום לחיים טובים יותר

הם סיפרו סיפורים, צחקו. הם קבעו את מסלולם לארצות הברית מהוואנה בשעה 03:00 ב-16 בנובמבר 2022. עם עלות השחר הם היו 30 מייל מהחוף של קובה. סירת הדייג עם שמונה נוסעים הייתה עמוסה מדי: 20 אנשים היו על הסיפון, ביניהם ארבעה ילדים מתחת לגיל שבע ושני בני נוער. למרות המשקל, הסירה נעה במהירות. אבל כשהרוח התגברה, היא התחילה להעלות לתוכה מים.

"זה היה עניין של שניות. סיבוב לא נכון של ההגה, עם גל שהגיע מלפנים. זה הגיע מעל חרטום הסירה, והטביע אותה מיד", אומר אלכסנדר, אחד משני הניצולים היחידים. "במהירות שהוא נסע, הוא ירד כמו טורפדו. לא היה זמן לכלום". אלכסנדר ישב בירכתי והספיק לקפוץ ממש לפני שטבעה.

הוא ראה את הסירה נעלמת בחשכת האוקיינוס, למימי מיצרי פלורידה בעומק של יותר מקילומטר. המבוגרים נצלו, אבל הילדים הצעירים ביותר, שהיו בתא הסירה, לא.

ילד אחד נסחב לזמן קצר על ידי אדם שהניח את הילד על כתפיו, "אבל זה בלתי אפשרי להישאר צף עם אדם עליך", נזכר אלכסנדר. לאלכסנדר היה מצפן וניסה לעודד את המבוגרים - שכולם ניסו לשמור על המים בים הקריבי - לשחות לכיוון היבשה. אבל אלה שאיבדו את ילדיהם לא רצו לסטות מהמקום שבו טבעה הסירה. בסופו של דבר, הקבוצה נפרדה.

עם רדת הלילה, אלכסנדר איבד את החברים. במקום להמשיך לשחות, הוא החליט לתת לזרם לשאת אותו, בתקווה שזה ייתן לו סיכוי טוב יותר להימצא על ידי ספינה, שאולי גם עוקבת אחרי הזרם. הוא נסחף במשך יומיים ושני לילות לפני שחולץ על ידי מהגרים קובניים על סיפון סירה אחרת.

עם זאת, גם כלי השיט השני, שעמוס יתר על המידה, ישקע שעות ספורות לאחר מכן. הפעם, אלכסנדר תפס קופסת פלסטיק כדי לעזור לו להישאר צף. "הגלים היו גבוהים כמו הרים", הוא נזכר. בן לילה הוא התחיל להזות. כשדמיין שהגיע לאי, הוא הרפה מהקופסה וכמעט טבע. הוא איבד כל תקווה להצלה כאשר ספינת סוחר הבחינה בו בסביבות השעה 10:00 למחרת בבוקר והתקשרה למשמר החופים האמריקאי.

הוא ושמונה ניצולים נוספים מהסירה הטבועה השנייה יצאו בחיים. אלכסנדר, בשנות השלושים לחייו, היה כל כך מותש עד שלא היה מסוגל ללכת או לאכול במשך ימים.

אלכסנדר נמלט בקושי ממוות, פעמיים, במהלך ניסיונו להגר, אבל נתונים שנאספו על ידי פרויקט המהגרים הנעדרים של הארגון הבינלאומי להגירה מראים שרבים נוספים לא היו כל כך ברי מזל. על פי הנתונים שלהם, בשנה שעברה היה המספר השני בגובהו של נפגעי מהגרים בעולם והגבוה ביותר ביבשת אמריקה מאז החלו הרישומים ב-2014. לפחות 1,400 בני אדם מתו והיגרו באזור ב-2022.

הארגון מזהיר כי הנתונים הללו מייצגים רק "הערכה מינימלית", וכי המספר האמיתי של ההרוגים ככל הנראה גבוה יותר. טביעה הייתה ללא ספק סיבת המוות העיקרית של מהגרים ב-2022. המצב הרעוע במולדתם מוביל לעתים קרובות אנשים לאמץ את הסיכונים הקטלניים שההגירה טומנת בחובה. "פוליטיקה ואלימות נמצאים לעתים קרובות מתחת להחלטה המונעת הכלכלית שלהם", אומר אנדרו סלי, נשיא המכון למדיניות הגירה.

רוב אלה שמתו בנתיבי הגירה ביבשת אמריקה ב-2022 היו קובניים, ואחריהם מקסיקנים ומוונצואלה. ברחבי העולם, אפגניסטן, אלג'יריה ומיאנמר היו מדינות המוצא העיקריות של מהגרים שמתו. כמעט במחצית מהמקרים הלאום לא היה ידוע.

עד כה בשנת 2023, יותר מ-2,000 מהגרים מתו מתחילת השנה ועד ה-14 ביוני. "אנשים הולכים להגר כל עוד יש אי שוויון בעולם", אומרת ג'וליה בלאק, מנהלת פרויקט בארגון. רוב המהגרים יוצאים למדינות שהם רואים כמציעות יותר יציבות והזדמנות כלכלית. אבל המסע כרוך לעתים קרובות בסכנה.

"כבר השנה אנחנו מתעדים יותר מקרי מוות מאי פעם במרכז הים התיכון, יותר מאשר ב-2016. אם לא יינקטו פעולה עם מספר ההרוגים הזה, אני לא יודעת מה עוד יגרום לפעולה", אומרת בלק.

אנדרו סלי אומר שמה שצריך הוא "שילוב של ערוצים משפטיים גדולים יותר, מאמצי הגנה הומניטריים קרובים יותר למקום מגורי האנשים ואמצעי אכיפה בגבולות". "אם לא תיצור מסלולים חוקיים, יהיה קשה מאוד לשלוט על הגבול, ונסיעות לא סדירות הופכות למסוכנות מאוד, וזה מה שאנחנו רואים ברוב העולם".

עבור מהגרים כמו אלכסנדר, שאומר ש"שום דבר" לא מחזיק אותו בקובה, הדחף לעזוב עולה על הסיכונים גם לאחר ניסיון 60 השעות שלו בים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!