עקירת שולחנות ונזקים של מיליונים: סיקור מטריד של תופעת הוונדליזם ביערות קק"ל

אין כמעט אזרח במדינה שלא ביקר במהלך חייו ביערות קרן קימת לישראל או באחד מהחניונים והפארקים הרבים אותם מקימה ומפעילה קק"ל למען הציבור. אולם מתברר כי מאחורי היערות המלבלבים והאתרים המתוחזקים להפליא, קיימת גם פעילות פלילית נרחבת המעיבה על חוויית המבקרים. עם רדת הלילה, הופכים אתרי קק"ל למוקדי פרעות, בעיקר של נערים, אשר גורמים לנזקים אדירים ומאלצים את מנהלי האזור להציב תצפיתנים ואף להגיש תלונות לגורמי המשטרה על מנת למגר את התופעה.

"תופעת הוונדליזם היא רחבה ומגוונת", משתף אותנו איציק זבורוף, סייר יערות באזור גליל תחתון-גלבוע, מרחב צפון בקק"ל, בעל 33 שנות וותק בקק"ל וסייר בשטח מעל 10 שנים. "יש לה מספר היבטים ובתור אחד שאחראי על מספר חזיתות באזור, אני נתקל לצערי בכל סוגי הנזקים ברמה יום-יומית".

על אלו זירות אתה ממונה?

"ראשית, אני אחראי על מערך המרעה באזור שנועד לסייע במניעת שריפות, מקפיד על כך שכל רועה יפעל בתא שטח מסוים, מנייד ומנווט אותם לפי הצורך. אני גם אחראי על מערך כיבוי אש וכן על תפעול צוות של חניכי ארגון "השומר החדש", שכולל תצפיתנים מתנדבים, חלקם עם רחפנים, שתפקידם הוא לדווח על כל עשן, חשד לשריפה ביער או מעשה ונדליזם".

איציק מספר על הפעילות בשטח: "לצערי בתחום הזה של שריפות יש לנו עדיין התמודדות רבה, אנחנו מוצאים בשטח חומרי בעירה המעידים כי רוב השריפות הן תוצאה של הצתה מכוונת. רועים שורפים את העשבים כדי להשתלט על שטחים. אנחנו מדברים על סדר גודל של בין 70-110 מקרים בשנה. בנוסף לזה, פורעים קוטעים גדרות, מחבלים במצפורים, פוגעים בתשתיות, חוסמים שבילי אופניים, משאירים זבל בכמויות אדירות ומותירים נזקים רבים במקום".

איך משתלטים על זה?

"הרבה פעמים זה באמת קשה מאוד. כשזה אירוע סדרתי, אנחנו מצליחים לרוב לתפוס את המבצעים, מגישים נגדם תלונה במשטרה ובאים איתם חשבון".

לדעתו, הסיבה לפוגרומים נעוצה בעובדה שהיערות הפכו מקום מפלט לנערים שמחפשים היכן לפרוק את יצרם ועורכים שם מסיבות אלכוהול למשל. "במהלך המסיבות שלהם, יש כאלו שלוקחים טנדר וקושרים אותו עם כבל לעץ ואז תולשים אותו, סתם בשביל השעשוע. בנוסף, רבים כורתים עצים כדי לחמם את הבית בלילה או למכור לחברים. כל עץ יכול להגיע לסכום של 3500 שקל כשהוא נמכר על פי מידת קוב. אני אומר לך בכנות, כשאני מגיע ליער ורואה קרחת עצים, יורדת לי דמעה".

אולם הדמעה לא שבה ריקם. איציק טוען כי חל מיתון מסוים במעשי הוונדליזם בשנים האחרונות, מבחינת אירועי כריתות עצים לצורך חימום או מסחר. "גרף המקרים של כריתת עצים ירד מטווח של 20-30 מקרים מדווחים בשנה, לאזור 10-15. זאת תוצאה של מעקב ואכיפה מוגברת. אני שמח שאנו עדים לתוצאות חיוביות בעקבות נקיטת פעולות אלו".

גם רמי דוידי, מנהל אזור מנשה-שרון במרחב מרכז בקק"ל, מספר על נזקים רבים, הנאמדים בסכומי כסף אדירים. "בחניון עירון עליו אני אחראי, היו בעבר 120 שולחנות. כיום נותרו בו רק 20. עלות ממוצעת של כל שולחן היא אלף ומאה שקלים, כך שמגיעים לסכומים גבוהים מאוד".


ניתוץ אנדרטה • מתוך ארכיון קק"ל

לדברי רמי, בכל אזור מנשה-שרון עליו הוא אחראי יש וונדליזם רב. "באזור ואדי ערה והסביבה, אני עד לוונדליזם בכמות מוגברת. אנשים משחיתים, תולשים שולחנות פיקניק וכסאות, עוקרים אותם ממקומם משעמום או תסכול וכן מזיקים למתקני משחק לילדים. היו בחניונים מגלשות שנחתכו ומתקנים נוספים שנגנבו. חמישה מתקני משחק גדולים הורדו לגמרי".

אולם גם רמי מציין באופטימיות זהירה, כי ניכרת בשטח דעיכה של התופעה. "אני לא יכול לאמוד את זה במספרים מדויקים, אבל ממה שאני חווה בשטח, אני מרגיש שכמות המקרים והדיווחים ירדה באופן יחסי".

באופן מצער, מעשי הוונדליזם לא פוסחים כמעט על שום חלקת אדמה של קק"ל בכל רחבי הארץ. גלית וקנין, מנהלת מחלקת קליטת קהל במרחב דרום בקק"ל, מספרת על הנזקים מנקודת מבטה. "מחלקת קליטת קהל אחראית קודם כל לוודא שהכל עובד כמו שצריך באתרי קק"ל. משלב ההקמה ועד לביצוע. זה כולל התאמה ואפיון המקום לפי תנאי השטח. חנוכת אתרים, פרסום פעילויות והנגשה לציבור. בין היתר מתוקף תפקידנו גם לפעול לפי תורת הבטיחות באזור ולשם כך אנו פועלים במגוון דרכים, לעתים מתקדמות ומתוחכמות ביותר, כדי לאתר את הגורמים המזיקים ולמגר את התופעה".

אלו פעולות למשל?

"רכזי החניונים, ביניהם הסיירים והיערנים, יוצאים לשטח כדי לבדוק מקרוב מי ביצע את העבירה, זה כולל עבודת בילוש, על מנת למצוא סימני זיהוי לאנשים שהותירו את הנזק. ישנה גם סיירת שעובדת בלילות ויוצאת בחשאיות כדי לתפוס את האנשים שפועלים בצורה לא ראויה. לפעמים הם מסתתרים באזורים מועדים וכך תופסים את הפורעים בשעת אמת. אנו מפעילים גם מערך של נאמני יער ונאמני שביל מתנדבים, אשר מסתובבים ביערות עם אופניים ומדווחים על נקודות שהיערן לא תמיד יכול להגיע אליהם".

מדוע המעשים האלו מתרחשים בעיקר בשעות הלילה?

"אנחנו לא מאירים את היערות בלילה. גם באופן רשמי הפעילות באתרי קק"ל היא עד שעות החשיכה, כיוון שאם נאיר את היערות כל המערך האקולוגי עלול להשתבש. תוסיף לזה את העובדה שאין לנו גדרות סביב האתרים והם לא סגורים בפני אחד ולכן כשמגיע הלילה, אותם אנשים מנצלים את הסיטואציה ומבצעים מעשי ונדליזם".

גלית טוענת כי לחלק גדול מהנזקים אין שום הסבר שמניח את הדעת. "בשטח רואים שריטה של שילוט עד שאי אפשר לקרוא אותו וכן נזקים לאתרי הנצחה ולמסלולים חדשים. לפעמים לא הייתה ברירה בגלל מקרים שחזרו ונשנו יום אחרי יום, ולכן נאלצנו לסגור את המתחמים ובכך לא לאפשר את קיומם בשטח".

לדברי גלית, מה שמגביל את כוחה של קק"ל הוא העדר סמכות חוקית לבעלי התפקידים. "אין לנו סמכות לתת דו"חות וזה חבל. אבל אנו מוצאים לזה פתרונות כמו שיתוף פעולה עם הסיירת הירוקה של רשות הטבע והגנים ולעיתים גם משטרת ישראל, שהם כן יכולים לתת דו"חות וכך ביחד אנו מנסים למגר את התופעה ככל הניתן".

יחידה מיוחדת שפועלת בשטח • חורחה נובומינסקי, ארכיון קק"ל

הסביבה היא אוצר - חינוך הדור הצעיר

לצד פעילות למיגור התופעה והמלחמה בפורעים, קק"ל מפעילה מערך של הסברה וחינוך לגיל הצעיר, הכולל פעילות שטח מרתקת המדגישה את חשיבות השמירה על הסביבה בה אנו חיים, למידה על נפלאות הטבע ושיח פתוח להעלאת המודעות לנושא. באמצעות כך מכוונים לחנך את הדור הצעיר שידע להעריך את האוצר שבטבע. "הכוונה שלנו היא שהילדים יכירו את השטח, יאהבו אותו וכתוצאה מכך ירצו גם לשמור עליו, על מנת שכולם יוכלו להמשיך וליהנות ממנו", משתפת אותנו מירב כורה חזן, מנהלת מחלקת פדגוגיה, בחטיבה לחינוך ולקהילה בקק"ל.

אילו פעילויות אתם מקיימים בשטח?

"אנחנו מתמקדים בשלושה היבטים מרכזיים מבחינתנו לשמירה על השטחים הפתוחים - פסולת, שינויי אקלים ומגוון המינים. לדוגמה ישנו מערך הדרכה העוסק בנושא שריפות הממחיש לתלמידים את הקשר שבין השריפות לשינוי האקלים, את הסיבות לפריצת שריפות ומה אנחנו יכולים לעשות כדי למנוע אותן. המערך מלווה בקטעי הסבר ומשחק. הפעילויות הן מגוונות ומרתקות, במגוון רחב מאוד של תחומים, הגורמים לאינטראקציה גבוהה של הילדים עם הנושאים החשובים. כל הפעילויות זמינות באתר קק"ל או בהזמנת מדריך קק"ל אשר יכול להעבירן בכיתות או בשטח הפתוח".

 מירב סיפרה כי "קיימות מגוון רחב של פעילויות, כולל סיורי שטח מודרכים ביערות ואף לינה במרכזי השדה של קק"ל בהם מתארחים קבוצות שונות. כמו כן, יש לנו משחק ניווט מרתק בשם "אוצר סביבה", הכולל תחרות בסגנון משחק בריחה, בשילוב חידות, שירים, סרטונים, משימות ופעילויות בנושאים הקשורים לקיימות ולאיכות הסביבה. בסיוע מדריכי קק"ל, אנחנו גם עורכים שיח עם הילדים, משתפים אותם בדילמות ומבקשים מהם פתרונות לנושא הפסולת ביער, מתייעצים איתם כיצד ניתן למגר את התופעה, היכן כדאי להתקין פחים וכיוצא בזה".  למשחק – מוזמנים להיכנס לאתר>>>

מירב משתפת אותנו כי קיים גם מערך הסברה מיוחד לחברה החרדית, הכולל פעילות בין הזמנים מותאמת עבור תלמידי המוסדות החרדיים. "ידיעת הארץ היא תחום חשוב מאוד גם ביהדות ותלמידי החברה החרדית מוצאים בסיורים אלו הרבה עניין ולומדים מהם המון. השאיפה שלנו היא שכלל התלמידים בישראל יגדלו עם ידיעה שהטבע הוא אוצר שצריך לשמור עליו וכך נוכל לצמצם יחד בעתיד התפרעויות ונזקים מיותרים באתרי קק"ל". ליחידות השונות ולפעילויות באתר לילדים, הורים ומורים- הכנסו לאתר:  http://bitly.ws/Jwfu

לוקחים אחריות ושומרים על היער

נתקלתם בוונדליזם באחד מיערות או אתרי קק"ל? מוזמנים לסייע ולדווח לקק"ל

במוקד הטלפוני, מספר חינם: 1-800-250-250

שעות פעילות המוקד לפניות שבשגרה : ראשון עד חמישי, מ-8:00 עד 15:30
(המוקד לא פעיל בסופי שבוע, ערבי חג וחג).

שעות פעילות המוקד לפניות חירום/דחופות : ללא הגבלה בזמנים.

2. או באמצעות משלוח טופס מקוון - לטופס פנייה פרטית / מוסדית / הגשת תלונה
3. או בדוא"ל: [email protected]
4. או בפקס: 1532-6646244.

להלן תזכורת להנחיות הבטיחות להתנהגות נכונה ביער, לצורך שמירה עליו ועל ביטחונכם האישי:

• היזהרו באש. אל תבעירו אש אלא במקומות ובמתקנים המיועדים והמסומנים לכך. בסיום הפעילות הקפידו לכבות את האש כליל.
• שמרו על הניקיון. אספו את האשפה למתקנים המיועדים לכך, או קחו אותה עמכם.
• אין להתוות או לשלט דרכים ושבילים ולהקים מתקן כלשהו ביער.
• היער ומתקניו פותחו בשבילכם ולהנאתכם. שמרו על החי, על הצומח ועל הדומם שביער.
• האחריות לשלומכם בעת ביקורכם ביער והשימוש במתקניו חלה עליכם. אל תסכנו את עצמכם ואת המבקרים האחרים. התאימו את פעילותכם לתנאי השטח ומזג האוויר. הצטיידו בהתאם.
• השתמשו אך ורק בדרכים ובשבילים המסומנים על ידי קרן קימת לישראל או הוועדה לשבילי ישראל. דרכי היער מיועדות לכלי רכב, להולכי רגל ולרוכבים גם יחד. הישמרו והתנהגו בהתאם. התאימו את תנועתכם לתנאי הדרך. היזהרו מהחלקה ומדרכים בוציות.
• אל תיכנסו ואל תתקרבו לבורות, למערות, למבנים וכדומה. אין להתקרב לשפת מצוקים, גלישת צוקים וטיפוס עליהם – אסורים.
• אין להיכנס למקווי מים ואין לשתות מהם.
• השהייה ביער בשעות החשיכה אסורה. השהייה בשעות החשיכה תתאפשר בתנאי שיינתן בהן מענה בטיחותי כנדרש.

 לסיכום, חשוב כאשר מטיילים לשמור על היער או האתר מכל משמר כי זהו משאב יקר של כולנו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!