כ' חשון התשפ"ה
21.11.2024

מדוע אנחנו מכורים לפוליטיקה ונייעס? • טור

הצורך האובססיבי לדעת הכל ולהיות מעודכנים כל הזמן - מחליש אותנו, ובוודאי אינו מועיל לאיש

מדוע אנחנו מכורים לפוליטיקה ונייעס? • טור

מדוע אנחנו אובססיבים לפוליטיקה, חדשות, כתבות, טורים, רכילות, ברנז'ה? את מי זה מעניין?

אנחנו צמודים סביב השעון לרדיו, אינטרנט, עיתונים מידי בוקר, טלפונים, אחדות, שנאה וספקולציות קואליציוניות, חייבים להיות מעודכנים און ליין על כל תזוזה, סיגריה אחרי סיגריה נדלקת, בפרט בזמן מלחמה שאנחנו צמודים לסמארטפונים בכל רגע של אזעקה, ורק רוצים שימשיך!!!

אוף! יוצאים לפרסומות...

זה סוג של אינפוזיה שמטפטפת מנה מורכבת וקבועה,

יש שיגידו שזה סוג של תרפיה, בעיניי, אין ספק שזו הסחת דעת נהדרת לבריחה מהמציאות לדקות ספורות, הרגשה של איבוד שליטה.

כנראה ההתמכרויות הנ"ל נוצרו לאחר בעיה בין אנושית של אי חיבור למציאות, ולחדשות, מה אתה לא מעודכן? לא, לא מעודכן!

למה מה זה יתן לי, האם אני ארד בדרגה בעקבות אי מידע? יש לי שקט, ויותר זמן להספיק דברים מאשר בזבוז זמן, אחר כך נטען שאין לנו זמן. הביטו על הרב עובדיה יוסף והרב חיים קנייבסקי ותראו מה הם הספיקו בשונה מאיתנו, טוב נו בכל זאת אין לנו זמן.

אז למה אנחנו מתעניינים במישהו אם הוא לא מתעניין בנו?

האם כל אלה משפרים את המצב שלנו, של אחרים, של העולם? לא!

הרי אם נתבונן לרגע, נסיק שבעקבות כך שאנו חשופים מידי תקשורתית זה רק פוגע בנו... מצב רוח ירוד, שמלווה לצערנו בהשפעה על הבית. חשיפת יתר של טכנולוגיה שאין בהישג ידינו לרכוש, דירות יוקרה, רכבי שרד והתפוח הגדול.

לפחות אנחנו משתדלים לשמור על ילדינו במעט יכולתנו קרובים אל ליבנו, לבל יהיו חשופים לכך, בידיעה שזה משפיע ומחלחל אל קרקעית ליבם וגורם לפירצה לעולם אשר אין ביכולתם כוח התמודדות לכך, וכשלצערנו נוצרת פירצה בגדר, אזי הם מתוסכלים וגם אנחנו בעקבותיהם, ומענישים את עצמנו על אי יכולת להגן באופן מירבי על טוהר נפש ילדינו...

אני מודה, שאני מקנא בילדים ובעיקר באברכים שהאינפוזיה שלהם היא רוחנית, ומלחמתם היא דיון בסוגיא מורכבת על כוס תה עם ביסקוויט פתי-בר, שאין להם מושג מזה "פרארי" ואנחנו שיודעים ואין לנו יכולת מימוש לכך, פה נוצר הכאב לב, הדיכאון, גם אני רוצה בית בהולילנד, חופשות חלומיות, פינוקים יוקרתיים, ותקוותנו האחרונה היא מזלנו ב'מפעל הפיס' אולי הפעם גורלנו אשר בחרנו יזהר לנו.

"אשרי האיש אשר שמח בחלקו": ראוי לשבח! את הגדולים מאיתנו ביום, אשר נלחמים באופן יומיומי על חשיפה לעולם השחור והאפל, הם כל כך צודקים.

או אולי זה רק שריפת השעון המתקתק? בוודאי!
טוב נו, בכל זאת, אני הולך להתחבר לאינפוזיה...
פוליטיקה עדכון התמכרות נייעס חדשות

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}