מי ראש העיר ומי ראש העירייה? • טור שבועי

1.
סבא רבא שלי, הגאון רבי רפאל הכהן קוק זצ"ל, נבחר בשנת תש"ח לכהונת הרב הראשי ואב בית הדין בטבריה. שבועות ספורים לאחר מכן, במהלך טקס שנערך בעיר, ניגש אליו ראש העירייה והציג את עצמו. "נעים מאד", אמר לו ולחץ את ידו. "אני ראש העיר".

סבא הישיר אליו מבט: "אני ראש העיר, אתה ראש העירייה!".

נזכרתי בסיפור הזה, המבטא את היפוך היוצרות בין מעמדו של רב ממלכתי בימים ההם לזמן הזה, כשהבטתי ברבנים הראשיים החדשים לירושלים בטקס ההכתרה הבלתי-רשמי שערך עבורם ראש העירייה, ניר ברקת, באולם מועצת העיר, ביום שלישי האחרון. ברקת, מצידו, התייחס לטקס, ככל הטקסים. כפי שהוא מקבל, למשל, את פניו של ראש עיריית ניו-יורק, בבואו לביקור בבירת ישראל. לכן, כנראה, ראה לנכון להעניק בידי הרבנים זרי פרחים (מישהו אמר שמיטה? ובכלל, זהו כבוד התורה?). הרבנים לא ידעו מה לעשות עם זרי-הפרחים, אבל היללו את ברקת, ואפילו מחאו לו כפיים.

מבחינתם, הם צדקו. הכרת הטוב היא מידה בסיסית למי שמבקש לשמש מודל רוחני לתושבי העיר. הרבנים החדשים בהחלט חבים לראש העירייה את המעמד החדש שלהם. ברקת – לצד סגן שר הדתות אלי בן-דהן – עשו הכל, כדי להבטיח את בחירת הצמד המנצח.

2.
המפלגות החרדיות – בהנהגת גדולי התורה – העדיפו מועמדים אחרים, אך היושב במרומים רצה תוצאה אחרת. שאלת המיליון היא 'מה הלאה'? האם צביונה התורני של עיר-הקודש ומערכת הכשרות שלה – ישתנו לרעה?

ובכן, את הרב הספרדי, רבי שלמה-משה עמאר, אין צורך להציג בפני קוראינו. את הרב האשכנזי, רבי אריה שטרן, הציבור החרדי פחות מכיר.

בנאום הניצחון בכיכר ספרא, הבטיח: "אפעל בדרכו של הרב הראשי לירושלים, הרב אברהם-יצחק הכהן קוק זצ"ל". למרבה הצער, רוב הנוכחים באולם, גם חובשי הכיפות שבהם, אינם יודעים מהי 'מורשת הרב קוק'. חלקם טועים לחשוב שמדובר במשהו קליל ולא מחייב, אבל חזקה על הרב שטרן עצמו – כמי שישב עשרות שנים בראש מכון 'הלכה ברורה', שהוקם על-ידי הראי"ה במטרה לברר את סוגיות התלמוד הלכה למעשה – שבוודאי יודע הוא כמה מחייבת היא 'מורשת הרב קוק'.
הרב שטרן סיפר לי מעשה יפה שהתרחש בתקופת כהונתו של הרב קוק כרבהּ של יפו.

היה זה בשכונה ששלוות השבת שררה בה. והנה, בעיצומו של היום השביעי, בא צלם יהודי עם מצלמה גדולה והחל לעסוק בצילומי נוף. מעשה חילול-השבת בפרהסיא, הרגיז מאד את הרואים, ואחד מהם, נזעם ביותר, לקח דלי-מים ושפך עליו. זה האחרון בא לתבוע את עלבונו בפני הרב קוק, אך הופתע עד מאד מתגובתו.

"אתה צריך להבין שעשית מעשה חמור", השיבו הרב קוק. "באת לשכונה של שומרי שבת, ופגעת בהם קשות, ממש פצעת ליבם... אומנם, היה מקום להוכיח אותך בדיבורים ואפשר שהיית תופס את חומרת המעשה ומפסיק עבודתך והולך לך, ואילו בא אותו אדם ושאל אותי אם ראוי לשפוך עליך דלי מים, לא הייתי מורה לו לעשות זאת, אבל עכשיו שהוא לא בא לשאול אלא פעל לפי תגובתו הטבעית – הרי עליך לדעת כי יש זכות גם לתגובה הטבעית שאינה שוקלת מידות נימוס, אלא פועלת לפי הוראות הלב החם. ובמקרים שאנשים מסוימים מאבדים את חוש המידה, מתפרצים ועוברים את הגבולות, באה התגובה הטבעית הנגדית שאף היא אינה יודעת גבולות, ודווקא היא גודרת את הפרצה!".

ובשעה שיוצאים הדברים מפי הרב שטרן, ניכר כי הוא מתכוון למסר שמאחורי המעשה.

מאוחר יותר הוכיח לי עוזרו המסור, ר' אבינועם קוטשר, כי לא מדובר באמירות בעלמא. לדבריו, לאחרונה פנו נציגים של סיעת 'התעוררות' בבקשה: יחתום הרב שטרן על תמיכה ביוזמת 'פשרה' – פתיחת 'בתי תרבות' בשבת תמורת סגירת 'בתי מסחר'. לכאורה, 'דיל' לא רע, שייתכן ואף יפחית בחילולי השבת. ברי לי כי יש רבנים שהיו חותמים על הצעה כזו מבלי למצמץ, אבל הרב שטרן הזדעזע – וסירב בכל תוקף. "תקוצצנה ידיי מלחתום על חילול שבת", הסביר.

כשנפתח מתחם בתי הקולנוע ה'סינמה סיטי', נשמעו קולות המצדדים לפתחו בשבתות ובמועדי ישראל. הרב שטרן הבהיר כי הוא מתנגד לפשרות בנושא השבת. "זו אחת הבעיות שנובעות מכך שאין רב לעיר. אין היום מי שיעצור, שישים גבולות", אמר. עוזרו ניסה לשכנע: "הרב יחכה עם הצהרה כזו עד לאחר הבחירות, כדי לא להרתיע חברים חילונים מהגוף הבוחר להצביע עבורו". הרב שטרן שמע, ולא קיבל. שבת זו שבת, ללא פשרות.

שבת שלום, ירושלים.

3.
בין יתר התוכניות שלו, מתכנן הרב שטרן לשתף תלמידי-חכמים מכל החוגים בהנהגה הרוחנית של העיר, ולטפח את מערכת הכשרות.

חשוב לו, לרב שטרן, שכל תושבי העיר, יוכלו לאכול ללא חשש מוצרים הנושאים את סמל הכשרות של הרבנות ירושלים. אנשיו מבינים, שזהו גם עניין עסקי של 'ביקוש והיצע'. ככל שמערכת הכשרות תהיה מהודרת יותר, כך יותר תושבים יסמכו עליה, ירכשו את מוצריה, ובעלי העסקים לא יצטרכו לנדוד לפתחם של גופי כשרות חיצוניים.

אז נכון, תוכניות, כבודן במקומן מונח, אך ניכר כי לרבנים הנבחרים יש עקרונות טובים וחיוביים. "מעשיך יקרבוך, ומעשיך ירחקוך", אמר עקביא בן מהללאל. נוכל לקוות שמהר מאד יוכיחו מעשיהם כי הם אכן "רבנים מטעם" – כן, מטעם ציבור מבקשי ה'. אנו מאחלים לרבנים הנבחרים ברכה והצלחה. תזכו להגדיל תורה, לקדש שם שמים ולשמור על קדושת ירושלים.

לתגובות: [email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!