נמשכת הירידה בהשקעות בהייטק הישראלי | אלו הנתונים

ועדת המשנה לקידום תעשיית ההייטק, בראשות ח"כ אביגדור ליברמן, דנה בירידה בהשקעות הזרות בהייטק הישראלי, וביקשה לבחון את המשמעות והחלופות לכך. היו"ר ליברמן אמר בפתח הדיון, כי "מסתמן שכרגע אחת הבעיות המרכזיות זה היעדר אלטרנטיבה למימון בעיקר של סטרטאפים חדשים".

הוא אף התייחס לדוח רשות החדשנות שפורסם ביממה האחרונה, לפיו במרץ כ-80% מן הסטרטאפים נרשמו בחו"ל והתלות שלנו במשקיעים זרים עלתה. עוד עלה מהדוח, שרק 9% מההוצאות הלאומיות למחקר ופיתוח ממומנים על ידי הממשלה, לעומת 20% בארה"ב. "אין שום דוגמא בעולם לכך ש-80% מההשקעות בהייטק המקומי מבוסס על משקיעים זרים, ו-90% מההשקעות במחקר ופיתוח מגיעות מהמגזר הפרטי, זה הנתון הגבוה ביותר במדינות ה-OECD", אמר. לדבריו, בכדי לטפל בבעיה עלינו להתחיל במימון זמין ליזמים ולאחר מכן לעסוק בנושא האסטרטגיה הלאומית בתחום הייטק.

מנכ"לית איגוד ההייטק, מאיה שוורץ, אמרה: "זכינו לשנים של פריחה ושגשוג והיינו המדינה הראשונה בעולם לצאת ממשבר הקורונה, משם אנחנו רק יורדים". לדבריה, עצירת ההשקעות והורדת התקציב של רשות החדשנות בכ-100 מיליון שקל הולך לפגוע פגיעה קשה בענף ובקידומו. "הכסף הזול נעלם, השקעות פרטיות פחתו בצורה משמעותית. זה לא הזמן להקטין את ההשקעה ברשות החדשנות אלא להפך, להגדיל", הסבירה.

הכלכלן הראשי בחברת SNPI, ד"ר אסף פתיר, אמר כי, "מתחילת שנת 2022 אנו רואים רבעון אחרי רבעון ירידה בהשקעות". לטענתו, בישראל של 2023 אנו ממשיכים לראות ירידה, בעוד שבעולם ישנה מגמת התאוששות. הנפגעות העיקריות ממצב זה לדבריו הן החברות החדשות שלא הספיקו לגייס הון לפני שנת 2022. עוד הוסיף כי חלק מן ההאטה נגרם כתוצר מהמצב הפוליטי. לדבריו, על הממשלה לעקוב ולהתערב בנקודות קריטיות כמו במקרה של סטרטאפים צעירים, שם יש צורך לראות האם תוכל רשות החדשנות לתת מענקי גישור ועזרה בכדי שאלה לא יסגרו בעקבות משבר זמני. "לקצץ בתקציב החדשנות בוודאי שזה לא נכון בתקופה כזו", אמר.

ח"כ אביגדור ליברמן בוועדה. צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת.

המשנה למנכ"ל רשות החדשנות, צחי שנרך, התייחס לדוח הרשות שפורסם הבוקר, ואמר: "ההייטק מהווה כ-48.3% מסך הייצוא בארץ וכ-18% מהתמ"ג. כ-91% מההשקעות ממומנות על ידי המגזר הפרטי, וכ-80% מהכסף מבוסס על כסף זר. מצד אחד המשק נסמך על יצוא ומיסים של הייטק ומצד שני, ההייטק תלוי במגזר הפרטי ובמשקיעים זרים וזה חריג בכלכלה העולמית". עוד הוסיף שנרך, כי זו אינה העת לקצץ בתקציב רשות החדשנות.

ח"כ שרון ניר מתחה ביקורת על היעדרות חברי הקואליציה מהדיון, ואמרה: "היעדרותם היא סוג של היעדרות רועמת". עוד הוסיפה, כי ההייטק מהווה קטר חשוב ביכולת שלנו לראות צמיחה ארוכת טווח וזה מצריך קשב ניהולי. "אחד הנושאים הכי משמעותיים זה החצי הראשון של השנה הנוכחית, עלינו לראות מה קורה לנו ביחס לעולם, זה מצריך אולי תכנית חירום של רשות החדשנות והאוצר", אמרה.

ח"כ עודד פורר הוסיף, כי "אי אפשר לברוח מזה שמעל לכל מרחפת ההפיכה המשטרית, הצעד הכי פשוט שהממשלה יכולה לעשות זה לחזור בה מהכוונה לבצע הפיכה משטרית". עוד הוסיף פורר כי מה שהממשלה יכולה לעשות גם בעידן המהפכה לדבריו זה השקעה בתשתיות ההייטק. ח"כ שלי טל מירון התייחסה גם היא למצב הפוליטי, ואמרה: "אי אפשר להתעלם ממה שההפיכה המשטרית עושה, יש ירידה דרמטית בהשקעות ואי אפשר להתעלם מזה".

יזם ומנכ"ל טספרי, יאיר בן און, אמר כי "הקולות מוועדת החוקה שדנה בביטול עילת הסבירות מובילים לכך שמשקיעים לא ישקיעו כאן. אנחנו מזהירים מהתופעות של ירידה בהשקעות, רישום בחו"ל והיפוכי שרוול, אלה כבר אינם רק אזהרות אלא זהו המצב בשטח. אם לא תהיה מערכת משפט עצמאית לא יהיה לנו כאן הייטק ולא תהיה לנו כלכלה, אין דמוקרטיה, אין הייטק".

יזם ומיסד חברת היוניקורן VIZ, ד"ר דוד גולן, אמר כי, "אנו חווים ירידה עולמית בהייטק אך בארץ הירידה משמעותית יותר ואנו נפגעים כתוצאה ממדיניות הממשלה". עוד הוסיף, כי הוא נפגש באופן מתמיד עם המון יזמים שנמצאים בראשית דרכם ואף אחד היום לא רושם חברה בארץ. לדבריו, הפגיעה הקשה ביותר היא בקהילה הגאה. "הם אומרים לי שאני לא מבין מה קורה להם כששורפים דגל של משפחה גאה בפרדס חנה, זה יכול להוביל להתמוטטות חסרת תקנה של ההייטק הישראלי". עוד הוסיף, כי דמוקרטיה ליברלית זה מקום טוב לחדשנות ויזמות ומקום שהוא אינו דמוקרטיה ליברלית הוא לא טוב ליזמות ולחדשנות.

היו"ר ליברמן סיכם את הדיון ואמר: "ראשית, לא ברור לי מה קורה עם ההתייחסות של המדינה לנושא האלטרנטיבה להשקעות זרות בסטרטאפים זרים. שנית, ההשקעה של מדינת ישראל במחקר ופיתוח לא יכולה להישאר באותה רמת השקעה שהיא נמצאת בה כיום. צריך להתייחס לכל נושאי ביג דאטה, בינה מלאכותית וקוואנטים, ולבדוק מה המדינה יכולה לעשות בתחומים האלה. בנוסף צריך להבין כמה מהנדסי תוכנה, מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה המדינה מייצרת בכל שנה והאם זה מותאם לצרכי השוק. בנוסף, חייבים לערוך השוואה מה נותנים במדינות אחרות לעומת מה שאנו מוכנים לתת בארץ בכדי לשמור את ההייטק בקדמת הבמה העולמית".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!