מה כל כך נח עם המבול? • לקראת שבת
הפרשה המספרת על מבול ואירועים דרמטיים, זכתה לשם 'נח' • מה ההיגיון העומד מאחורי זה? • הרב גלויברמן מסביר
- הרב יעקב גלויברמן
- כ"ט תשרי התשע"ה
- 1 תגובות
פלאש 90
שמה של הפרשה שלפנינו - נח, מנוגד לתוכנה ומהותה של הפרשה. שכן הפרשה עצמה עוסקת באירועים מעציבים ובמבול ששטף והחריב את העולם כליל, ואילו שם הפרשה 'נח' מבטא מנוחה ורגיעה.
כיצד ייתכן הדבר, שהשם נח – מנוחה, נקבע לפרשה שהיא היפך המנוחה?
חז"ל מסבירים את 'הקונפליקט' הזה כך: נכון שהמבול ודור ההפלגה, סימלו בתחילה את ההיפך הגמור ממנוחה ורגיעה, אך דווקא על ידם באה המנוחה לעולם.
שכן לאחר שהמבול טיהר את העולם, התעלה העולם באין ערוך ממצבו השפל שהיה קודם לכן. נוצר עולם חדש וטוב, ו'מי נח', הביאו מנוחה לעולם.
כיום לאחר שאנו עוזבים את החגים של חודש תשרי, ראש השנה, יום כיפור וסוכות, אנו נכנסים לימי החול והשגרה האפורים של חודש חשוון.
על האדם לדעת כי אין לו להיבהל מהמבול של טרדות הפרנסה וענייני העולם. אלא עליו לדעת שבאם יידע להתייחס אליהם נכון, מתוך אמונה ובטחון בהקב"ה, אזי פרנסתו תהיה אף היא מתוך מנוחה ורגיעה ומתוך שמחה.
חד וחלק: הסבלנות והשלווה – רפואת כל האיברים.
כיצד ייתכן הדבר, שהשם נח – מנוחה, נקבע לפרשה שהיא היפך המנוחה?
חז"ל מסבירים את 'הקונפליקט' הזה כך: נכון שהמבול ודור ההפלגה, סימלו בתחילה את ההיפך הגמור ממנוחה ורגיעה, אך דווקא על ידם באה המנוחה לעולם.
שכן לאחר שהמבול טיהר את העולם, התעלה העולם באין ערוך ממצבו השפל שהיה קודם לכן. נוצר עולם חדש וטוב, ו'מי נח', הביאו מנוחה לעולם.
כיום לאחר שאנו עוזבים את החגים של חודש תשרי, ראש השנה, יום כיפור וסוכות, אנו נכנסים לימי החול והשגרה האפורים של חודש חשוון.
על האדם לדעת כי אין לו להיבהל מהמבול של טרדות הפרנסה וענייני העולם. אלא עליו לדעת שבאם יידע להתייחס אליהם נכון, מתוך אמונה ובטחון בהקב"ה, אזי פרנסתו תהיה אף היא מתוך מנוחה ורגיעה ומתוך שמחה.
חד וחלק: הסבלנות והשלווה – רפואת כל האיברים.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות