הנגיד נגד הצעה"ח ריבית על הפלוס: "פוגעת בעצמאות בנק ישראל"

בתגובה להצעת החוק של ינון אזולאי (ש"ס) שאמורה לעלות בקריאה טרומית מחר (רביעי) ולפיה יחויבו הבנקים לשלם ריבית על יתרת העו"ש בשיעור מינימלי אותו יקבע הנגיד ובאישור שר האוצר, יוצא נגיד בנק ישראל במכתב ומבקש להוריד מסדר היום את ההצעה.

"אני מתנגד נחרצות להתערבות בתמחור המוצרים הבנקאיים ולקביעת מחיר אחיד", "קביעת מחיר פוגעת בפעילותם של מנגנוני השוק, גורמת לכלל השחקנים להתכנס סביב המחיר שנקבע ובכך מדכאת תחרות והתייעלות. היא מעוררת קשיים משמעותיים בכל הנוגע לחישוב המחיר, והיא נתפסת בעולם כמהלך שלילי שלא הולם כלכלות מתקדמות במדינות מפותחות".

יצוין כי לפני מספר חודשים פורסם כי ארבעת הבנקים הגדולים – לאומי, הפועלים, דיסקונט ומזרחי טפחות – סיימו את 2022 עם רווח נקי מצטבר של 22.2 מיליארד שקל, שמשקף בממוצע תשואה על ההון של 16.5%.

את מכתבו פותח הנגיד בציון העובדה ש"לפני מספר ימים נפגש בנק ישראל עם מנכ"לי הבנקים לדיון מיוחד, במסגרתו הצבתי ארבעה יעדים: תמסורת ריבית נאותה על יתרות הזכות של משקי הבית; עידוד אקטיבי של לקוחות בעלי יתרת עו"ש מעל לרף מסוים להסטת כספים המוחזקים בעו"ש לאפיקים משתלמים יותר (כגון פיקדונות לזמן קצוב או קרנות כספיות); סיוע אקטיבי לבעלי המשכנתאות המאובחנים כבעלי הקשיים המשמעותיים ביותר והקלת הנטל ללקוחות בעלי יתרה שלילית בחשבונות העו"ש (אוברדרפט)".

עוד כותב ירון: "הבנקים השונים בוחנים כעת את היעדים שהוצגו, כאשר כל בנק מגבש חבילה משלו וחלקם כבר פרסמו בימים האחרונים הצעות ערך משמעותיות ללקוחות בתחום הריביות על יתרות הזכות. אני סבור שגישה זו מאפשרת לכל בנק לבחור בתמהיל צעדים אופטימאלי התואם את המאפיינים הייחודיים שלו ושל קהל לקוחותיו, והיא גם עשויה לתרום לשיפור התחרות במערכת הבנקאית".

ופה ירון פונה במכתב החריג והחריף לראש הממשלה בנימין נתניהו: "ככלל, אני מתנגד נחרצות להתערבות בתמחור המוצרים הבנקאיים ולקביעת מחיר אחיד. קביעת מחיר כאמור, פוגעת בפעילותם של מנגנוני השוק; גורמת לכלל השחקנים להתכנס סביב המחיר שנקבע ובכך מדכאת תחרות והתייעלות; מעוררת קשיים יישומיים משמעותיים בכל הנוגע לאופן חישוב המחיר; והיא נתפסת בעולם כמהלך שלילי שלא הולם כלכלות מתקדמות במדינות מפותחות. אני חושש כי התערבות בוטה מעין זו בחקיקה עלולה להשפיע לא רק על גופים פיננסיים בינלאומיים השוקלים לפעול בישראל, אלא גם על גופים עסקיים בינלאומיים בתחומי הכלכלה האחרים. מיקוד הדיון בצעד בודד בתחום העו"ש, וודאי כאשר הוא מבוצע תוך התערבות בתימחור, אינו אופטימאלי עבור הלקוחות".

ואז מגיע ירון לסיום: "יתרה מזאת, ההצעה לפיה קביעת הריבית המזערית על העו"ש על ידי נגיד בנק ישראל כפופה לאישור שר האוצר, מהווה פגיעה חמורה ביותר בעצמאותו של בנק ישראל וביכולתו לנהל את המדיניות המוניטרית. בכך, ניתנת לשר האוצר הסמכות להשפיע בפועל על הריבית במשק ולהתערב באופן בוטה בניהול המדיניות המוניטרית ובאפקטיביות שלה. הפגיעה בעצמאות הבנק המרכזי המגולמת בהצעת החוק היא חציית קו אדום של ממש וקיים חשש ממשי כי כך יתפסו אותה גם הגורמים הבינלאומיים וחברות הדירוג".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!