אסטרטגים מסכמים מרוץ קשוח וטעון • מיוחד

יממה לפני הקרב המכריע על רבנות ירושלים, קרב ששבר את כל שיאי הלכלוך והמדמנה הפוליטיים המוכרים, תוך שהוא 'גובר' גם על המירוץ לרבנות הראשית, פנינו לשורה של אנשי תקשורת ומומחי יח"צ, בעיקר אלה העוסקים בסיקור הנושא, והפנינו אליהם ארבע שאלות.

1. למי לדעתך 'מגיע' להיות רבני ירושלים?
2. מי בפועל יזכה בתפקיד?
3. האם הופתעת מ'שבירת המחיצות' בין החרדים לדתיים לאומיים?
4. מהי לדעתך הפתעת/ספין/חשיפת הקמפיין?

התשובות המפתיעות והמרתקות לפניכם, לפי סדר קבלתן.

יאיר שרקי, ערוץ 2
1. אף אחד לא צריך לכהן בתפקיד. צריך לבטל את המשרות המיותרות והבזבזניות האלה ולהסתפק בפקידים שיעניקו שירותי דת באמצעות המועצה הדתית כפי שהיה בעשור האחרון.

2. שטרן ועמאר, אבל אליהו עוד יכול להפתיע. תלוי גם אם אמסלם ירוץ עד הסוף.

3. אין שבירת מחיצות מהותית . רק ציניות ונקמנות פוליטית קלאסית. מה שבטוח שבכל תוצאה שהיא כל הצדדים יטענו שניצחו.

4. המהלך הכי מעניין כמובן הפגישה של הרב עמאר והרב יצחק יוסף. מה שעשרות מתווכים ומשכיני שלום לא הצליחו לעשות עשה הרב שמואל אליהו באמצעות טופס מועמדות אחד.

יקי אדמקר, וואלה!
1. לאף אחד. תקופה של יותר מ-10 שנים הוכיחה שירושלים מסתדרת יופי ללא רבני עיר. מדובר בבירת ישראל שבה מתגוררים חרדים, דתיים וחילונים, כל רב, יהיה אשר יהיה לא ידע לגשר על כל האוכלוסיות והמגזרים יחד. אם יתנגד למצעד הגאווה, יעורר את חמתם של החילונים. אם יתמוך בבתי עסק שאינם מוכנים לקבל את מרות הרבנות הראשית לישראל, יעורר את חמתם של הדתיים. כל מה שלא יעשה, מלבד הליכה לטקסים, יביא עצמו להתנגשות בין המגזרים. אז למה? מיותר.

2. הרב אריה שטרן והרב שלמה משה עמאר.

3. הופתעתי יותר מהשפל החסר תקדים שהפוליטיקאים ובחלק מהמקרים גם הרבנים עצמם או יועציהם הגיעו אליו. השמצות הדדיות, ספינים, האשמות שווא ועוד. הכל בדרך לתפקיד הבכיר, ללשכה המפוארת ולרכב השרד. בושה אחת גדולה. קיבלנו הוכחה שהמירוץ הזה מלבד שלא עניין 90 אחוז מתושבי ירושלים, שימש גם ככלי ניגוח במאבקים פוליטיים בין המגזר החרדי והדתי, הדתי והחילוני ואף בתוך המגזרים עצמם.

4. העובדה שבג״ץ לא התערב.

שלמה קוק, כל ישראל
1. מרא דאתרא בהגדרתו המקורית הוא ׳גדול העיר׳. לעניות דעתי; רבני ירושלים היו צריכים להיבחר בבחירות אוביקטיביות ודמוקרטיות על ידי ייצוג נכון של תושבי העיר שומרי המצוות, כאשר המועמדים צריכים להיות תלמידי חכמים מקומיים כדוגמת הגאונים רבי אביגדור נבנצל, רבי זלמן נחמיה גולדברג, רבי עזריאל אויערבאך ורבי אשר וייס, ולתפקיד הספרדי חכם שלום כהן.

2. אשכנזי - הרב אריה שטרן, ספרדי - הרב שלמה עמאר, אם כי זה די תלוי ב׳דיל׳ שייקבע ביום הבחירות על ידי ראשי המפלגות.

3. לא הופתעתי כלל. הלוואי והיתה זו ׳שבירת מחיצות׳ אמיתית. בואו לא ניתמם. בפוליטיקה אין זה חדש שכאשר יש מטרה משותפת להילחם בה, יהא המניע אשר יהא, פתאום כולם מתאחדים. ודי לחכימא ברמיזא.

4. היו כאן כמה הפתעות. מצד אחד כמות מועמדים הזויה, מצד שני רובם אנונימיים לחלוטין ואינם תושבי העיר. כך או כך, מועמדותו של הרב אליהו ברגע האחרון והתמיכה החרדית לה הוא זוכה, הצליחה לגרום למיני-זעזוע.

בכל מקרה, לא משנה את מי הפוליטיקאים ׳דופקים׳ בדרך, הציבור החרדי יוצא ממערכה זו כשידו על התחתונה, אבל עם קמפיין מוכן למערכת הבחירות הבאה לראשות עיריית ירושלים בסגנון ״ברקת מכר את רבנות ירושלים לציונות הדתית״.

דבר אחד ברור: תם עידן. היתה את רבנות ירושלים של הרב סלנט, הרב קוק, הרב פרנק והרב משאש, היתה גם תקופה יפה שבה מרן הרב אלישיב שימש בפועל כרבה של ירושלים כמי שפסק בה הלכה, כמי שלחם את מלחמות הקדושה, ושמר על מנהגי ירושלים וכו׳, ועכשיו אנחנו לקראת רבנות אחרת, עם הרבה פחות הוד והדר.

תפילתי שהרבנים הנבחרים יפתיעו לטובה את כולנו, יקדשו שם שמים, יאהיבו את התורה ולומדיה על כל התושבים, ויעשו כבוד רב, עד שנשכח שהם הגיעו לכסא בתום מערכת בחירות בזויה ומלוכלכת.

משה הלר, 'ידיעות' ירושלים
1. ההגדרות הנכונות הם מי שמכיר את המערכת העירונית ואת חלקי האוכלוסיה המקומית. ראש העירייה ניר ברקת כינה בעבר את מי שהתמודד מולו כ"איש מגבעתיים" ומשום מה בבחירות לתפקיד הרוחני החשוב פי כמה מבחירות לניהול העיר נדם קולו.

2. אלו שנתמכים על ידי סיעת בני תורה, לצערי ולשמחתי.

3. מאוד הפתעתי משבירת המחיצות, בעיקר מהעסקנים שהדבר בדרך כלל קשה להם מאוד

4. התמודדות הרב יהודה חייק שנשלח על ידי גורמים עלומים וגרירת הרגליים על ידי אריה דרעי שהצלחות העבר אינם ערובה לעתיד

רוני רימון, יועץ אסטרטגי
1. לגבי הרב הספרדי - אני חד משמעית בעד הרב עמאר. הוא בעל אישיות בלתי רגילה, חכם, גדול בתורה, אוהב אדם. הרב עמאר יכול לקרב בין חרדים, דתיים וחילוניים,לפתור בעיות הילכתיות מורכבות. הוא יהיה רב משכמו ומעלה.

לגבי הרב האשכנזי - אני פחות מכיר (למרות מוצאי...) - אבל אני מראש "משוחד" בעד כל רב ממשפחת לאו. משפחתו של הרב הדגול ישראל לאו שכל מילה רק תמעיט מגדולתו ושל הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו - מוכשר ביותר המוכיח שהתפוח לא נפל רחוק מן העץ. חזקה עלי שגם הרב משה חיים לאו נהנה מעוצמת התכונות של משפחת הרבנים לאו.

2. אני מאמין שהרב עמאר יזכה כיהוא זוכה לתמיכה רוחבית של נציגים מהרוב המכריע של המפלגות שהתרשמו ממנו. עדיין אם גורמים חילוניים מתונים יתמידו בתמיכתם ברב אמסלם - הם יגרמו לצמצום הפער. מבחינתם היה נכון שהם יתמכו ברב עמאר שאם לא כן הם עלולים להסתכן בקבלת הרב אליהו שמבחינתם הוא דוגמא לרב קיצוני שיפריד בין דתיים-חרדיים לבין החילוניים.

3. הבחירות לרבנות הראשית היא פוליטיקה במירעה. לכן, כל מהלך של שבירה מהמוסכמות הוא בעיני אירוע מקומי רגעי אינטרסנטי שאינו מעיד על דבר כלשהו.

5. בעיני לא היו הפתעות, למעט עובדה אחת: הפוליטיקה בבחירות הללו שמה בכיס הקטן את כל הפוליטיקות שמן הסתם קיימות בבחירות רגילות בישראל

אריה ארליך, משפחה
1. באופן לגמרי לא מקרי, האיש שראוי לכהן כרבה של ירושלים הוא בדיוק אותו האיש שירושלים ראויה לכך שהוא יכהן כרבה. הבעיה היא שלא בטוח שהאידיאל הזה יתרחש בסיבוב הנוכחי, משום שמערכת הבחירות הזו כל כך הסתאבה עד שגם המועמדים הראויים נתפסים באור בעייתי, וזאת בגין ריבוי האינטריגות, הספינים, הדם הרע והידיים העסקניות שבוחשות בקדרה בגסות ובאופן שאינו מוסיף כבוד לא למועמדים, לא למוסד הרבנות ולא לבירת ישראל שאינה יודעת להיכן להוליך את בושתה. אבוי למוסד רבנות שהבחירות אליו מזכירות פריימריז סטייל פואד במפלגת העבודה ואולי אף פחות מכך.

2. לגבי השאלה מי יזכה בפועל בתפקיד - נדמה לי שנקל למדי להעריך שהרב אריה שטרן יהיה הרב האשכנזי הבא של ירושלים, שהרי הגוף הבוחר נתפר באופן בולט לפי מידותיו. התפרים אמנם גסים ובעלי גבוליות חוקית לכאורה, אבל ברקת הבטיח להעניק רב לכל מגזר - הבטיח וקיים בדיוק את מה שהבטיח. ולזכותו צריך לומר שהוא היה עקבי וממוקד מטרה לאורך כל הדרך. אלא שבעוד לעסקני הציונות הדתית העניק ברקת לבחור את זהות המועמד מטעמם, לחרדים הוא הכתיב למעשה מי יהיה הרב הספרדי מטעמם. באופן די מקרי, מדובר במועמד שגם בנט חפץ ביקרו. מנפלאות המירוץ שאין גבול לחלקיו ההזויים.

אגב, אני לא חושב שבחירתו של הרב שטרן תהיה אסון גדול בראייה חרדית, בדיוק כפי שהיא לא בשורה גדולה בראייה דתית לאומית. בשני הצדדים נסחפו רבים והוציאו משליטה את הסוגיה הפרסונלית שפרנסה עשור של מדנים ותככים בלתי נגמרים. זו כן תהיה בחירה שתקבע באופן מהותי את מעמד התפקיד ויוקרתו. אני מניח שבתוך שנה מהיום, תשעים אחוזים מהציבור יגלו אדישות מופלאה לתפקיד הזה ולמי שיחזיקו בו.

בצד הספרדי נזכה כנראה לקבל את הגאון הרב שלמה עמאר, שכבש את הגוף הבוחר בתנועת מלקחיים והצליח לאחד קואליציה של הבית היהודי ונציגי תנועת ׳ירושלמים׳ העירונית מן הצד האחד ואת מועצת החכמים של ש״ס מן הצד השני, באחד המפגשים הפוליטיים היותר סוריאליסטייים שנראו אי פעם במחוזותינו הציבוריים.

אם מישהו היה לוחש באוזניו של הגר״ש עמאר, לפני שנה בדיוק, שש״ס עתידה לתמוך בו למשרה בסדר גודל של ראשות ועד בית בבניין מגורים זניח, האיש היה נשלח להסתכלות. אבל זו כוחה של דינמיקה ציבורית. אני חושב שהאחדות הזו חשובה מאוד לציבור הספרדי. שלא לדבר על העובדה שמזווית ראייתה של הנהגת ש״ס, יש כאן נטרול מוצלח דה פקטו של איום פוטנציאלי עתידי על ההגמוניה של המפלגה בציבור הספרדי. מי שחלם על הקמת מפלגה ספרדית אלטרנטיבית בעתיד, יוכל להשתעשע בחלומותיו בלילות נטולי ירח. רב עיר בתפקיד ממלכתי מנוע מלפרוס חסות ולו עקיפה על מפלגה פוליטית. מדובר אפוא בכלוב של זהב.

3. שבירת המחיצות שעליה אתה מדבר, היא עוד תולדה של החיבורים הבלתי אפשריים שנתגלו בבחירות הללו - ששברו כל מוסכמה וטשטשו כל מסגרת אפשרית, עד לכדי מחזות שגובלים בעולם הדמיון. אבל אני לא נסחף. אין כאן שום ׳בשורה׳; זאת בסך הכל הצטלבות דרכים אינטרסנטית אד הוק, לצרכים פוליטיים רגעיים. לצערי, לא מדובר עדיין בפעמי משיח.

4. הפתעת מסע הבחירות הזה הוא בהחלט הבליץ של הגר״ש עמאר - החל מעצם ההתמודדות מקץ מסע הכחשות בלתי נגמר, דרך ההצלחה לגייס את אנשי לשכת בנט כחיילים נמרצים כאילו מדובר ביוזמה לבניית מאחז חדש בגבעות השומרון, ועד להיסטוריה שבמפגש המצולם עם הראשל״צ הנוכחי בחול המועד והכרזת נשיא מועצת החכמים על תמיכה פומבית במועמדותו. מי שהיה בעניינים בשנה החולפת יודע שהתרחיש היה זהה לאפשרות שהרב אריה שטרן יחבוש שטריימל וירקוד לקול צלילי המנון נטורי קרתא. עבור הרב עמאר, מדובר בתחיית המתים של ממש מבחינה ציבורית ובשרשרת התרחשויות שמאיזה צד שלא תביטו בה - תגלו אלמנטים שהם לא פחות מניסיים. בעתיד יוכלו מורים להיעזר במקרה הזה כהמחשה מצוינת לתנועת הגלגל.

משה גלסנר, קול ברמה
1. קטונתי מלהכריע במחלוקות של רבנים. צר לי שאין מועמד שכל תושבי ירושלים, או לפחות שומרי המצוות שביניהם, יכולים להסכים לגביו. כל המועמדים הם אנשים שנויים במחלוקת קשה.

2. אילו הייתי מוכרח לשים כסף על הימור, אין ספק שהייתי מהמר על המובילים במירוץ - ה"ה עמאר ושטרן. האם הפתעה אפשרית? כן וכן וכן.

3. עולם הפוך ראיתי. החרדים תומכים ברב דת"ל, הדת"ל תומכים ברב חרדי.

4. אין ספק שהרב אליהו הוא הפתעת המירוץ. שמו היה כל הזמן על הפרק, אבל החיבורים שיצר יצרו תזזית ובלגן בכל המחנות.

אבי מימרן, קול חי
1. ספרדי: הרב דוד יוסף לו היה מתמודד. או הרב יהודה דרעי.

אשכנזי: הרב משה חיים לאו.

2. הרב עמאר והרב שטרן.

3. כן.

4. ההפתעה היא שכל הפעילות של הסיעות החרדיות האשכנזיות סובבת סביב בחירת רב ספרדי.

איציק הלפרין, ערוץ 1
1. למעלה מעשור ירושלים הסתדרה ללא רב ראשי. לא מגיע לירושלמים שיממנו את הלשכה המיותרת הזאת.

2. ניחוש מושכל: הרבנים עמאר ושטרן.

3. הוכח בפעם המי יודע כמה - שהפוליטיקה היא האידיאל הדתי הגדול ביותר בכל מה שקשור לרבנות.

4. גודל הקרדום - הוא האייטם הגדול ביותר והעצוב ביותר.

יאיר אטינגר, הארץ
1. אין כיום רב או שני רבנים שיכולים באמת לייצג את הקשת הרחבה והמבורכת של הקהילות היהודיות בירושלים. לדעתי מדובר בתפקיד אנכרוניסטי. כמה אנשים אתה מכיר שיראו ברב מרא דאתרא?

2. הרב שטרן והרב עמאר.

3. זו לא שבירת מחיצות, ולא הופתעתי. זו התמודדות שכולה פוליטיקה. אין בה כמעט אידיאולוגיה.

4. ספין הקמפיין הוא השיווק של המהלך של שס עם הרב עמאר כ'פיוס היסטורי'.

טלי פרקש, YNET
1. בשלוף, "מגיע" לרב עמאר.

2. זה תלוי בהרבה מאוד משתנים, בעיקר במה יבחרו בסוף החילונים והדתיים הלאומים, שכרגע מפצלים את תמיכתם במספר מועמדים. אם לא יהיה שינוי הרב אליהו עשוי לקבל את המינוי, לאחר קרב צמוד עם הרב עמאר. בזירה האשכנזית זה ככל הנראה, יהיה הרב שטרן.

3. כשזה מגיע לכסף וכוח כל מחיצה נשברת.

4. לדעתי עוד צפויות הפתעות נוספות, אבל ההתגייסות השסית בעד הרב עמאר מפתיעה ביותר, כנראה שמישהו שם הצליח סוף סוף להבין את חשיבותו של הרב לקהל בוחרי התנועה.

יעקב איזק, יועץ תקשורת, מנהל חברה לאסטרטגיה ויח"צ
1. קטונתי מלהבין ברבנים. ככלל, לתפקיד מעין זה ראוי שיכהנו אנשים בעלי מקובלות הלכתית, שבכוחם ללכד את כלל האוכלוסיות בעיר, ושמבינים חשיבות ורגישות עיר הקודש.

2. הרבנים שטרן ועמר.

3. מקובל לחשוב שאין הפתעות בבחירות, ושהכל הכל אינטרסים ודילים. אך היו כמה נקודות הפתעה שעוד רבות ידובר בהן, לשעה ולדורות.

4. מהלך היסטורי של שלום בית בש״ס, אותו הוביל רה״ע ניר ברקת, נגד כל הסיכויים, בסופו הורו חברי מועצת החכמים להצביע להרב עמר לרב ראשי הספרדי.

גואל ועקנין, קול חי
1. הרבנות של ימינו היא פוליטיקה במיטבה ובפוליטיקה כמו בפוליטיקה אין כאן שאלה למי מגיע יותר ולמי מגיע פחות אלא הכל זו שאלה של היתכנות פוליטית ודילים כאלו ואחרים.

2. הערכה שלי היא שהשניים שיזכו בתפקיד הם הרב עמאר והרב שטרן.

3. בגלל שהכל פוליטי אז נכון שישנן אמירות מצד הח"כים החרדים שהציונות הדתית חתמה על גט כריתות מהחרדים אבל כשזה מגיע לתכלס השיקול הפוליטי גובר על כל הצהרה וממילא אין חדש תחת השמש ואין באמת הפתעה "בנפילת" המחיצות.

4. הסיפור המעניין הוא עיסוקה האובססיבי של דגל התורה בזהות הרב הספרדי ופחות בזהות הרב האשכנזי כשאחת הסיבות היתה כבודו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל שסתם בהערת אגב, זהו בדיוק אותו מרן ששמו ותוארו מודרו באופן שיטתי מעיתון יתד נאמן המשמש כביטאונה הרשמי של המפלגה.

רונן צור, יועץ תקשורת
1. רבני ירושלים צריכים להיות אנשים המסוגלים לגשר בין מתחים בין חילוניים לדתיים ובין זרמים דתיים שונים, בעיר כה מסובכת ורגישה בהיבטים הדתיים כמו ירושלים.

2. נראה שפעילותו של הרב עמאר מחזקת מאוד את סיכוייו לנצח בתפקיד הרב הספרדי. הוא הצליח להוכיח את יכולתו להתגבר על משקעים ולגשר. בדיוק מה שמצופה מרב ראשי.

3. האמת שלא הופתעתי משבירת המחיצות. אין כמו אינטרס משותף כדי ליצור גשר של פיוס ותקווה.

4. בעיניים תקשורתיות מי שהצליח להפוך קרב פוליטי מקומי לגורם היוצר התעניינות בזירה הארצית זה הרב עמאר ולכן זו הפתעת הקמפיין בהיבט התדמיתי.

חיים לוינסון, הארץ
1. מגיע למי שיבחר. אני מכיר היטב את הרבנים עמאר ואליהו ומאור מעריך אותם. את הרב שטרן לא מכיר. אבל שיבחרו בו, בכיף.

2. עמאר ושטרן.

3. לא. בואו לא נעשה מזה יותר מדי אידאולוגיה. הבחירות לרבנים זה מפעל דילים, ולא מפתיע אותי שום דיל על רקע בחירות לרבנות

4. אין. הכל משעמם. אלא אם כן הרב אליהו יבחר ויהיה שמח.

מנדי גרוזמן, אתר nrg ועיתון 'מקור ראשון'
1. את התשובה הזו ודאי אשמור לעצמי, אחרי הכל אני עיתונאי שתפקידו לסקר את כולם ללא משוא פנים. תואר רבה של ירושלים יכול לשמש את המחזיק בו במגוון דרכים. אחד (הרב עמאר) מסוגל באמצעותו להחזיר את מעמדו בהנהגת יהדות ספרד, שזה חשוב, אחר (הרב שטרן) יכול להעלות אל פני השטח דמות של רב שאינו מהקליקה המוכרת ומעניין יהיה לראות מה הוא יביא עמו למערכת הרבנות ההו כה לא-מפתיעה. אז לכולם מגיע, השאלה מה מגיע ויגיע לנו.

2. נבואה ניתנה לשוטים, ואני לא שוטה גמור, רק אחד משישים, לכן אסתפק בהשערה: הרב שטרן ינצח, המאבק בין הרבנים אליהו ועמאר יהיה מרתק, אך ישנו יתרון לרב עמאר.

3. בהחלט הופתעתי. זה היה הדבר המרענן במערכת הבחירות הזו. קבל סקופ: יש גם אידאולוגיה לפעמים. ההתנגדות של הליטאים לרב עמאר היא אידאולוגית, שום דבר אחר. התמיכה שלהם ברב אליהו, ככל הידוע לי, ניתנה ללא בקשת דבר בתמורה. מן הסתם קיבלו ממנו הבטחות על כך שבאם ייבחר יקבל את הדרישות החרדיות ממערכת הדת, אבל לא תמורה פוליטית דוגמת תמיכה במועמד הרב משה חיים לאו. בהקשר של התמיכה ברב אליהו, וואלה, הליטאים הפתיעו לטובה. תמיכת הד"לים ברב עמאר הייתה קצת פחות מרגשת, ומכמה סיבות.

4. עצם קיומם, אתה האמנת שזה יקרה מתי שהוא?

קובי נחשוני, YNET
1. אפשר שני אשכנזים? הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ) – מבאר התלמוד והחסידות, ראש מוסדות "שפע" וחתן פרס ישראל; הרב זאב דב סלונים - חבר בי"ד רבני חב"ד ורב מרכז העיר. אך מכיוון שהטיפוסים שמבקשים בדרך-כלל את התפקיד הם מסוג אחר לגמרי – הייתי מבטל (או לכל הפחות מצמצם) אותו.

2. שני רבנים-פוליטיקאים כלשהם (לאו דווקא בסדר הזה).

3. מי שקורא ל"שלום" בין ש"ס לרב עמאר או למפגש האינטרסים בין הרב לאו לרב אליהו ובין הרב עמאר לרב שטרן "שבירת מחיצות", הוא תמים במקרה הטוב - ואני לא רוצה לומר מה במקרה הרע.

4. לצערי-ולא-להפתעתי, מערכת הבחירות הזו עשויה כמעט כולה מאסופה של ספינים-בשקל, שכל אחד עלוב מהשני. הדבר היחיד שבכל זאת מפתיע אותי, הוא שיש יותר מדי רבנים ועסקנים שמשוכנעים שהציבור מטומטם.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!