מורכבת לעיכול, פשוטה לביצוע: החשיבות של בדיקת אולטראסאונד אנדוסקופי (EUS)

מערכת העיכול חיונית לתפקודם התקין של האדם ובעלי החיים, ולא צריך להיות מומחה גסטרו כדי לדעת את זה. ממש על קצה המזלג, מערכת זו קולטת את המזון, אחראית לפירוק שלו ומוציאה את השאריות מהגוף כפסולת מוצקה. זוהי מערכת מסועפת מאוד, המורכבת ממגוון רחב של איברים, צינורות, בלוטות ועוד. הבעיה היא שמערכת העיכול אינה חסינה בפני פגיעות, שעלולות לפגום באיכות החיים ובמקרים חמורים אפילו להעמיד את האדם הסובל מהן בסכנת חיים.

כדי להוסיף למורכבות, אבחון בעיות ומחלות שונות במערכת העיכול הוא לא דבר של מה בכך. לצד בחינת התסמינים שהאדם חווה, נדרש שימוש בכלי אבחון שונים. המתקדמים שבהם מאפשרים לגלות ביעילות, במהירות ובבטיחות מה דורש טיפול במערכת העיכול, ובהתאם לכך לטפל בבעיה. בדיקת EUS, הידועה גם בתור "אולטראסאונד אנדוסקופי" (Endoscopic Ultrasound), היא אחת המילים האחרונות בתחום.

כיצד מתבצעת בדיקת אולטרסאונד אנדוסקופי?

 בדיקת EUS  משלבת בין שני כלי אבחון חשובים, שמקבלים מקום מרכזי מאוד ברפואה המערבית. הראשון שבהם הוא אנדוסקופ (בעברית: "משקף"), צינור עשוי פלסטיק בצורת גליל המוחדר למטופל דרך הפה. האנדוסקופ כולל סיבים אופטיים ובקצהו ישנה מצלמת וידאו זעירה. החידוש העיקרי בשיטה הוא שמחברים לאנדוסקופ גם מתמר אולטרסאונד, שמרחיב את המידע שניתן לקבל במסגרת הבדיקה.

אולטרסאונד אנדוסקופי מאפשר לקבל את המידע הן בצילום ישיר המוקרן בפני הצוות הרפואי והן בדמות גלי קול בתדר גבוה במיוחד. האולטרסאונד האנדוסקופי מאפשר לפענח בצורה מדויקת את הנעשה בתוך מערכת העיכול, בין אם צורת האיברים, רמות התפקוד שלהם ומידע נוסף שעשוי לגלות גידולים, מחלות, מצבים רפואיים ובעיות אחרות.

המצבים העיקריים בהם נבצע בדיקת EUS

בדיקת EUS, חשוב לציין בנקודה הזו, אינה הבדיקה הראשונה שנהוג לבצע כברירת מחדל כדי לאתר את כל מה שדורש איתור בתוך מערכת העיכול. בחלק גדול מהמקרים נבצע אותה כאשר כבר יש אינדיקציה, או לכל הפחות יסוד סביר להניח, שיש בעיה באחד מאיברי מערכת העיכול: לרבות הלבלב, כיס המרה ודרכי המרה, הכבד, הטחול וכן הלאה. זאת על סמך ממצאי בדיקות קודמות שהאדם עבר, התסמינים המופיעים אצלו ופרמטרים נוספים.

הבדיקה מאפשרת לגלות ברמת דיוק גבוהה במיוחד כשלים בפעילות מערכת העיכול ובאיבריה, שינויים שלא בהכרח ניתן להבחין בהם באמצעי בדיקה אחרים (כולל אולטרסאונד "רגיל" או בדיקת MRI). דרך הבדיקה תוכלו לגלות דקויות קטנות במיוחד, תרתי משמע, שההשפעה שלהן עשויה להיות גדולה: גידולים סרטניים, דלקות חוזרות, אבנים בדרכי המרה ועוד.

התוצאות של בדיקת EUS הן מדויקות ומקיפות בהשוואה לכלי בדיקה אחרים. אם ניקח בתור דוגמה מייצגת גידולים סרטניים, הרי שהבדיקה יכולה לספק תובנות לגבי המיקום המדויק שלו, האופן בו הוא חדר לגוף או התפשט בו וכן הלאה. המידע הזה יכול לאפשר אבחון מדויק ומהיר ככל האפשר, שבמקרים אלו עשוי להציל חיים.

אולטרסאונד אנדוסקופי ככלי טיפולי

חשוב להדגיש שהשימוש של אולטרסאונד אנדוסקופי אינו מסתכם רק בבדיקה, מדויקת ומקיפה ככל שתהיה. החדרת האנדוסקופ מונחה האולטרסאונד מאפשרת לבצע תהליכים טיפוליים הלכה למעשה, לרבות ביופסיית מחט עדינה בהנחיית EUS. במקרים אלו אנחנו מחדירים מחט דקה למערכת העיכול, נוטלים דגימה שתאפשר לנו ללמוד האם ישנם גידולים סרטניים ולבצע פעולות טיפוליות הכרחיות, דוגמת ניקור, ניקוז נוזלים, הזרקה של תרופות או חומרי הרדמה - והרשימה עוד ארוכה.

השיטה מאפשרת לקצר משמעותית את זמני הטיפול ומונעת ביקורים חוזרים ונשנים במוסדות הרפואיים, מה שמגדיל מאוד את הסיכויים להתגברות על הבעיה ולחזרה מהירה לשגרה.

כך מתבצעת הבדיקה

למרות המורכבות הטכנית בביצוע בדיקות EUS, מנקודת המבט של המטופל מדובר בתהליך פשוט יחסית. אין צורך בהיערכות מוקפדת מדי לבדיקה, למעט כמה הנחיות די סטנדרטיות דוגמת הקפדה על צום מלא - כולל שתייה - בשעות שקודמות לתחילת התהליך. אם האדם נוטל תרופות מסוימות, חשוב שהוא יעביר את המידע לצוות הרפואי כדי לוודא שאין צורך בשינויים או בהתאמת תרופות כדי למנוע התנגשויות בין תרופות וסיכונים אחרים.

הבדיקה נמשכת לרוב כ-60-30 דקות בלבד ונעשית תחת טשטוש (סדציה), אם כי יש מקרים בהם הצוות הרפואי מחליט מסיבות שונות על הרדמה מלאה. בכל אחד מהמקרים המטופל לא אמור לחוש כאבים או אי נוחות.

אחוזי ההצלחה של בדיקות EUS הם גבוהים בכל קנה מידה, במיוחד כאשר מבצעים את התהליך במוסד רפואי מהשורה הראשונה, בעזרת צוות מיומן וציוד מתקדם. כמו כל הליך פולשני, קיימים כאן סיכונים מסוימים ותופעות לוואי אפשריות, הן מעצם התהליך והן בכל הנוגע לשימוש בחומרי ההרדמה או הטשטוש, אבל הם נחשבים לנדירים באופן יחסי.

מה עושים אחרי בדיקת EUS?

את התוצאות של בדיקת EUS מקבלים לרוב עוד באותו יום, למעט אולי במקרים הדורשים פענוח במעבדה של ביופסיה (שיגיע לרוב כעבור שבועות ספורים). המטופל מקבל טרם השחרור מבית החולים מכתב מסכם המכיל את ממצאי הבדיקה ואת ההנחיות הנקודתיות להמשך התהליך. זוהי בשורה חשובה מאוד, על רקע העובדה שאבחון בעיות במערכת העיכול בדרכים עלול להימשך תקופה ארוכה פי כמה, אפילו חודשים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!