הצעיר החרדי טיפס לקברו של אהרן הכהן והתמוטט

צעיר חרדי אמריקאי שכבר טייל במדינות רבות, כולל מדינות עוינות לישראל, ביקר הפעם בירדן. למעשה זאת הפעם השניה שהוא הגיע לירדן, לדבריו הוא תמיד חלם לבקר במדינה השכנה שהיא למעשה מלאה בהיסטוריה יהודית עם עבר הירדן, והמדבר בו בני ישראל שהו בדרך לארץ ישראל.

בדרך לעקבה - ים המלח: צילום מאיר ברנשטיין - מ"ב מסעות

פרשת השבוע חוקת, מספרת על פטירת אהרן הכהן: "וימת אהרן שם בראש ההר, וירד משה ואלעזר מן ההר ויראו כל העדה כי גווע אהרן ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל". מאיר ברנשטיין מספר ל'בחדרי חרדים' על הנסיעה ועל התפילה בקברו של אהרן הכהן הגדול.

האבן המיוחסת למשה רבינו צילום: מאיר ברנשטיין - מ"ב מסעות

"בפעם הקודמת בקרתי בעמאן בהר נבו ובים המלח, הפעם החלטתי לבקר יותר מקומות, אחרי ביקור שבת מרתקת בג׳רבה שבטוניסיה, המראתי מטוניס לעמאן בירת ירדן, בנחיתה משלמים על ויזה ובקלות נכנסים לירדן ללא בעיה מיוחדת, כולל עם תפילין, בניגוד לאלה שעוברים מישראל לירדן, שם הם מקפידים מאוד לא להכניס עם תפילין, גם פה אני כמובן משתמש בדרכון האמריקאי שהוא בטוח יותר, מבעוד מעוד הזמנתי רכב בהשכרת רכב ועשיתי את דרכי למלון אינטרקונטיננטל עמאן במרחק של כחצי שעה משדה התעופה"

מאיר מספר על העיר: "העיר עצמה יחסית מתקדמת ויש דמיון מסוים לירושלים, שילוב ישן וחדש וגם האוויר דומה, בכל זאת קרובים, הסתובבתי מעט בעיר כמובן לא בצורה שיזהו שאני יהודי, אבל בסך הכל הרגשתי בטוח מאוד בשווקים ובחנויות ואתרים עתיקים, למחרת בבוקר יצאתי לדרך, כחצי שעה נסיעה, ואני מגיע להר נבו המקום בו עלה משה רבינו לפני פטירתו, וצפה על פני ארץ ישראל. הנוף מההר מדהים, ההר עצמו קדוש לנוצרים והוא מתוחזק, עלות כניסה לאתר ארבעה דולרים, למעלה יש פסל של נחש הנחושת, זכר לנחש שהיה במדבר, יש מצפה יפה וכמובן מצבות זכרון למשה רבינו".

הכניסה לפטרה: מאיר ברנשטיין - מ"ב מסעות

מאיר ממשיך לספר: "משם המשכתי בנסיעה לאתר של מעברות הירדן בו בני ישראל חצו את הירדן לארץ ישראל, ויש ברכה מיוחדת למי שמגיע לשם, בקרתי פעם שעברה בצד הישראלי והפעם הגעתי מהצד הירדני, אתר מרשים מאוד. משם המשכתי בנסיעה לא ארוכה למלון בים המלח בצד הירדני, פה מדובר במלונות פאר שיושבים עוד על ים המלח המקורי (בניגוד למלונות בישראל שיושבים על בריכות האידוי), כאן ישנתי לילה אחד ולמחרת עם בוקר התעוררתי לגשם שוטף ויצאתי לדרך לכיוון דרום, כביש ים המלח הירדני, עד שהגעתי לקצה של נחל ארנון שמתחבר לים המלח".

מאיר מתאר את המקום: "גם פה זה מקום שנעשו בו ניסים לישראל, ויש להגיד את הברכה המיוחדת, למעשה נחל ארנון הוא שמורת טבע גדולה ומרתקת, אבל לא היה לי זמן להיכנס, רק עצרתי בצד ברכתי ללא שם ומלכות והמשכתי, פה ראיתי דבר מעניין, בנחל שזורם רגע לפני שנשפך לים המלח, יש תחנת שאיבה שאוגרת את כל המים, ככה שים המלח מתייבש ולא מקבל מים מהצד הירדני, מכאן התחלתי להיכנס לתוך המדבר לתוך הרי עמון ומואב, לכיוון פטרה, דרך מרתקת מאוד באחד הכפרים הילדים זרקו אבנים לכיוון המכונית לא שהם ידעו שאני יהודי אלא פשוט משעמום".

נחת הנחושת: צילום מאיר ברנשטיין - מ"ב מסעות

מאיר ממשיך לתאר: "בשעות הצהריים הגעתי לפטרה פה הכניסה יקרה (80$ כמדומני) ויתרתי על ההליכה הרגלית, ושלמתי שיקחו אותי במכונית גולף קטנה, עד לאמצע העיר פטרה, שם מצטלמים ועושים סיבוב על הגמל, כאן ראיתי יחסית הרבה ישראלים המקום בהחלט שווה ביקור, ואני מבין את הישראלים שתמיד חלמו להגיע לסלע האדום והיו גונבים את הגבול, עיר מרתקת שאפשר להסתובב בה ימים, לקראת ערב יצאתי מפטרה והלכתי לחפש אתר נוסף שנמצא לא רחוק, זה הבאר של משה רבנו, לפי המסורת המקומית זה הסלע שמשה היכה ויצא מים, מסביב לסלע בנו מבנה מכובד ובפנים נמצא הסלע ויוצא מים נקיים, אנשים באים לקחת מים המקום פתוח ללא עלות בכניסה".

עוד סיפר מאיר: "לקראת שקיעת החמה הלכתי לראות את הר ההר מרחוק, לעלות לא חשבתי, כבר שעה מאוחרת והבנתי גם שהעליה לא קלה, הגעתי לכניסה של פטרה מהצד השני לכיוון הר ההר, שם עמד בדואי עם גמל שאמר לי תשמע תבוא מחר בבוקר נעלה אותך עם הגמל וחמור ללמעלה, אני לא תכננתי להישאר בלילה שם ופתאום הגיע עוד ערבי עם רכב ואמר לי תשמע כבר שקיעה חשוך תבוא מחר נעלה עם הרכב אמרתי לו אולי אפשר עכשיו, הוא לא התלהב, אבל בסוף השתכנע לעלות אותי אחרי משא ומתן עבור 200$, סכום גדול, נסענו ברכב זמן רב בדרך הוא אמר לי אתה ישראלי?, 'אמרתי לו מה פתאום' אני אמריקאי, תסתכל על הדרכון הוא אמר לי תשמע אסור לישראלים להכנס שם זה מקום קדוש למוסלמים, בדרך הוא עצר ליד מערה ומישהו הביא לו את המפתח לקבר גם שם הייתי צריך לתת כמה דולרים בקשיש, נוסעים בדרך לא קלה בהר אבנים עד שהגענו למקום שממנו אפשר לעלות רק בחמור או ברגל, חמור לא היה לנו אז הנהג צרף לי בחור צעיר ללוות אותי ללמעלה, השמש כבר שקעה והבחור חשש מאוד מהחושך, וזירז אותי לעלות מהר, עליה קשה מאוד".

בעליה להר ההר לקברו של אהרן הכהן: צילום מאיר ברנשטיין - מ"ב מסעות

מאיר מספר על קושי העליה: "עולים ועולים ועולים, הנס היה שזה היה ליל ירח וגם משם היה קצת אור. האוויר היה קריר ואני כולי מתנשף מידי פעם עצרתי לנשום והבחור מזרז אותי, הוא חשש מהחושך וגם מגשם שיכול להתחיל פתאום, אחרי שעה של עליה קשה ביותר, חלק טיפוס על האבנים בחושך עם פנס קטן, הרגשתי שזהו אני מתעלף, זה היה ממש בקטע האחרון לפני הקבר, אמרתי לעצמי איזה טעות עשיתי אין אפילו מי שיבוא להציל אותי במקום הזה, נשכבתי על הרצפה חצי מעולף עם מתנשף מהמאמץ וגם עם הצטננות מהאוויר הקר, אמרתי לבחור תשמע אני אשלם לך כסף, אבל אני לא מסוגל לזוז תן לי כמה דקות לנוח חשבתי שזהו אני מת בדיוק ליד אהרון הכהן, אמרתי 'רבונו של עולם בזכות אהרון הכהן תציל אותי', ואחרי כמה דקות חזרו אלי הכוחות, כמה דקות והגעתי למבנה הקבר".

מאיר עם תמונות מלכי ירדן: צילום מאיר ברנשטיין - מ"ב מסעות

מאיר ממשיך לתאר את הדרמה: "הבחור הערבי עם המפתח פתח לי במיוחד את הקבר, הרגשתי המאושר באדם, התרגשות גדולה, הורדתי נעליים בכניסה, ונכנסתי לקבר הקדוש, התפללתי במשך מספר דקות וכמובן אמרתי את ברכת הכהנים בסמוך לאהרון, הרגשה שאין לתאר, הדרך למטה בחושך היתה כבר קלה יותר אבל אני לא חושב לחזור על העליה למקום הזה שוב, הספיק לי, ירדתי למטה ומשם נסעתי לעקבה, שם ישנתי בלילה גם פה ראוי לציין את הפאר במלונות".

מאיר בקבר אהרן הכהן: צילום מאיר ברנשטיין - מ"ב מסעות

עוד מספר מאיר: "בבוקר עברתי את הגבול לאילת, לקחתי מונית לגבול, שהגעתי לשם הורדתי את הכובע, והלכתי עם כיפה, בביקורת דרכונים המאבטח הירדני אומר לחבר שלו, מה זה על הראש שלו, תוריד לו, אמרתי לו אני לא מוריד, הם עיכבו אותי כמה דקות, הבעתי מחאה שאין להם סמכות חוקית והם נתנו לי להתקדם לישראל".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!