שעון החול אזל: ההזדמנות האחרונה של נתניהו // שניאור ובר

אין דרך אחרת לתאר את התנהלות הממשלה מאז כינונה מלבד פארסה. או ליתר דיוק: טרגדיה. הממשלה הזו היתה נראית במבט ראשון כממשלת החלומות, הכי הומוגנית שניתן להעלות את הדעת. שישים וארבע אצבעות שחושבות אותו דבר, מסכימות על כל הנושאים המהותיים ובעיקר מכוונות לאותה מטרה.

אלא שרצף של טעויות והתנהלות שלומיאלית למדי, הפכו את החלום הנוצץ למופעי תבוסה משפילים על בסיס שבועי. פעם אחר פעם נאלצה הממשלה לסגת מתכניותיה ולהרים ידיים מול חבורת בריונים אלימה, שמטילה את חיתתה על הרוב בישראל שאמר את דברו בקלפי.

שאריות הכבוד של הקואליציה הזו נרמסו בשבוע שעבר, בשעה שנערכה ההצבעה על הוועדה לבחירת שופטים. פתאום התברר שברחבי הקואליציה משוטטים סוסים טרויאניים באין מפריע, שעושים בתפקיד ובמעמד שקיבלו הודות להצבעת הבוחר כבשלהם, ובעצם עובדים בשירות האופוזיציה. באופן פחדני ומביש, הם חשפו את קלונם מאחורי הפרגוד.

אין ספק שזהו רגע השפל של הממשלה. השפלה כזו חייבת להרעיד את אמות הסיפים ולזעזע את הממשלה שאיבדה כל שליטה על המדינה, ואפילו על חבריה מתברר שהשפעתה מוגבלת. מצב הדברים הזה הופך את הממשלה למיותרת וחסרת ערך. ממשלה שאיננה מסוגלת לבצע את התחייבויותיה לבוחריה, מוטב שתניח את המפתחות.

מיליוני המצביעים שיצאו אל הקלפיות והעניקו את קולם לממשלה הזו, מצפים ממנה לעבוד עבורם ולמלא את ההבטחות שלה לבוחרים. כל עוד ניהול המדינה לא עבר לידיהם של מפגיני קפלן הסהרוריים, ובינתיים השלטון נתון בידי הנבחרים בירושלים, נבחרי הציבור הם שצריכים לעשות זאת ולספק תוצאות.

טוב עשה ראש הממשלה בנימין נתניהו שהודיע כי יתחיל השבוע בצעדים מעשיים לתיקון למערכת המשפט. אולם נתניהו ייבחן במעשים, לא בדיבורים. אם לשפוט את התנהלותו בתקופה האחרונה, המבחן הזה רווי אכזבות. למרבה הצער, עד כה, נבהל נתניהו מהאנרכיסטים שהבעירו את הרחובות ושיתקו את המשק רק משום שהזיזו להם את הגבינה. אסור לו לאפשר להמשך המצב הזה.

הנפגע הראשון מההתנהלות הזו, היה נתניהו עצמו שגם אכל דג מסריח, גם חטף מלקות ובסופו של דבר גורש מן העיר. הכניעה שלו התפרשה כחולשה, ובצדק. מפגיני קפלן ראו בהתקפלות שלו הצלחה מסחררת ועם הזמן הגבירו את התיאבון שלהם ולא הסתירו את המטרה הסופית: הפלת הממשלה.

בשם ההתנגדות לרפורמה שרבים מהם אינם מכירים את פרטיה, ביקשו ראשי מחאות השמאל להפיל את הממשלה בדרכים מפוקפקות ומסוכנות. הם לא בחלו באמצעים בכדי להשיג את היעד הנכסף. למזלם, הממשלה הגיבה להתנהגותם בצורה כושלת ובעצם שיחקה לידיהם. כך הגענו למצב שזרועות השמאל הסתננו לתוך הממשלה ואלה מאיימים לפרק אותה מבפנים.

נוצרה כאן הזדמנות, אולי אחרונה, לתיקון כפול: גם במערכת המשפט, וגם בניהול המדינה באופן תקין. במידה והממשלה תוכיח נחישות להעביר את הרפורמה ככתבה וכלשונה, בלי להתפשר ולהתנצל על צדקת דרכה, המסר הציבורי שיהדהד הוא ששלטון לא משיגים באנרכיה ובאופן שכל דאלים גבר. ממשלה נבחרת בקלפי.

זו הדרך היחידה להשיב לממשלה את כבודה האבוד ולחזק את יציבותה בבית פנימה וכלפי חוץ. זהו מבחן המשילות החשוב ביותר שהממשלה תעמוד בו בתקופה הקרובה והיא חייבת לעבור אותו בלי למצמץ ובלי לגמגם. הרפורמה הפכה לדגל של הממשלה, והצלחתה בזה תשפיע ישירות על שאר הנושאים.

ואולי סוף סוף, אחרי שנים ארוכות של עוול זועק לשמים ובתום חודשים ארוכים שבהם גונבי השלטון בכוח הזרוע עשו הכל בכדי לרסק את המדינה ולפגוע בה בכל דרך, יבינו שיש משמעות לרצון העם אשר מעוניין בכל ליבו בתיקון מערכת המשפט הרקובה, על כל שלוחותיה וזרועותיה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!