לאור המצב שנוצר: מה יעלה בגורל הוועדה לבחירת שופטים

אחרי בחירתה של נציגת האופוזיציה ח"כ קארין אלהרר, נשאלת השאלה בפי כל מה יעלה בגורל הוועדה לבחירת שופטים? ד"ר גיא לוריא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה עושה סדר ועונה על כל השאלות.

לפי תקנון הכנסת, בהעדר די קולות בעד שני המועמדים לוועדה, יתקיימו בתוך חודש בחירות חדשות לנציג שנותר. עוד קודם לכן, ב-20 ביוני, ייערכו הבחירות ללשכת עורכי הדין שאם נציגיה יכרתו ברית עם הקואליציה היא תוכל למנות את שופטי הערכאות הנמוכות.

מהו הרכב הוועדה לבחירת שופטים כיום?

הוועדה לבחירת שופטים מונה תשעה חברים: שני שרים (אחד מהם הוא שר המשפטים), שני חברי כנסת, שלושה שופטים של בית המשפט העליון ושני נציגים של לשכת עורכי הדין. ההרכב המאוזן הזה נועד, בין השאר, לשמור על עקרון העצמאות השיפוטית, ולהביא לכך ששופטים ייבחרו משיקולים מקצועיים ולא מטעמים פוליטיים.

איך זה שרק ח"כ קארין אלהרר נבחרה כנציגת הכנסת לוועדה לבחירת שופטים?

לפי חוק, הכנסת בוחרת את שני נציגיה (לפחות אחד מהם צריך להיות אישה) בבחירה חשאית, והם מכהנים כל עוד הם חברי כנסת ועד שכנסת חדשה בוחרת נציגים אחרים במקומם. לפי תקנון הכנסת, אם רק שני מועמדים הגישו את מועמדותם לשני התפקידים האלה, כפי שקרה הפעם, הבחירות החשאיות מחייבות הצבעה "בעד" או "נגד". נציגי הכנסת נבחרים רק אם מספר הקולות בעדם עלה על מספר הקולות נגדם. רק חברת הכנסת קארין אלהרר זכתה בכך, וזו פעם ראשונה שאירוע כזה קורה.

איך תבחר הכנסת את נציגה השני?

לפי תקנון הכנסת, במקרה שבו לא היו די קולות בעד שני מועמדים, יתקיימו בחירות חדשות לנציגי הכנסת שנותר לבחור (כלומר, במקרה זה, עוד נציג אחד) בתוך 30 ימים. המשמעות היא שהבחירות לנציג הנוסף יכולות להיערך בכל מועד במהלך 30 הימים

האם אפשר לכנס את הוועדה בהרכב חסר?

מבחינת החוק, אין מניעה לכנס את הוועדה לבחירת שופטים גם בהרכב חסר. נכון להיום חסרים בוועדה שני חברים: הנציג הנוסף מטעם הכנסת ושר שהממשלה אמורה למנות. הוועדה רשאית לפעול אף אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת משבעה. אבל לפי חוק, שר המשפטים הוא יו"ר הוועדה והוא גם מי שמכנס את הוועדה. בינתיים, שר המשפטים לא מכנס את הוועדה, על אף שיש מספר שופטים שצריך למנות לבתי המשפט השלום והמחוזי במקום שופטים שפרשו. כיום יש מחסור בשופטים בבתי המשפט.

איך כל זה קשור ללשכת עורכי הדין?

עוד לפני שיחלפו 30 הימים האלה, ב-20 ביוני 2023, ייערכו בחירות למוסדות לשכת עורכי הדין (ראש הלשכה, חברי המועצה הארצית, ועוד). מכיוון שהמועצה הארצית של לשכת עורכי הדין בוחרת שני נציגים לוועדה לבחירת שופטים, בקרוב תדע הכנסת אם עורכי דין המזדהים עם הקואליציה ומטרותיה הצליחו להשיג רוב במועצה הארצית. אם זה יקרה, כשתסתיים כהונת שני נציגי לשכת עורכי הדין המכהנים כעת (ביולי ובנובמבר השנה), עשויה לשכת עורכי הדין לבחור כנציגיה בוועדה לבחירת שופטים עורכי דין שישתפו פעולה עם שר המשפטים ועם יתר נציגי הממשלה והקואליציה בוועדה.

מה המשמעות של הבחירות ללשכת עורכי הדין מבחינת שמירה על עצמאות בתי המשפט?

אם תבחר הכנסת נציג נוסף מטעם הקואליציה, וייבחרו שני נציגים מלשכת עורכי הדין התומכים בקואליציה, תוכל בעצם הממשלה לבחור בשיתוף פעולה עם נציגי הלשכה את שופטי כל הערכאות, מלבד בית המשפט העליון – שם נחוצה הסכמה של שבעה מתשעת חברי הוועדה. זאת משום שבחירה בשופטי שלום ומחוזי דורשת רוב של חמישה מתוך תשעה חברי ועדה. בנוסף, במקרה כזה, הממשלה תוכל להתעלם ממנהג הסניוריטי (כלומר, המנהג שלפיו, זה עשורים, הוועדה לבחירת שופטים ממנה לנשיא בית המשפט העליון את השופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון) כפי שאיימו חברי הקואליציה בדיוני ועדת החוקה בחודשים האחרונים, ולמנות נשיא בית משפט עליון שמזדהה עמה. הדעה הרווחת היא שגם בחירה של הנשיא דורשת רוב של חמישה חברי ועדה. בדרך הזו תוכל הקואליציה להגשים חלק משמעותי מהתוכניות שלה לבחירת שופטים המזדהים עמה פוליטית (במקום השופטים הטובים ביותר מבחינה מקצועית) – גם בלי שינויי חקיקה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!