החגיגה נגמרה: "זה הפך להיות 'מסחרה' של עורכי דין"

ועדת העבודה והרווחה אישרה תקנות שיאפשרו הפחתת סכום עיצום כספי שיוטל בגין הפרות של נגישות וייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות. במסגרת תיקון 23 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות נקבעה סמכות הממונה להטיל עיצומים כספיים בסכום הקבוע בחוק על מי שהפר חובת נגישות או חובת ייצוג הולם.

כמו כן נקבע כי הממונה רשאי להטיל עיצום כספי בסכום נמוך יותר בהתאם לנסיבות ושיקולים שייקבעו בתקנות שיקבע שר המשפטים. בין היתר קובעות התקנות כי הממונה רשאי להפחית את סכום העיצום הכספי שהוטל על המפר בעד 30% במקרים בהם בשנים שקדמו להפרה לא הוטלו על אותו מפר עיצומים כספיים ולא הוצא לגביו צו נגישות ובמקרים בהם המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה להקטנת הנזק. כמו כן ניתן יהיה להפחית את סכום העיצום בעד 5% במקרים בהם סכום העיצום הכספי עולה על 5% ממחזור העסקאות של המפר. בתחום הנגישות מאפשרות התקנות גם הפחתה של עד 30% מגובה העיצום בשל נסיבות אישיות שהביאו להפרה, או כאלה שמצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר. במצב בו התקיימו מספר נסיבות מאלה הקבועות בתקנות רשאי הממונה להפחית למפר עד 70% מסכום העיצום הכספי בסך הכל. 

עו"ד הדס אגמון, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים הסבירה: "התקנות הן השלמה למהלך חקיקתי שנועד לשפר את יכולות האכיפה של הנציבות, על רקע העובדה שחובות הנגישות קיימות כבר מעל עשור והיישום בשטח הוא לא מספק". עוד ציינה אגמון כי ב-4 השנים הראשונות לחוק עסקים קטנים וזעירים יקבלו רק התראה ולא עיצום כספי. כמו כן עסק שפעל בהנחיית מורשה נגישות ובכל זאת נמצאו אצלו הפרות, יקבל גם הוא התראה בלבד.

במהלך הדיון בתקנות העלו גורמים שונים, בהם נציגים של משרד הבריאות וקופות החולים, חשש מקושי לעמוד בדרישות הנגישות ומהטלת עיצומים כספיים משמעותיים. "בין היתר אמרה נציגת משרד הבריאות: "אנחנו המפר הגדול ביותר. בכל רגע נתון מתקלקת מעלית או שמתגלה בעיה אחרת באחד ממוסדות הבריאות ולא תמיד יש ביכולתנו לתקן מידית כל תקלה או בעיה, בין היתר מסיבות תקציביות. אם בגין כל אותן בעיות נקבל עיצומים- תקציב הנגישות שכן קיים יבוזבז כולו על עיצומים במקום על הנגשה".  

בעיה נוספת שעלתה היא עלייה משמעותית במספר התובענות הייצוגיות כנגד עסקים קטנים בגין הפרות נגישות. עו"ד רווית גרוס, התאחדות המלאכה והתעשייה, המייצגת עסקים קטנים אמרה כי היא נתקלת במקרים רבים בהם העסק הקטן מקבל תביעות ייצוגיות של מיליוני שקלים בגין הפרות נגישות ללא כל התראה מוקדמת או אפשרות לתקן, וגם אם תיקן נאלץ לשאת בעלויות שכר טרחה של עשרות אלפי שקלים לעוך הדין התובע. "זה הפך להיות 'מסחרה' של עורכי דין ועסקים קטנים סובלים מזה. צריך שתהיה חובה לשלוח מכתב התראה לפני תביעה, זה המינימום שבעל עסק שלא תמיד מכיר את כל פרטי התקנות, צריך לקבל". השערה שעלתה בדיון היא שהסביה לריבוי התביעות הייצוגיות הינה פטור מאגרה שניתן עבור הגשת תביעה ייצוגית בנושא נגישות. 

עו"ד אגמון מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אמרה כי לא ניתן להוכיח כרגע שהפטור מאגרה היא אכן הסיבה לריבוי התביעות ועם זאת, הסכימה לבצע בחינה של הנושא, לרבות לגבי חיוב בהודעה מוקדמת לנתבע. כמו כן הדגישה כי מפר שקיבל עיצומים כספיים מהנציבות לא יוכל להיתבע בתביעה ייצוגית בגין אותה הפרה ולכן לא תהיה ענישה כפולה.  

לאור הסוגיות שעלו, הדגיש יו"ר הוועדה ח"כ אייכלר כי התקנות שנידונו היום עוסקות באפשרות להפחתת גובה העיצומים וכי האפשרות להטלת העיצומים וגובהם מוסדרת בחוק אחר. יו"ר הוועדה הנחה את משרדי הממשלה לבחון את הטענות וכן את האפשרות לבצע הבחנה והתאמה של התקנות לגופים שונים על פי קריטריונים שונים ואמר שבמידת הצורך, הוועדה תתכנס לאשר שינויים בתקנות. 

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!