הח"כ זעם ונזף: "לקחתם את החוק לידיים; אתם פועלים באופן כוחני ואנרכיסטי"

הוועדה המיוחדת לעובדים הזרים בראשות ח"כ אליהו רביבו מ'הליכוד' דנה ביישום חתימה על הסכמים בילטרליים להבאת עובדים זרים לענפים השונים.

יו"ר הוועדה ח"כ אליהו רביבו אמר, הדיון הינו חלק מתהליך פיקוח הכנסת על ייבוא עובדים בהסכמים בלטראליים, שיהוו תנופה למדינה. עפ"י ההסכמים, אנחנו מייצאים סטודנטים וטכנולוגיות, וגם מקבלים סיוע בעת הצורך. יו"ר הוועדה ביקש לשמוע מנציגי משרדי הממשלה מהם המאפיינים לקביעת הצורך להבאת עובדים זרים לענפים השונים, לרבות אפיון המדינות מהם מייבאים עובדים.

מנהלת מחלקת אמנות במשרד החוץ עו"ד רחל אוברמן תיארה את תהליך החתימה על הסכמים בילטרליים. אוברמן אמרה, כי קיימת וועדה להסכמים בליטרליים, וכי המכסות נקבעות בממשלה. הוקם צוות בראשות ראש מנהל האוכלוסין שדן בצורך בהבאת עובדים. לדבריה, במערכת השיקולים, משרד החוץ מתייחס גם לשיקולים מדיניים. הדינמיקה שונה ממדינה למדינה, אולם יש היבטים אותם אנחנו משמרים. המטרה לצמצם את תופעת גביית דמי תיווך וסחר בבני אדם.

ראשת מנהל עובדים זרים במנהל האוכלוסין עו"ד ענבל משש הוסיפה ואמרה, שכל משרד ממשלתי שמוצא צורך, מגיש לממשלה בקשה ליבוא עובדים. נערך דיון מקדים על הצורך ועל היקף העובדים הזרים הנדרש. התהליך לוקח מספר שבועות.

ח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית) אמר, קיבלתי תלונות על סגנון חדש של תיירות מרפא בה חקלאים מייבאים עובדים זרים, ולאחר הגעתם, מתברר שהם חולים והם מגיעים ארצה לקבל טיפול רפואי טוב יותר מארץ מוצאם על חשבון המעסיק שמשלם את עלות הביטוח הרפואי. קרויזר ציין גם את החוסר בעובדים בענף הרפתות.

עו"ד שושנה שטראוס מרשות האוכלוסין השיבה, כי כל עובד שמגיע ארצה עובר בדיקה רפואית במכון שמוסכם מראש על שתי המדינות. לדבריה, מדובר בעובדים בודדים שאכן מגיעים עם בעיות רפואיות.

עו"ד ענבל משש אמרה, 23,000 עובדים מועסקים כחוק בענף החקלאות. בנוסף ל-7,000 עובדים לא חוקיים שמחויבים לחזור למדינתם. מהם 5,000 שנמצאים בארץ מעל 63 חודשים. מאחר והעובדים עוברים בדיקות רפואיות טרם הגעתם ארצה, אני מניחה שהחולים משתייכים לקבוצת העובדים הלא חוקיים.

ח"כ רביבו אמר, צריכה להיות ערבות הדדית בין החקלאים שלא יעסיקו עובדים לא חוקיים, מאחר ומעסיק שמעסיק עובד לא חוקי, תופס מקום של חקלאי שהביא את העובד, והוא לא מקבל רישיון ייבוא חלופי.

איילת לוין ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים אמרה שהמחקרים מראים שההסכמים הבילטרליים עובדים, וכי העובדים לא משלמים דמי תיווך אסורים.

יו"ר הוועדה הגיב לדבריה ואמר, "אני כופר בתוצאות המחקר. זה שקר וזריית חול. המחקר שלך מנותק ותלוש מהמציאות. יש בידי עדויות שעובדים משלמים דמי תיווך, והם עובדים הרבה זמן כדי לממן את עלות דמי התיווך." רביבו דרש לקבל את מסד הנתונים של המחקר.

עו"ד משש הגיבה ואמרה כי ההסכמים הבילטרליים הם מנגנון יעיל לייבוא עובדים בדרך מפוקחת, וכי ההסכמים מקיימים את התכלית שנקבעה בממשלה. ככל שעובד שילם דמי תיווך תפנו אותו למשטרה.

ח"כ רביבו אמר, אכן ההסכמים חשובים שמשיגים חלק גדול מהמטרות אולם תופעת הספסרות לא נעלמה. עובד ששילם דמי תיווך, לא מעוניין לפנות למשטרה, הוא רוצה לעבוד ולהחזיר את העלויות שהוא שילם.

ח"כ לשעבר אבשלום וילן הציע ליצור תחרות בין המדינות איתם מדינת ישראל חותמת על הסכמים בילטרליים. לדבריו, הבירוקרטיה קשוחה ואנחנו לא מתאימים את הצורך לדרישה.

קרן גולדמן ממשרד התיירות אמרה, המלונאים שבעי רצון מהעובדים הזרים ומרמת המקצועיות שלהם. הענף מעסיק 2,000 עובדים מהפיליפינים, ירדנים ופלסטינאים. לדבריה, בענף המלונאות אין חוסר בעובדים.

מיכל הרן ממשרד השיכון אמרה, אנחנו מאוד מרוצים מכח העבודה הסיני כמו גם מהמולדבים. יחד עם זאת, נדרש לנו 200 עובדים נוספים.

יצחק גורביץ מהתאחדות הקבלנים טען כי נדרש תוספת של 400 עובדים לבנייה באילת.

ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד) אמר, שגריר של מדינה זרה סיפר לי שעורך דין מסוים מגיש בקשה למקלט מדיני עבור עובדים זרים, ואלו משוחררים לעבודה.

יע​נקלה מוסקוביץ' מהתאחדות חקלאי ישראל. אמר כל יום מגיעים ארצה עובדים ירדנים לעבוד במלונאות אבל לא לחקלאות. מחסור בעובדים גורם לפרי לנשור מהעץ כי אין מי שיקטוף פירות. זה חלק מיוקר המכסה.

נחי כץ, מנכ"ל איגוד בתי האבות אמר, אנחנו הענף היחיד שמתוקצב ע"י המדינה ומשלם אגרה בגין העסקת עובדים זרים. מוסד שמשלם אגרה, חוסך את העלות על חשבון הזקנים. העסק היום לא כלכלי, לא לחינם לא נפתחות מחלקות חדשות.

ח"כ רביבו, סנט בכץ ואמר, לקחתם את החוק לידיים אתם פועלים באופן כוחני ואנרכיסטי. אתם מנהלים עסק, ואם העסק לא משתלם, תסגרו. אתם עושים לעצמכם דין.

איתן בנימין מהשדולה הישראלית לקשישים טען כי ההסכמים הבילטרליים חסויים ולא שקופים. אין בסיס לדיון ללא שההסכם מונח על השולחן.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!