הלוחם שבורח מהזרקורים: הכירו את אלי פלאי

פרויקט חג: בחדרי חרדים בסדרת כתבות פרופיל מקיפות ומרתקות, על האנשים ששולטים בתקשורת החרדית - המו"לים של כלי התקשורת השונים, היומונים, השבועונים ותחנות הרדיו.

אליהו (אלי) פלאי
מו"ל: קבוצת התקשורת 'משפחה' (עברית ואנגלית)
עיסוקים נוספים: מקים ויו"ר המכון החרדי למחקרי מדיניות, שותף ויזם בפרויקט רמת גבעת זאב החדשה
גיל: 49
נולד ב: ירושלים
למד ב: המסורה, ישיבת הרב זילברמן ברובע היהודי, מאור התלמוד וישיבת חברון
מגורים: שכונת רמות, ירושלים

אלי פלאי נחשב לאחד המו"לים המסקרנים ביותר בתקשורת החרדית. על אף העובדה שהוא דומיננטי בתעשייה למעלה משני עשורים, עומד בראש קבוצת התקשורת המשמעותית והנחשפת ביותר במגזר החרדי, ומוציא לאור מידי שבוע את העיתון הנקרא ביותר בציבור החרדי על פי סקרי הטי.ג'י.אי - דמותו לא נחשפה מעולם.

אחת הסיבות לאלמוניותו היחסית של אלי פלאי, היא נטייתו להתרחק מאור הזרקורים. בניגוד למו"לים אחרים, נדיר ביותר לראותו מתרועע בהשקות שיווקיות ובאירועים של ידוענים כאלה ואחרים במגזר החרדי. גם לאירועים המשפחתיים, נזהר פלאי שלא להזמין פוליטיקאים ואישי ציבור, אלא מסתפק בחוג ידידיו הקרוב ובצוות 'משפחה', שעם רובם הוא שומר על קשר הדוק.

אחרים תולים זאת בגישה האתית והמקצוענית, שאינה מקובלת בעיתונות החרדית, שאותה הוא מנחיל לעובדי העיתון. גורמים עימם שוחחנו אומרים כי ניתן להגדיר את אלי פלאי כמקבילו החרדי של מו"ל 'הארץ' עמוס שוקן – מבחינת שמירתו על סטנדרטים של אתיקה עיתונאית העומדת לפני כל שיקול אחר, גם אם לעיתים כרוך הדבר בהפסדים או בוויתור על רווחים ניכרים מבחינת העיתון. יהיו שיתלו בכך את אמינותו הגבוהה של 'משפחה' יחסית לשאר העיתונים החרדיים – שבהם הסטנדרטים גמישים בהרבה.

יודעי דבר מספרים, כי פוליטיקאים רבים ניסו לא אחת להשיג את מספר הטלפון שלו, על מנת לקבול על אופן הסיקור או בכדי לקדם אינטרסים כאלה ואחרים – אך לשווא. פלאי אינו שש לענות לשיחות מן הסוג הזה, ונוהג להפנות את הפוליטיקאי התורן לגורם המקצועי בעיתון. "לטוב ולרע", אומרים מכריו, "זה האיש".

ממחלק עיתונים למו"ל רב עוצמה
ניסינו, בעזרת מקורבים וידידים, לפענח את דמותו של המו"ל שקיבל לידיו ירחון מקרטע והפך אותו למעצמת תקשורת, בשפה העברית ובשפה האנגלית.

את דרכו בתחום התקשורת החל אלי פלאי בשנת 88 כמפיץ ירחון 'משפחה' שיצא לאור אחת לחודש. פלאי הצעיר היה אז אברך מן המניין בישיבת חברון, והעובדה שהנהלת הישיבה לא חילקה משכורות לאברכיה, אילצה אותו לחפש מקור פרנסה. וכך, פעם בחודש היה נוטש האברך הצעיר את ספסל הלימודים לשלושה ימים, עולה על רכב מקרטע שלא אחת שבק חיים באמצע הדרך, ויוצא לחלק את הירחון בחנויות הירושלמיות.

שנתיים לאחר מכן רכש אביו, איש אמונם של גדולי ישראל, הרב יהודה פלאי ז"ל - את הבעלות על העיתון ומינה אותו לכהן כמנכ"ל. מייד כשמונה לתפקיד, ביצע פלאי שורה של מינויים שנועדו להפוך את העיתון מירחון לשבועון. במקביל, עשה שירות צבאי כמרצה לענייני יהדות במדרשה התורנית של הרבנות הצבאית, תפקיד בו החזיק שנים ארוכות לאחר מכן בשרות מילואים.

באותה תקופה, הובא הרב משה גרילק, עד אז עורכו הראשי והמיתולוגי של 'יתד נאמן', לשמש כעורך העיתון. בנוסף פנה פלאי להגאון רבי מנחם כהן, ראש ישיבת 'תורת חיים', מתלמידיו הקרובים של הגראמ"מ שך זצ"ל, שהיה בצעירותו מקורבו של הגרי"ז סולובייצ'יק מבריסק, וביקשו לעמוד בראש וועדה רוחנית שתנחה את דרכו של העיתון.

הגר"מ כהן מחזיק עד עצם היום הזה בתפקיד יו"ר הוועדה הרוחנית של 'משפחה' באופן מלא ופעיל, מנחה באופן שוטף את חברי הוועדה, כשמדי יום רביעי ניתן לראותו עובר בעיון על עיתון החדשות של העיתון, מצנזר כשצריך, מציע תיקונים ולעיתים אף פוסל כתבות ובעיקר – מעניק מצפן תורני והשקפתי לעורכי העיתון וכותביו.

אנקדוטה מעניינת מאותם ימים, מספרים מקורביו, הייתה מלאכת איסוף החומרים להוצאת העיתון. פלאי שהיה בתחילת דרכו, היה סובב בין בתי הכותבים בכדי לאסוף את החומרים. אחד הבתים אותם פקד באותם ימים, היה ביתו של נתי גרוסמן, שהיה מופקד על הסיקור הפוליטי בעיתון, אותו גרוסמן שיהפוך לימים ללוחם הגדול בעיתון 'משפחה'.

הפריצה הגדולה: מהדורה בינלאומית
לאחר התייצבות המערכת, התווספו אט-אט מוספים שונים. כך למשל נוסף עיתון החדשות, מוסף הנשים 'בתוך המשפחה' והמוסף 'ילדים', שהיו באותם ימים פריצת דרך של ממש בעולם העיתונות החרדית.

לפני כעשור ביצע פלאי את אחד ההימורים הגדולים בחייו: ללא אף משקיע, וכשהוא נסמך על יכולותיו הפיננסיות, הוא פתח את עיתון משפחה באנגלית, בהשקעת ענק. ההימור התברר כהצלחה מסחררת והמוצר הפך לבסט סלר בדוכני העיתונים בארה"ב כמו גם באירופה. כמו העיתון בעברית, גם למהדורה באנגלית ישנם רבבות מנויים בארה"ב, באירופה וגם בישראל.

בעקבות 'משפחה', ניסו במערכות 'המודיע' ו'יתד נאמן' לחקות את ההצלחה, והחלו אף הם להוציא לאור עיתונים באנגלית. עם זאת, 'משפחה' באנגלית ממשיך לשמור על מעמדו הבכיר ובדיוק כמו המהדורה בעברית – מוביל אף הוא את טבלת החשיפה בקרב קהל הקוראים דובר האנגלית.

במהלך השנים התמודדו חברי הוועדה הרוחנית של העיתון עם מאבק של גורמים שניסו לנהל מלחמה מסחרית נגד העיתון במסווה אידיאולוגי. בראש המאבק עמד נתי גרוסמן, אז העורך העוצמתי של 'יתד נאמן'. ב'משפחה' יאמרו כי הצדק הפואטי נעשה לימים, כאשר גרוסמן הודח בבושת פנים מתפקידו על ידי גדולי ישראל שראו בחומרה את אופן התנהלותו.

פלאי, שצעדיו מונחים על ידי חושים של צדק, לעיתים נאיבי - לקח את המאבקים הללו באופן אישי וסירב לקבל את העובדה לפיה בחדרים של גדולי ישראל הוא מקבל תמיכה, ואילו בחוץ מתנהלת נגדו מלחמת חורמה. במהלך השנים קיבלו חברי הוועדה הרוחנית מכתבי תמיכה מגדולי ישראל ביניהם: הגרמ"ש שפירא ויבלחט"א הגר"ש וואזנר, הגר"נ קרליץ והגר"ש אוירבעך, שסמכו ידיהם על פעילות הוועדה הרוחנית.

העיסוק הנוסף: מלחמה באפליה הממשלתית
לפני כשלוש שנים רכש אלי פלאי את חלקם של שותפיו בעיתון, ובכך הפך לבעל השליטה היחיד בקבוצת התקשורת. במשך כל שנותיו בעיתון היה פלאי מו"ל מעורב וליווה את פעילות העיתון כמנכ"ל פעיל לכל דבר. אך לפני כשלוש שנים העביר את המושכות לידיו של מנכ"ל שהצמיח מתוככי העיתון, ועבר לעסוק ביזמות תורנית למען הקהילה.

בשנה האחרונה הקים פלאי את 'המכון החרדי למחקרי מדיניות' – שם גג לשורה ארוכה של יזמויות בתחום התורני והחברתי. המכון, שמשרדיו ממוקמים בשכונת גבעת שאול בירושלים, עוסק במגוון רחב של תחומים. בין היתר הוא מחזיק במחלקה משפטית שעוסקת בהגנה על הציבור החרדי מול מערכות המשפט, הממשל והתקשורת. כמו כן מפעיל המכון מרכז מחקר ומידע על הציבור החרדי המוגש למשרדים הרלוונטיים לשם קביעת מדיניות והוכחת האפליה של הציבור החרדי בנושאים דוגמת תקצוב ובתעסוקה.

המכון אף הקים יחד עם משרד השיכון מועצה ציבורית שמטרתה למפות את הצרכים של הציבור החרדי בתחום הדיור. המכון מסייע לכוללים לאברכים ולקהילות בני תורה בהשגת קשרי ממשל ומקורות מימון, כמו גם למיזמים תורניים לטובת חרדים שנאלצו לצאת מבתי המדרש לצורך פרנסתם.
הקמת המכון, הכרוכה בעלויות עתק, מומנה בחלקה הגדול על ידי פלאי, וחלקה על ידי פילנתרופים יהודיים מהארץ ומהעולם, שרואים בפעילות הזו נדבך חשוב למילוי הוואקום שנוצר בשנתיים האחרונות כתוצאה מהדרת החרדים מהקואליציה וכתוצאה מאוזלת ידי הפוליטיקאים החרדים במגעים מול השלטונות.

בנוסף, הרחיב פלאי את פעילותו העסקית בתחום הנדל"ן, ובין היתר נכנס כיזם ושותף בפרויקט רמת גבעת זאב המיועד לתושבי חו"ל המתעדים לעלות לארץ. הפרויקט נועד לייצר קהילה תורנית איכותית לעולים אלו הכוללת מוסדות חינוך, בתי כנסת ומרכזי מסחר. הפרויקט זוכה להצלחה מסחררת, ומרבית הדירות בו נמכרו.

ה'ממשיך': דור שלישי בעיתונות
כאמור, בשלוש השנים האחרונות, פלאי 'הנמיך פרופיל' בכל הקשור לניהולו השוטף של 'משפחה'. במקומו מינה את יהודה נחשוני, שמנהל את העיתון ביד רמה.

נחשוני, 32, המתגורר בשכונת קרית משה בירושלים, בוגר ישיבות, החל את דרכו כעובד זוטר במערכת ומהר מאד דילג בסולם הדרגות, כשבאמצע לקח פסק זמן לטובת שירות צבאי ביחידת החוזי והמיפוי של חיל המודיעין. כשחזר משירותו הצבאי, החל לשמש כמנהל ההפקה של העיתון, ותוך שנים ספורות קיפץ מתפקיד מנהל המערכת לסמנכ"ל ומנכ"ל העיתון.

יהודה נחשוני הוא דור שלישי בעולם העיתונות, ונצר לאחד השושלות היחידות בעולם העיתונות החרדי. סבו היה הרב יהודה נחשוני "הראשון", שימש כעורך עיתון 'שערים' של תנועת פועלי אגודת ישראל. את אביו, העיתונאי יצחק נחשוני המשמש כעורך העיתון 'מרכז העניינים' דומה שאין צורך להציג.

במשפחת נחשוני ישנם לא מעט מושכים בעט. האח, יעקב – המכונה קובי – משמש ככתב לענייני יהדות באתר YNET. האח הנוסף, חנוך, כיהן כראש מערך הדוברות של עיריית ירושלים.

עוד לפני שהגיע ל'משפחה', עבד נחשוני בעיתון 'יום השישי' אותו ערך אביו ובנוסף שימש כמנהל בארגון 'מאורות הדף היומי' של הרב קובלסקי.

כיום משמש נחשוני כאיש סודו ואמונו של פלאי, ומוביל עבורו את שורת הפרויקטים בהם הוא עוסק ביניהם הקמת המכון החרדי ועוד שורת פרויקטים בהתהוות.

את הקפיצה הגדולה של 'משפחה' בשנתיים האחרונות האחרונה – הכוללת הצטרפות מנויים ורוכשים רבים, גרסאות חדשות למגזיני 'קולמוס ו'טעימות', שדרוג המגזין והמהפך בחדשות, כמו גם צירוף צוות מהשורה הראשונה בתקשורת החרדית ומינוף הכנסות העיתון - מייחסים בענף התקשורת לזכותו של נחשוני שהוביל בעיתון לא מעט מהלכים.

השנה, לראשונה בתולדותיו, הוציא העיתון חבילת חג הכוללת למעלה מ-700 עמודים, כשבתוך החבילה צורף מגזין ייחודי, חסר תקדים בתקשורת החרדית, המאגד בתוכו כ-300 עמודי תוכן מרתקים.

שבעה דברים שלא ידעתם על אלי פלאי:
• מידי יום משמש כמגיד שיעור בדף היומי הנמסר במערכת העיתון מייד לאחר תפילת מנחה הנערכת בחדר הישיבות של מערכת העיתון. אנשי הצוות הבכיר, כמו גם עובדי העיתון מהמחלקות השונות, משתתפים בשיעור, הנמסר ברהיטות ובעמקנות רבה. בשיעור משתתפים לומדים נוספים ממשרדים הממוקמים באזור, ביניהם לא מעט אנשים שאינם משתייכים בדווקא לציבור החרדי.

• הוא נחשב לכתובת אטרקטיבית למתרימים של ישיבות וכוללים, ומחזיק בנציב יום קבוע בישיבת מיר, מלבד תרומות רחבות היקף לכוללים וישיבות רבות.

• לא אחת כותב פלאי מאמרים תורניים בחלק התורני של העיתון - מוסף 'קולמוס'. בנוסף הוא כותב בנוסף מאמרי דעה בסוגיות אקוטיות לציבור החרדי דוגמת חוק הגיוס והפגיעה במוסדות החינוך החרדיים. לאחרונה, היה מעורב בניצחון החרדי בבג"ץ בסוגיית התקצוב לישיבות הקטנות. הופעותיו הבודדות בציבור, הינם במסגרת פאנלים בתקשורת שבהם הוא מוביל את מאבקו לשוויון זכויות עבור המגזר החרדי.

• משפחת פלאי היא אחת המשפחות החברונאיות הוותיקות ביותר. בנו, נועם, שיינשא בעוד כחודש, הוא דור חמישי בישיבת חברון.

• אחיו הוא המלחין ר' הלל פלאי, ואלי עצמו 'חוטא' לא אחת בגניבת שעות לטובת המוזיקה האהובה עליו. משתתפי קונצרטים לחזנות פוגשים בו מפעם לפעם. בצעירותו, מספרים מקורביו, אף ניגן בכינור, אך במשך השנים זנח את הכינור והתמסר לשמיעת מוסיקה.

• משפחה שכזאת: אחיו, פיני, מכהן כסמנכ"ל התפעול של העיתון בעברית, ובתו, הילה, משמשת כסמנכ"לית בעיתון באנגלית.

• בילדותו למד ב'חדר' בשפת היידיש בשכונת מטרסדוף בירושלים, מה שלא מנע ממנו לאחר שנים להשתלם בלימודי השפה האנגלית אותה הוא דובר כיום ברמת שפת אם. הוא מופיע בפני פורומים שונים בארץ ובעולם, ונחשב למרצה מבוקש בקהילות היהודיות בחו"ל הרואות בו שגריר נאמן של היהדות החרדית.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!