רבנות ירושלים: נדחתה עתירה ראשונה

הבחירות לרבנות ירושלים יתקיימו במועדן בכ"ז תשרי, לאחר שבית המשפט העליון לא נתן צו ביניים לעתירת ועדת בתי הכנסת הספרדיים והמסורתיים בירושלים.

בעתירה נגד עיריית ירושלים והגוף הבוחר, ביקשו העותרים באמצעות עורכי הדין דוד הלפר ואלעד סוקולבר, להעניק ייצוג לבתי הכנסת המסורתיים-דתיים בירושלים.

בעתירתם הם טוענים בין היתר, כי בירושלים מתגוררים תושבים רבים הנמנים על המגזר הדתי-מסורתי, שאינו חרדי ואינו דתי לאומי, ומונה אחוז גבוה מכלל תושבי ירושלים הצורכים שירותי דת.

שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר אמר בדיון "אנחנו לא רואים מקום להתערב. מציע לעותרים למשוך את העתירה".

העותרים התעקשו שלא למשוך את העתירה למרות בקשת השופטים. שופט העליון נועם סולברג הבהיר שוב שהנטייה היא לדחות את העתירה והציע למשוך אותה. העותרים יעדכנו את המזכירות עד ל-13:30 בהחלטתם - אז יחודש הדיון.

במקביל, עדיין מרחפת העתירה של יהדות התורה‏ על נציגי הגוף הבוחר של שר הכלכלה והשר לשירותי דת נפתלי בנט ושל ראש עיריית ירושלים ניר ברקת.

בעתירה דורשת סיעת "יהדות התורה" מהשר בנט לבטל את בחירת 12 הנציגים מטעמו לגוף הבוחר, זאת מאחר שהודיע בפומבי על תמיכתו ברב אריה שטרן כמועמד, ולכן בחירת חברי הגוף הבוחר מטעמו הינה פוליטית, פרסונאלית, נגועה ופסולה, משום שברור שהנציגים שבחר, רובם ככולם, היה זאת לאחר שוידא מראש שיבחרו ברב שטרן.

העותרים מפרטים כי לא ניתן ייצוג הולם לציבור החרדי בקרב 12 האנשים שהשר בנט מינה, זאת בניגוד לכוחם האלקטורלי וגודלם היחסי בעיר. לעומת זאת, לציבור הדתי לאומי, שהוא קטן בהרבה בירושלים מאשר הציבור החרדי, ניתן ייצוג פי שניים מאשר לציבור החרדי, והרבה יותר מאשר המגיע לו בהתאם לגודלו היחסי בירושלים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!